ביקורת ספרותית על חמשת רבעי התפוז מאת ג'ואן האריס
ספר טוב

---

ספר טוב, מרתק ודרמטי, שכתוב בצורה כל כך תיאורית, בהירה ומוחשית עד שהיה לי נדמה שגם אני מתחילה להריח תפוזים...

העלילה מתרחשת בעיירה קטנה ונידחת בצרפת, וסובבת כולה סביב אירוע קשה וטראומטי שהתרחש בילדותה של הגיבורה, בתקופת מלחמת העולם השנייה והכיבוש הגרמני, ושינה לתמיד את חייה וחיי משפחתה.
לא קראתי את הספר "שוקולד", גם הוא של אותה מחברת, אבל ראיתי את הסרט, ובדומה לסרט החביב ההוא, גם לספר הזה יש מן טעם מריר-מתוק. נוגע בנושאים כמו תמימות אל מול רשעות, עדריות לצד אומץ של יחידים, עצב ובבדידות לעומת חברות עמוקה, יחסים בין אחים, ובין בת לאמה, ובחיים בצל כיבוש ומלחמה.
אי אפשר להגיד שאין בספר קצת אלמנטים קיטשיים אבל לשמחתי לא יותר מדי, ולפעמים עדיף פשוט לתת לעצמך להינות, גם כשאתה יודע שעושים עליך מניפולציה מסוימת. כך גם לגבי העובדה שג'ואן האריס מתחילה לספר את הסיפור מהאמצע, ומדי פעם זורקת איזה טיזר כזה, משפט-שניים שאנחנו לא מבינים, לגבי מה שהתרחש בעבר, שזה בעיני טריק די שקוף להגברת מתח וסקרנות, אבל נסלח.

טוב, עדיין יש הבדל בין ספרים נצחיים באמת (כמו למשל "עפיפונים" של רומן גארי, שגם עוסק באותה התקופה), ובין להיטים תקופתיים כגון זה, שבזמן הקריאה מסבים הנאה רבה, אך עם סיומה, קצת מתכווצים.

כך או כך, מדובר בספר טוב, מאוד קריא וזורם, מעניין, כתוב יפה ומומלץ.

» ביקורות נוספות של קוראת הכל
» ביקורות נוספות על חמשת רבעי התפוז