ביקורת ספרותית על חמשת רבעי התפוז מאת ג'ואן האריס
ספר טוב

---

לאחרונה התחלתי כמה ספרים שלא הצלחתי לסיים. כבד מידי, משעמם מידי, לא מתקדם, לא סוחף. אני די חסרת סבלנות ואם פעם הייתי נותנת צ'אנס ארוך מאוד או מתאמצת לסיים בכוח כי כבר התחלתי, היום אני פשוט לא מסוגלת.

אז אחרי כמה ניסיונות כושלים, הגעתי אל הספר הזה.

הספר עוסק בגיבורה ששמה בואז שלאחר שנים חוזרת אל בית ילדותה בו גדלה עם אמא קשת אופי ועצורה. יחסיה עם אמה מעולם לא היו טובים, היא מעולם לא הצליחה לפענח את האדם המסתורי שהייתה. במותה, הורישה לה האם את ספר המתכונים שלה. בואז, חוזרת בבגרותה אל הכפר הצרפתי הפסטורלי ומסתירה מהסובבים את העובדה שגדלה שם בתור ילדה. היא פותחת מקם קטן בצידי הכביש, שם היא מבשלת ואופה. אנו נעים בין ההווה של בואז כאישה בוגרת המגלה מחדש את אמה דרך המתכונים, לבין זיכרונותיה מהעבר כילדה במלחמת העולם השניה.

הספר מתחיל כפיוטי מאוד, כפר צרפתי קטן שבו אפשר ממש להריח את ניחוח המאכלים המיוחדים שבואז מבשלת. בקלות נזרקים ליקום אחר, מקביל. דמיינתי לי איזו מין סמטה אירופאית שבה החיים מתנהלים כסדרם עם מעדני בשר ביין, מאפים עם גבינות טובות ולחמים מיוחדים.

ככל שעלילת הספר מתקדמת ונוברת עמוק אל תוך עברה של בואז, הסיפור נהפך אפל יותר. סודות מתחילים להתגלות וקשרים עמוקים בין הדמויות נדמים כעת כמורכבים מתמיד. בולט במיוחד בשונותו בנוף הוא הקשר המתפתח בין בואז בת התשע לבין קצין נאצי אשר עוזר למשפחה בתמורה למידע שהם מעבירים לו. ישנו צל כבד על בואז ועברה המסתורי, על ימי המלחמה הקשים וההשלכות עליה ועל משפחתה. מערכת היחסים המורכבת עם האם, שבדרך לא דרך מוצאת איתה בואז נקודת מפגש רק לאחר מותה.

לקראת סופו של הספר ישנם כמה פרקים סוחפים עד כדי שניתן לדמיין אותם כסצנות אקשן מסרט פעולה. השתלשלות האירועים מפתיעה ומהלכי הדמויות מקבלים תפנית.

חמשת רבעי התפוז, הוא ספר שנוגע בפצע עמוק ומדמם של משפחה קרועה. משפחה שאינה ידעה מהי קירבה, אהבה, חום. משפחה שהייתה צריכה להתמודד עם הישרדות יום-יומית תוך הסתרה ופגיעה זה בזו. לפעמים ההשלכות לסוג כזה של קשר הן מיידיות ולפעמים ואפילו לרוב, מהדהדות ככאב חזק שנים קדימה.

הופתעתי ונסחפתי.

» ביקורות נוספות של בר
» ביקורות נוספות על חמשת רבעי התפוז