• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הנעלמים

הנעלמים

מאת הרלן קובן

הביקורת של נתנאל

תמונה של נתנאל
דירוגדירוג
הנעלמים

הנעלמים

מאת הרלן קובן

הביקורת של נתנאל

דירוגדירוג
תמונה של נתנאל
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2004
סדרה:פרוזה
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
Fritz
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

הנעלמים: X+Y*8t(z/a-m)= בנוניות צולעת עם קצת מתח.

היער: B+Y*8t(z/a-m)= בנוניות שכבר פגשנו

דיו חיוור: M+Y*8t(z/a-m)= כמה עוד?!

הרלן קובן הוא סופר שאי אפשר לקרוא יותר מ-4 ספרים שלו בלי לרצות לצרוח משיעמום. הכל חוזר על עצמו בדפוס שלא נגמר ובכל הכנות הוא פשוט לקח משוואה שהצליחה בפעם הראשונה וחזר עליה שוב ושוב ושוב ושוב ושוב... ועוד איזה פעמיים רק כדי שבאמת ימאס לכם עד הסוף.

התולעים שלי השתעממו אז הם הלכו לבקר ספר אחר.

ואגב הכריכה דווקא קיבלה ממני את מלא התולעת האפשרית - אותה כריכה בשינוי קל באמת מעבירה טוב את הרעיון של הספרים.

1.5/5 תולעים

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של אופיר
אופיר
D
Dark Spell
2קוראים|גיל ממוצע49|50%נשים

על המבקר

תמונה של נתנאל

נתנאל

ותיקעורך
חבר מזה 17 שנים
65 ביקורות•4 נבחרות•202 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה•ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של נתנאל
נתנאל
ותיקעורך
חבר באתר מזה 17 שנים
ביקורות65
ביקורות נבחרות4
לייקים שקיבל202
דירוג ממוצע2.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה15ספרות מתורגמת14מתח ריגול והרפתקאות9

דיון על הביקורת

2 תגובות
ס
סיגל•לפני 15 שנים

סחטיין על ההתמדה

אני נשברתי כבר כאמצע, לא יודעת איך הצלחתי להחזיק מעמד עד הסוף! רציתי לפרגן על ההתמדה - לקרוא 4 ספרים כאלה זו בהחלט השקעה (מיותרת לגמרי לטעמי)
אופיר
אופיר•לפני 15 שנים

צודק

היי אתה צודק, רק שזה הספר הראשון שקראתיובלעתי אותו בלילה אחד, אז עוד לא ידעתי שהשאר חוזרים על אותו עיקרון..
2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של נתנאל

בית גדול

בית גדול

ניקול קראוס

הבעיה עם הספר הזה שהוא מאוד ספציפי וזה לא אומר שהוא מדבר על משהו מסוים אלא להפך, הספר מאוד מפוזר בעיניי, הוא ספציפי כי רק סוג מאוד מסוים של אנשים בעלי טעם מאוד מסוים ובמצב רוח מאוד מסוים יאהבו אותו. אני באופן אישי לא אהבתי אותו, ואישית אני מאוד מקווה שזה ספר בעל תרומה משמעותית כלשהי לאיזה תחום עלום בתורת הפסיכולוגיה, כי ספר על שולחן כתיבה זה לא בדיוק שוס. בטח לא כשהוא כתוב במתכונתו הנוכחית.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נתנאל
דם העדה חלק א' - חוק הקוסמים 3 חלק א'

דם העדה חלק א' - חוק הקוסמים 3 חלק א'

טרי גודקינד

מה אני יכול להגיד, קשה לכתוב ביקורת על ספר כזה. הספר הראשון בסדרה היה לא פחות ממרהיב, עולם רחב יריעה בעל עושר והיסטוריה, ומי שקרא את הספר יכול היה להעיד שאפילו 15 דפים לפני סופו העלילה לא הפסיקה להפתיע אותנו כל דף שהפכת הפך לך את העלילה על ראשה. פשוט תענוג. הספר השני היה ספר מעולה אם כי הציפיות שהיו לי היו גבוהות בהרבה, ורק חציו השני של הספר היה בעל אותו קסם שובה של הספר הראשון. הספר הזה מבחינת הסדרה הוא כישלון גמור עם זאת לאורך כל הספר הייתה לי התחושה החזקה שהספר הוא למעשה ספר מעבר, כמו שחקן שח שמזיז את החיילים למקומותיהם על מנת להכין את המלכודת כך גם הסופר מזיז את הדמויות ומניע את האירועים על מנת לפרוש לפנינו סאגה מוצלחת בספרים הבאים. אבל עדיין אין לי מנוס מלתת ציון נמוך לספר, כי גם ספר מעבר לא צריך להיראות ככזה, ספר מעבר טוב הוא ספר מוצלח בפני עצמו המניע את הדמויות למקומותיהם כדרך אגב, בדיוק כמו שבספר הראשון דברים שקרו כדרך אגב הפכו לדברים המרכזיים בסופו.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתנאל
ג'וליאן קומסטוק

ג'וליאן קומסטוק

רוברט צ'רלס וילסון

רוברט צ'רלס וילסון הוא סופר ותיק בעל יכולת כתיבה מן הגבוהות.
עם זאת יחסית לספרו "הכרונליתים" (יצאו 3 ספרים של סופר זה בעיברית) הספר הזה הוא מקור לא אכזב לדמעות.
הספר קיבל ממני 4 כוכבים משום שהסופר כותב בצורה מעולה וסוחפת וצורת כתיבתו מושחזת. עם זאת הספר שמדבר על תקופה אפוקליפטית המתרחשת כ-100 שנה לאחר שתמים עתודות הנפט של העולם הפריע לי מאוד.
בבסיסו של הספר עומד הרעיון שלאחר שכלו עתודות הנפט העולמים פרצה מלחמה כלל-עולמית, בספר יש התייחסויות עקיפות רבות למלחמה ולפרעות שפרצו בעקבות המחסור במקורות אנרגיה. וכאן טמונות רוב הבעיות:

1. הדבר השולי ביותר שעיצבן אותי, בספר התייחסויות רבות לשפה הצרפתית ולשפות נוספות אך לבד מתעתיק של המשפטים לאותיות בעברית לא פירשו לנו ההוצאה לאור מה הכוונה במשפטים. זהו דבר שעיצבן אותי מאוד אך כאמור זהו הדבר השולי ביותר שעיצבן אותי בספר.

2. הרעיון שאנו בתור אנושות לא ננצל את השמש כעתודה לנפט עד למציאת חלופות הוא אבסורדי. אך זהו ספר ולסופר זכות לכתוב את שירצה. כך שהסעיף הזה הפריע לי אך לא יותר מידי.

3. אין תיאור של תוצאות המלחמה אותם אנו מבינים רק בעקיפין ומתוך התייחסויות של הדמויות, יש קסם בליקוט המידע בצורה הזאת והדבר אפילו נותן אמינות שהאירועים אכן התרחשו "במציאות" אך לרוב הדבר פשוט מתיש.

4. אחד מהדברים המרכזים ביותר שאיפשר את התקופה כפי שהיא מוצגת בספר היה שבעקבות המלחמה וכל הפרעות והכאוס הדרדרה האנושות למעין תקופת ימי הביינים. זה אחד הדברים שהכי קשה לי לבלוע, אם כי יכול להיות כמובן שאני פשוט לא מבין את ההיגיון, א. אני לא רואה איך מלחמה ופרעות מחזירים לאנושות מושגי צניעות של ימי הביניים ביחוד במצב שמתעורר בספר ומוזכר במפורש ע"י הסופר "שבעקבות האסונות התמעטה אוכלוסיית העולם עד שהיינו בסכנת מין נכחד" מבחינתי זה בסיס למתירנות גדולה אפילו ממה שאנו רגילים היום. ב. אני מבין שהחוסר בנפט יגרום לאנשים לחזור להשתמש באמצעים כגון מנועי קיטור, נרות וסוסים. עם זאת הסופר טוען שידע כה רב נעלם עד שכבר 100 שנה אחר כך אנשים לא רק שלא יודעים מה זה פלסטיק ("הפסולת הלא מובנת של הקדמונים החילונים")אלא שהם אפילו לא יודעים לקרוא ולכתוב.
אני מצטער אני פשוט לא בולע את זה שהידע יעלם. גם אם מליוני אנשים ימותו אנשים עדיין ידעו את רוב הידע שיש כיום, גם אם לא יוכלו להשתמש בו. ובכלל קריאה וכתיבה?! זה בסיסי מכדי שרוב העולם יחזור לאנאלפבתיות בגלל מלחמה, בשביל זה לא צריך אסונות טבעים או מעשה ידי אדם, בשביל לאבד כמות מסיבית כזאת של ידע צריך כוח אלו-קי, כמאמר החרטומים לפרעה "אצבע אלו-קים היא".

התקציר טוב.
הכריכה לא מתאימה לספר לעניות דעתי ובהוצאת גרף יכלו לעשות יותר טוב.

עד לפעם הבאה,
נתנאל.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתנאל
היינו כחולמים

היינו כחולמים

אורנה בורדמן

איזה יופי של ספר!
מדויק היסטורית, קליל וזורם. הכתיבה מעניינת והדמות הראשית אחינועם פשוט מרגשת, גבר או לא גבר זה תפס אותי בלב.
אבל אז הגיע החלק השני, כמעט מתתי מהאכזבה. הדמות אליה נקשרים הקוראים פשוט נעלמת ומופיעה בצורה שולית אם בכלל. ספר שמדבר על תקופות בעבר חייב שיהיה לו דמות שהקוראים יתחברו אליה כדי לגשר על פער הזמנים ושינוי המושגים. מהרקולס העשוי ללא חת דרך דארטניין הפזיז משלושת המוסקטרים וכלה באלנקם בעל הנקודת מבט האישית והמרגשת. הקשר לקורא הוא מה שהופך ספר להצלחה.
החלק השני הופך לכללי מנתק את הקורא מהפן האישי אליו התחבר והופ לסקירה היסטורית קלילה. מעניין יותר משיעור בבית ספר, ללא ספק. אבל אכזבה לא פחות.
וככה מספר חמישה כוכבים הגענו לספר ממוצא של 3 כוכבים.

חבל, חבל, חבל.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתנאל
חדר

חדר

אמה דונהיו

תליתי ציפיות די גדולות מהספר הזה, בהסתמך על התגובות האוהדות שראיתי כאן, לצערי התבדיתי.
הרעיון מעולה, פשוט פצצת פוטנציאל שמחכה לניצוץ שיפעיל את כל העסק. הניצוץ לא הגיע.
הספר החדר הוא ספר המסופר מנקודת מבטו של ג'ק, ילד קטן בן חמש. השפה של ג'ק אומנם מעט גבוהה יותר משפתו של ילד בן חמש ממוצע, אם כי אפשר להבין זאת או לפחות לבלוע את זה בקלות יחסית.
את השכל של ג'ק לא ניתן להחליק כך, לג'ק תובנות גבוהות בהרבה מכפי שיתכן שיהיו לילד בגילו. לצערי זה נותן תחושה לא אמינה של הספר, אפילו עם כל ההזדהות שמצליחה להפיק מאיתנו אמה.

הספר שפשוט סוחף ומרגש בחלקו הראשון מאבד את המגע שלו בחלק השני, אפשר לומר שמרגע שנגולה האבן מעל פתח מערתם, נסתם הגולל על סיפורם. מכיוון שאינני מכיר את הסופרת אמה דוניהיו כלל אין לי רק לנחש אבל יכול להיות שכשרונה מלא החן של הסופרת כפי שהתגלה לנו באפלוליות החדר לא היה אלא צל מתעתע של כישרון מועט יותר כפי שהטבנו להבחין באור הצהריים?

הכריכה עצמה אינה מעבירה את הרעיון של הספר לעניות דעתי. התקציר לעומתו בהחלט מניח את הדעת.
לא נותר לי אלא לתהות, האם רעיון כה משובח לא היה צולח יותר אילו הופקד בידיה של סופרת כדוגמת ג'ודי פיקו?

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתנאל
הפולשים

הפולשים

מייקל מרשל סמית

אוי כמה שחיכיתי לזה... חשבתי שזה כבר לא יקרה... אבל לא! הנה כאן ובשידור ישיר נכנס עוד ספר לרשימה השחורה שלי ("1. לנטוש על אי בודד. 2. לפוצץ את האי.") מה שנותן לי את ההזדמנות להוריד את כפפות המשי ולהגיד פעם אחת את האמת העירומה.

אין ספר יותר נמרח מהספר הזה. כל ארבעים דפים בערך נאלצתי לעשות הפסקה מהכאב ראש שהסופר הזה גרם לי, בהפסקה ניצלתי את הזמן על-מנת לחבוט את הספר בקיר ולקלל את כל האלילים על כמה חפרן יכול להיות הסופר הזה. קחו לדוגמא את פרק שלוש:
עמוד ושורה לקח למרשל לתאר לנו חוף ים ועוד שלושה עמודים לתאר את הילדה שישבה על החוף הזה, עם כל המחשבות וההרגשות הכי תמוהים שלה ועוד שנים ו-2/3 עמודים לקח לו לתאר את האדם שהתקרב לעבר הילדה ואת המשפט הראשון שאמר לה סה"כ ששה ו- 8/9 עמודים לתאר מפגש שבמקרה הכי גרוע היה צריך לקחת שלושה עמודים.
ראבק, למה שנרצה לקרוא יותר משלושה משלים שונים שעלו בראש של ילדה כדי להסביר מחשבה בודדת ולא מהחשובות שלה ולמה לעזעזאל שילדה בת תשע תשתמש במילים שאבשלום קור צריך מילון כדי להבין אותן?

חוץ מזה הספר עצמו מתחלק לשלושה חלקים:
א. החלק הגדול ובו כאב ראש ושיעמום.
ב. חלק שלא נמשך יותר מ35 עמודים בהם הספר סוף סוף מתחיל לזוז ואפילו לסחוף את הקורא מעט.
ג. ניפוץ אשליות וסיום הספר המאכזב והלא מהוקצע.

ואל תתנו לי להתחיל על הסיום של הספר... הסבר מאכזב ולא שלם, ניסוחים מנייר טיוטא לא מהוקצע והסבר מהרדודים שבהם.

בקיצור חבל על יערות הגשם!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתנאל
כשרון למלחמה

כשרון למלחמה

ג'ק מקדוויט

כישרון למלחמה.
או הסופר ללא הכישרון.

ספר גרוע אחד בשבוע אני עוד מוכן לבלוע, שני ספרים זה כבר יותר מידי. אחרי האכזבה של "משחק ראיות" מאת ליעד שהם. ממש קיוויתי שהספר השני שלקחתי מהספריה לא יתברר כאכזבה.
הייתי צריך כבר ללמוד שבחיים אסור להיות כל כך אופטימי.
נתחיל במה שהכי עיצבן אותי הביקורת של סטיבן קינג.
אוקי, נכון, מקובל לתת לסופרים ידועים "בקשיש" כזה או אחר כדי לקבל ביקורת מחמיאה... אבל בצע הכסף מסנוור את סטיבן קינג עד כדי כך כדי להגיד משהו כמו: "מקדוויט הוא היורש הטבעי לאסימוב וקלארק". עם ארתור ס. קלארק אני לא אתעסק. אבל למכור את השם של אסימוב?! ככה? על קשקוש בלבוש בשקל תשעים? לאן הגענו?!
הספר הזה הוא לא לא ובשום פנים ואופן לא המשך ישיר למורשת מפוארת כמו של אסימוב!
אצל אסימוב יש מעוף, נסיקה, דמיון, ראית הנולד, יסודות לתרבות חדשה ומפלאה וסיפורת שטרם נראתה על המדפים. לג'ק מקדוויט יש "איכס".

המדע משעמם, הכתיבה נמרחת הסיפר תקוע וכל השאר פגוע.

ג'ק יקירי, לא כל שעועית היא שעועית פלא ולפעמים במקום אווזה שמטילה ביצי זהב פשוט מקבלים גזים.

ואני נפרד מכם עד לספר הגרוע הבא,
נתנאל

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתנאל
משחק הראיות

משחק הראיות

ליעד שהם

ואני חשבתי שהספר "משפט חוזר" של ליעד שהם היה כישלון. יצא לי לדפדף בשאר התגובות על הספר והייתי מופתע... את האמת ציפיתי לכמה תגובות טובות, אבל כל כך הרבה?!

ספר המתח הראשון של ליעד שהם "מספר חסוי" קיבל ממני 3 כוכבים, הספר השני "משפט חוזר" קיבל ממני שניים. וגם הספר הזה מקבל ממני שניים. גם בתחום ספריו ההומוריסטים רק ספר אחד מקבל ממני מעל שלושה כוכבים וזה "לונדון בפיתה", אודה על האמת את XS עוד לא קראתי...

(~זהירות ספוילרים!~)

ליעד שהם פשוט לא מותח, פשוט לא.
על אורי דולב אנו יודעים שחף מפשע,
הרמז על הזהות של החשודה השניה (רצח דקירה זה בד"כ אישה וכעס), תמר אישתו, כל כך גס עד שכל קורא שעבר את הקילומטר הראשון שלו כבר יודע שהיא חפה מפשע.
עם נתן באמת קניתי לשלושה דפים בערך, עד שנזכרתי ברמז שהובא לנו על החשודה השניה. זה כבר סידר אותי.

גם ביצירותיו הקודומות ליעד שהם לא מתעלה על עצמו העלילה ברורה, המתח לא סוחף ובכלל באופן כללי הכתיבה היא פשוטה ולא זורמת.

הספר היחיד שמאוד נהנתי ממנו היא "לונדון בפיתה" על "החיים באלככסון" שהיה כל כך מייגע אני כבר לא מדבר.

בקיצור, זה ספר טיסה.
תקציר סביר, וכריכה מוצלחת.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתנאל
הדברת מזיקים בע"מ

הדברת מזיקים בע"מ

אבנר הנמן

הכריכה יפה, והתקציר מעניין. כל שאר לוקה בחסר.
התקציר הבטיח ספר שנון ומצחיק משעשע ומפתיע.
התקציר טעה.

אומנות הסיפור הקצר היא לא דבר פשוט, יש צורך להצליח לדחוס סיפור שגם ימתח וגם יפתיע וגם יכבוש וגם ישפיע וכל זה בהגבלה של 15-20 עמוד.

אבנר הנמן לא הצליח לעשות את זה.
יש רק שתי הצטדקויות לכך שקראתי את הספר הזה: 1. הסיפורים נגמרו שניה לפני שנגמרה הסובלנות שלי 2. אני אופטימיסט חסר תקנה וכל הזמן קיויתי שהסיפור המשעשע שהבטיחו יגיע עוד מעט.
בלי פנץ'-ליין ובלי בשר, הספר מזכיר לי מנה צרפתית צלחת גדולה ו3.15 גר' של בשר על מצע של עלה בייבי בודד,
הרבה פוטנציאל לא הרבה הצלחה.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתנאל

ביקורות נוספות על "הנעלמים"

הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

#
אחרי שקראתי כמה ספרים של הסופר, לרוב אני נמנעת מספריו. הוא כותב לא רע ולא משעמם, אבל פיתח נוסחה שחוזרת בכל ספריו. לפעמים כתיבה נוסחתית זה לא נורא, כי אתה יודע למה לצפות. כל ספר חדש של לי צ'יילד, אבי אבות הנוסחה, הוא רב-מכר. אבל, למרות שדמויותיו של קובן שונות אחת מהשניה, הוא לא מצליח לשכנע את קוראיו, בניגוד לצ'יילד, שיש בנוסחותיו משהו חדש ורענן. קובן נוטה להישען על טוויסטים, ומידת הידע שהוא מפגין בספריו (לגבי החוק, פעילות המשטרה או ה FBI, לדוגמה) נמוכה מאד ורתומה לעלילה שהוא טווה.

יש בסיפור בחור טוב, איש משפחה וחבר נאמן, שאיכשהו הצרות נדבקות אליו. (זאת הנוסחה). יש בסיפור המון טוויסטים, מהמופרך אל הפנטסטי, כולל צירופי מקרים מוזרים. קובן גם מאתגר את חוש הצדק של הקורא: אוכפי החוק האמריקאים מעלילים באופן חופשי על אזרחים חפים, במטרה לתפוס ולהעניש פושעים שאינם קשורים לאזרחים עליהם מעלילים. זה לא ממש מופרך, אנחנו מכירים את הפעולה הזאת ממשטרה יותר קרובה אלינו, אבל כנושא (משני) לסיפור, מדובר במניפולציה וגיוס הקורא, נראה לי.
מה עוד? החיים הפרבריים של אמריקה. צאצאי משפחה מתפזרים בארץ הענקית ומגיעים לביקור בחג או בלווייה. לכידות משפחתית היא ערך שקשה להבין על מה היא מסתמכת. איש מבני המשפחה אינו מכיר את האחרים ואת אורח חייהם, מרגע שבגרו ועזבו את הבית.
הספר מתאר מציאות קצת מיושנת, למרות שיצא לאור ב 2002. טלפונים ציבוריים, טלפונים נייחים. מכשיר וידיאו, פקס. "פורומים" באינטרנט. מוזר עד כמה מרגישים מוזר בתיאור מציאות שהיתה קיימת רק לפני כשני עשורים.

הספר הרגיש לי כמו משהו שאתה יודע שפגשת פעם, אבל לא זוכר פרטים. קראתי עד הסוף ולא הצלחתי להחליט האם כבר קראתי פעם. שום פרט, חריג ככל שיהיה, לא הזכיר לי אותו, ובכל זאת ידעתי בכל פעם מה יקרה, בערך.
יש לי רשימה שנקראת "לקחת לאי בודד" כלולים בה ספרים שנגעו בי באופן מיוחד. בקריאת הספר הזה הבנתי כמה טעיתי. הקונספט של אי בודד הוא, שתצטרך להסתפק בעותק מהוה של ספר אחד ולחזור ולקרוא בו שוב ושוב. לכן כדאי לך שהספר שיהיה לך שם הוא ספר שתצליח לשכוח ביסודיות, וכל פעם שתקרא בו הוא יהיה כספר חדש מבחינתך. נכון או לא?

לפני שנה•
★★★★★
•yaelhar
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

אחרי ששבוע שעבר קראתי ספר קצת כבד שהשאיר בי מעט מועקה, הייתי צריכה לפרק את המתח. ומה יותר טוב מלפרק את המתח עם ספר מתח?

ובכן, כך נבחר לו הספר של הרלן קובן שמצאתי ברחוב. כריכה בהחלט מזמינה בצבע האהוב עליי והרבה רצון להיכנס לעלילה מסתורית ומעניינת.

וויל סוחב עימו עבר כבד. לפני 11 שנים אחיו קן נחשד ברצח השכנה, אותה שכנה שהייתה לא אחרת מאשר חברתו לשעבר של וויל. לא ברור מה עלה בגורלו של קן, האם הצליח לברוח ולהסתתר מהרשויות או שמא בכלל מת וגופתו לא נמצאה מעולם. כעת, כעבור שנים מאותו אירוע מטלטל, מתחיל הסיפור להיפתח מחדש. וויל, שנמצא באבל על אימו המנוחה, מגלה פרטים חדשים על אחיו שמצליחים לשנות את כל התמונה.

איך לומר זאת... למי שלא מכיר את הסלנג החדש- הרלן קובן הוא קצת "HAS BEEN". הוא קצת מיושן, קצת ארכאי והאמת? עובר את מבחן הזמן אבל לא בהצטיינות יתרה.

זהו ספר באמת לא רע, הקריאה קולחת והסיפור על פניו סוחף. אבל אין מה לעשות, עברו כמעט 25 שנים מאז הוצאת הספר הזה וכבר קראתי ספרי מתח חדשים וטובים יותר, כאלו שהקצב שלהם מסחרר, העלילה יותר מפתיעה והם מצליחים יותר לגעת בסף הגירוי של ימינו.

עם זאת, אין ספק שקובן מוכשר ויודע ליצור אצל הקורא רצון לעבור אל העמוד הבא ואת זה אף אחד לא ייקח ממנו. זה בהחלט ספר שנקרא בקלות ובמהירות ולמרות הכל משאיר טעם של עוד.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•בר
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

חסר טעם וריח...זאת התחושה.
סיפור מבולבל על שני אחים השונים כמזרח ממערב.
גיום, האח הצעיר הוא בחור רומנטיקן ואידאליסט שעוסק
בעזרה לבני נוער במצוקה, ושואף להפוך את העולם לטוב יותר.
פרד הבכור שסובל מרודנות האב, מוציא את התסכול בבריחה
למקומות אפלים שמסבכים את חייו.

הסופר מנסה להעשיר את הסיפור וקופץ כמעט תזזיתית
בשנים קדימה ואחורה, עד שבאיזשהו שלב התחלתי להתעייף..
מתח, מסתורין, ריבוי דמויות, טובים רעים, ילדים מבוגרים, רומנטיקה
הכול מהכול מתובל במתח המתמשך הזה, שמתבהר רק בסצנה האחרונה.

לא קראתי את הספר, צפיתי בסדרה בנטפליקס.
לפחות לא בזבזתי עליו זמן ומשאבים בקולנוע :))
בשורה התחתונה, לא מומלץ.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•michalus
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

ספר מעולה. מלא בטוויסטים ובדמויות מגוונות. כמעט בכל דמות יש טוויסט באיך הקורא מתייחס אליה (אפילו כלפי דמויות ממש שוליות הוא הצליח לעשות זאת!). ממש מומלץ כספר מתח טוב אפילו אחד הטובים ביותר שקראתי בספרות מתח (יחד עם ספר אחד של באלדאצ'י וסטיבן קינג ושלוש שניות של הצמד הנורבגי).

לפני שנתיים•צביאס
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

אכזבה גדולה. רק מתוך כבוד להרלן קובן סיימתי את הספר עד הסוף. ממש השתעממתי. לקרוא ספר כזה אחרי ספר של רם אורן ("אימא", לצורך העניין). זה ממש מורגש. אמרתי לא פעם ולא פעמיים שאני מאד אוהב את רם אורן. ובכן, הספר "הנעלמים" ממש אכזב אותי. הוא לא מעניין. ואם כל הספרים שלו כאלה חסכתי לי הרבה זמן ועוגמת נפש. שוב אומר, רק מתוך כבוד לסופר המשובח הזה נתתי לספר צ'אנס וקראתי אותו. אבל בגדול התאכזבתי.

ד"א אני כבר לא עובד בסיפור חוזר. מסיבות אישיות. מה שכן, תמיד תהיה לי פינה חמה בלב לעבודה הזו. חנות ספרים זה חלום. אבל כרגע כבר לא בשבילי.

נדב.

לפני שנתיים•
★★★★★
•נדב11381
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

הספר מרתק, העלילה עשירה אבל הסגירה שלו קצת מבלבלת. לקח לי זמן להבין איך הכל נסגר.
כל רגע שחשבתי שאני מבינה מה ''האמת'' בספר, התבררו כי טעיתי שוב ושוב ושוב. מותח כמו סרט, אין בלבולים מעבר, כל כמה עמודים קורה משהו גדול.
חלק מהטוויסטים היו צפויים אבל בסה״כ ספר מצויין כמו שמצופה מהרלן קובן.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•Booking_71
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

יש לי חלוקת קשב, והפרעת קשב קלה, וזיכרון צילומי. מה שגורם לי, כשאני קוראת ספר, לזכור ממנו ציטוטים ופסקאות שלמים, ותוך כדי לקמט בידיים בקדחתנות כוס חד-פעמית/ לקרוע גליל טישו שלם למיליון חתיכות/ לתופף מקצב אקראי על הספה, בלי לשים לב מה הידיים שלי עושות חוץ מלהפוך דפים [עד שמישהו בסביבתי הקרובה כבר משתגע לגמרי, ושואג עליי: "די כבר לואיזי, עוד שנייה אני אקפוץ מהחלון אם לא תפסיקי את זה!!!"].
חוץ מזה, אני כמעט תמיד שמה לב לרמזים סמויים שיתבררו בהמשך, ומשפטים תמימים-לכאורה שנאמרים כאילו בדרך אגב והקשר שלהם יתגלה בפתרון התעלומה.

אבל.

הרלן קובן החליט לאתגר לי את המוח ולעשות סלט שלם. ואם נמשיך עם הדימוי, הסלט לא יצא משהו.
תבינו, בדרך כלל אני אוהבת אתגרים. אבל זה?
כאילו קובן ניסה ליצור את ספר המתח הכי מבריק, עלילתי, חדשני, מפתיע ומתוחכם עד כה. בפועל, אני אפילו לא בטוחה מי היה הרוצח בסוף באמת, ולא נראה לי שזה אומר משהו טוב.


****


מישהו רצח מישהי. אחיו של הרוצח [הגיבור] תמיד חשב שהוא מת, אבל הוא, אמו [שכבר מתה] ואחותה של הנרצחת מגלים שהרוצח חי וקיים. ואולי הוא בכלל לא הרוצח! זה כנראה איזה מישהו פסיכופת אחר שדמו נמצא באזור!
במקביל, אהובתו של הגיבור נעלמת ומבוקשת על ידי האף-בי-איי, ונמצאות ראיות לכך שהיא רצחה שני גברים.
כמו כן, לגיבורנו מתגלה שאהובתו- זו ששיקמה ילדים בסיכון מהרחוב- הייתה בעצם מעורבת בהרבה פרשות מפוקפקות יותר ופחות, ובעצם זאת בכלל לא היא! זאת מישהי אחרת שהתחלפה איתה בשם! ומי שהגיבור חשב שזו אהובתו, היא בעצם אשתו של אחיו הרוצח [כנראה] שנהרגה בייסורים בכל מקרה.
לחבר היוגיסט וההיפי של גיבורנו, שהיה בעברו גם נאצי והיום גם הוא משקם ילדים בסיכון, יש קשרים בכל מקום, ולמרות זאת חוקרים אותם בהרבה אופנים וגרסאות כי לחוקר יש תסביכים.
ורגע, חכו! לפסיכופת הרוצח [אולי] יש גם כנופיית רוצחים שלמה משלו! והיא ניסה לחנוק את אחותה של הנרצחת! והוא בעצם לא כזה פסיכופת- רגע, בעצם כן- הוא חוטף את הגיבור ואת אחות הנרצחת ומרמה את האח שבכלל לא רוצח, אבל בעצם זה היה רק מבחן והוא לא הרשע פה! והאח כן רצח! ויש לו ילדה! והוא לא רצח! והילדה היא בכלל של גיבורנו! וחברתו של ההיפי היוגיסט בהריון! ויש הלוויה לאישה שלא ברור מיהי! והגיבור מוצא את אהובתו ומגלה שהיא בכלל אישה שהחליפה זהות אבל לא אכפת לו והוא כבר התרגל לזה! ומשפחת הלא-רוצח נפגשת איתו בחיבוק חם, ואז מסתבר שהוא כן הרוצח! ואחות הנרצחת יורה בו! והילדה שלא ברור של מי היא מאומצת על ידי גיבורנו שמייד מרגיש אליה קשר אבהי חם ואוהב! ואבא של הגיבור מגלה לו שבעצם אחיו הרוצח היה מטורף מאז ומתמיד! וכולם הבינו הכול וחיים באושר ועושר עד הרצח הבא!

עכשיו אפשר לנשום?


****


קראתי את הספר בכלל כי נזכרתי בתקופה שבה אבא שלי קרא את כל הספרים של הרלן קובן, וחשבתי לעצמי שבטח יש בזה משהו טוב אם אבא שלי ועוד מיליון אנשים אהבו את זה.

אבל... כל כך הרבה דחוס בספר אחד, כל כך הרבה טוויסטים בעלילה ודמוית מתחלפות ועובדות שמתנפצות לך בפנים- עד שרציתי לעצור רגע ולעשות סדר בראש. ועד שהצלחתי, בא הפרק הבא ששוב ריסק לי כל תאוריה.
לכאורה זה יכול להישמע כמו המלצה, אז חשוב לי להדגיש: זו לא. גמרתי את הספר בתחושה קצת מרומה, כי אמנם אני מאוד בעד טוויסטים מקוריים שמשאירים אותך בפה פעור, אבל לא בעד שינויים מקצה לקצה בכל עמוד ככה שבסוף לא מבינים מה רצו ממך לעזאזל, מה באמת קרה, והאם יש טעם בלנסות לפענח את התעלומה בכלל.

אז למה שלושה כוכבים?
קודם כל, כי הספר באמת בסדר. לא מצוין ולא גרוע, רק מבלבל ביותר.
חוץ מזה, הכתיבה באמת סוחפת והיא מה שגרמה לי לקרוא את הספר במהירות על-קולית. ובאמת-באמת שרציתי לדעת מי הרוצח בסוף ומה המטרה של כל השתלשלות העניינים- ולכן גם ההתרסקות הגדולה לטעמי בסיום, שהיה לא אמין עד הזוי לחלוטין ולא הבנתי ממנו יותר מדי.


בקיצור, אין לי מושג מה באמת קרה פה, למה כולם כל כך התלהבו [כנראה שאני ממש טיפשה, כי נראה שכולם הבינו פה הכול], והשאלה החשובה ביותר- איך לעזאזל אבא שלי הרשה לי לקרוא את הדבר הזה.


"ובכן, בארט, לדודך ארתור הייתה אמרה: 'תירה בכולם, ותן לאלוהים למיין אותם'. לצערנו, יום אחד הוא הכניס את התיאוריה שלו לפעולה. נדרשו 75 שוטרים פדרליים להוריד אותו. בוא לא נדבר על זה יותר." [משפחת סימפסון]

לפני 12 שנים•
★★★★★
•לואיזיאנה מנטש השקנאית
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

החלטתי לקרוא את הספר לאחר ששמעתי כלכך הרבה עליו ויצר הסקרנות פשוט גבר עלי וחבל שכך, הייתי צריך לשמוע לאמרה " הסקרנות הרגה את החתול " , אבל במקרה הזה הספר לא היה מעניין אפילו את גארפילד.
אני לא התחברתי לספר מכיוון שישנם בספר יותר טוויסטים מאשר בכל פיצוצייה ממוצעת !
זה נראה כאילו קימבנו סיומות של מספר ספרים ואיחדו אותן לספר אחד כך שזה נראה ממש כמו פארודיה :
האישה הזאת היא אישתך , לא בעצם סוכנת , לא בעצם מאהבת אחיך , לא בעצם . . .
אפילו לגיבור הספר נמאס והוא זועק " דייייייי היא סתם זונה שאני לא מכיר " !

לפני 13 שנים•
★★★★★
•VINI
הנעלמים

הנעלמים

הרלן קובן

"כשאתה נמצא בתוך שוחה, ומתייצב פנים-אל-פנים מול המוות שלך – אז אתה יודע בוודאות שאין שום אלוהים. לכן אתה נלחם כדי לשרוד, לנשום עוד נשימה אחת. לכן אתה זועק אל כל ישות שהיא – מפני שאתה לא לא רוצה למות. מפני שעמוק בליבך, אתה יודע שהמוות הוא סוף המשחק. אין העולם הבא. אין גן עדן. אין אלוהים. יש רק כלום אחד גדול" ("הרוח", מסביר על מהות החיים, עמוד 57)

הספר "הנעלמים" מאת הרלן קובן (בהוצאת ידיעות ספרים, 2004) הנעלמים הוא סיפור סוחף ועוצר נשימה על סודות, שקרים ובגידה גורלית, שנפרש תוך כדי מצוד אחר אח נעדר, אהובה שנעלמת במסתוריות, רוצח סדרתי, ובעיקר אחר האמת, שעתידה לזעזע את חייהן של כל הנפשות הפועלות.

הנוסחה של קובן פשוטה. גבר טוב לב שחייו האישיים והמקצועיים עברו טלטלה, שהשפיעה גם על משפחתו, נקלע לשרשרת אירועים מורכבת ומסתורית שבמהלכה ייאלץ להתמודד עם פושע אכזר ורשע, אמיתית קשות אודות עברו (או עברם של הסובבים אותו) ולהפגין קור רוח, עמוד שדרה ערכ וכן כושר המצאה בכדי לצאת כשידו על העליונה. כעט תמיד יגלה גיבורנו בדרך את אהובת ליבו משכבר הימים ויקבל סיוע מאדם מסתורי, לרוב בעל מימנות גבוהה בלחימה. את המתכון הזה הציג קובן בשורה של ספרים. בהתחלה זה נחמד מאוד אבל כזה כבר הספר המי-יודע כמה זה הופך למאוס.

רגע לפני מותה שיתפה אמו של וויל קליין את בנה בכך שאחיו הבכור, קן, עדיין בחיים. זמן קצר לאחר מכן נעלמה שילה, אהובתו של וויל, והותירה מאחור מכתב שבו היא מצהירה על אהבתה אליו ופרשיית רצח בה היא חשודה. 11 שנים קודם לכן נעלם גם אחיו הבכור, קן, לאחר שנחשד ברצח אהובתו ג'ולי. בעוד המשטרה והמאפיה מנהלות מצוד אחר אהובתו ואחיו נכנס לחייו רוצח שכיר קטלני בשם ג'ון אסלטה, המכונה "הרוח", אשר עוקב אחר כל אחד מצעדיו. "הרוח" הינו למעשה חברו הטוב של אחיו שלאחר התיכון "התגייס לצבא. אומרים שהוא צוות למשהו סודי והיה מעורב במבצעים חשאיים מיוחדים, כומתות ירוקות" (עמוד 152). האם הוא שואף לפגוע בוויל או לסייע לא? וויל נדרש לפענח את הפרשיות הללו, אשר הינן (איך לא) קשורות זו לזו, אם ברצונו לשקם את חייו וחיי משפחתו.

אז כפי שאמרתי הספר נוסחתי אבל מאחר והוא היה הקובן הראשון שקראתי, כחייל בצנחנים במהלך לילה אחד, נשביתי בקסמו ומצאתי אותו מרתק ומותח במיוחד. בהחלט כדאי.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•פרל
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
1.0
1.0
דירוג
5.0
לפני 13 שנים

“מכירים את זה שאתם מסתובבים סהרוריים כל היום כיוון שהשעון המעורר צלצל בבוקר לפני שהספקתם לעצום עין?”

16/112
ביקורות על הנעלמים
הבאה
כרובי
לפני 15 שנים

“איזה ספר, למרות שהוא קצת ארוך, לא הישתעממתי לשניה כול הזמן יש היתפתחות בעלילה, באמצע הספר כבר חשבתי”