הספר המתח השני הכי טוב שקראתי.
הנערה ששיחקה באש הינו ספר על נערה חכמה, מאוד חכמה, ונחושה כמעט בצורה מטרידה הנגררת לתוך סדרת אירועים המסעירה את שוודיה כולה.
הכתיבה קצת נמרחת אך המתרגם עשה עבודה מעולה והשפה עשירה אם כי שווה לכל נפש. סטיג לרסון השקיע במיוחד בבנית המפה הנפשית-רגשית של דמויותיו מה שמעניק לסיפור נופך משמעותי מאוד.
זהו אומנם ספר שלא אמליץ עליו לבן-העשרה הטיפוסי אך בד בבד זהו ספר שלקרוא אותו זה חוויה מומלצת.
לקראת הסוף הספר, אולי בשל אורכו, הוא קצת מעיק ודורש מעט מאמץ כדי לסיימו אבל הסוף שווה את זה.
הוצאת מודן עשו עבודה מעולה בעיצוב הכריכה שמשדרת בצורה מדוייקת את גיבורת הספר על שלל גווניה הקודרים והקודרים פחות.
מילה לסיום: אם אי פעם אתם קוראים ספר שמכריז שהספרים בסדרה אינם קשורים זה לזה וניתן לקוראם בכל סדר שהוא- מהרו לגחך ולקנות את הספרים הקודמים בסדרה. אין דבר כזה! אפילו אם העלילה הראשית אינה קשורה היא תמיד תהיה מלאה בפרטים הקטנים והמעצבנים האלה שהיו הרבה יותר מובנים אם הייתם קוראים את הספרים הקודמים.
ומכאן ועד לפעם הבאה אני וארבעת התולעים שהספר קיבל אומרים לכם שלום.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
