ביקורת ספרותית על הנערה ששיחקה באש - מילניום #2 מאת סטיג לרסון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 4 בפברואר, 2011
ע"י אוהבת לקרוא


אז בואו נדבר קצת על ליסבת סלאנדר...
טוב עשה סטיג לרסון שבחר להתמקד בה בספרו השני. מדובר בדמות מרתקת במיוחד. לא צפויה אבל יחד עם זאת שומרת על היגיון פנימי שלה.
לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי פוגשת אותה באמצע הרחוב: מחבקת אותה או עוברת לצד השני אבל בטוח שלא הייתי נשארת אדישה אליה .
סטיג לרסון מצליח להעביר דרך מילים בלבד אופי שלם של בחורה גאונה שמצד אחד מתקשה בקיום אנטראקציות בריאות עם הסובבים אותה ומצד שני רודפת צדק ואמת בשביל כל המין האנושי יחד.
הדמות שלה לדעתי מרתקת ומחפה על כל מיני תיאורים של מקומות בשוודיה מרתקים פחות.


העמודים האחרונים של הספר חזקים במיוחד ואתה מוצא את עצמך תוהה איך פתאום הגעתי לסוף ונגמרו לי העמודים בשיא המתח (הכינו את את השלישי מראש!)

ולגבי השאלה איזה ספר טוב יותר?
לא החלטתי עדיין אבל אני אנסה לחלק את ההשוואה:

למה הראשון טוב יותר?
1. יותר מותח. הסוף לא צפוי. לא ברור מייד מי הטובים ומי הרעים...
2. אפקט הראשוניות, אין מה לעשות
3. עסק יותר בתחום המשפחה ופחות בתחום הממשלה והמשטרה שאותי פחות מעניינים

למה הספר השני טוב יותר?
1. עוסק יותר בליסבת סלנאדר שיותר מרתקת מכל אחד אחר
2. פחות עמוס בפרטים ושמות של מקומות ואנשים שוליים לעלילה שסתם מעמיסים על זיכרון הקורא.
3. כי אתה מגיע כבר מכור...

אגב, המונח "חיוך מעוקם" חוזר על עצמו יותר מידי בספר הזה כשבכלל אני לא מבינה על מה יש להם כל כך הרבה לחייך.

הייתי ממשיכה לבלבל לכם את המוח אבל הספר השלישי כבר אצלי...
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אנקה (לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
עדיין לא קראתי את הספר השני. אבל עשית לי חשק לקרוא אותו.
שין שין (לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
יופי של ביקורת. אבל מטעמי חוסר זמן החלטתי להסתפק רק בספר הראשון בסדרה.
אוהבת לקרוא (לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה מ'
(לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
אוהבת לקרוא:יישר כוח .





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ