ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שבת, 20 בפברואר, 2010
ע"י חמדת
ע"י חמדת
ישנם ספרים שתוך כדי קריאתם אתה מרגיש/יודע שהם ספרים מכוננים בחייך.גם כשאתה כבר אדם במחצית חייו .
כך אני מרגישה כלפי הספר הזה .אף שהוא כביכול מופנה לנוער.
בקריאת הספר המוער הזה חוץ מחוש ההומור הנפלא ותיאור התרחשויות אשר גרמו לי לצחוק בקול רם לעיתים תכופות מאוד {היה ממש כיף},הרי שהבנתי לעומק את ההיסטוריה החברתית של התקופה בה מתאר הסופר את מערכות היחסים/ הדעות הקדומות /ואופני ההתנהגויות ועוד -שבין החברה הלבנה לכושים{ככה הם נקראו אז וכך הם מצויינים בספר ,כך שהנני ממשיכה לציין זאת בהקשר לספר }.
התקופה :ארה"ב ,אמצע/סוף המאה ה-19 במדינות המרכזיות/והדרומיות של היבשת . שאפילו האק פין ש"מעמדו החברתי " כביכול בתחתית הנמוכה ביותר בחברה הלבנה , מתייחס אל הכושי גי'ם שהינו כושי נמלט ,באופן החשיבה הכי טבעי- שצריך להסגירו.
ובנסיבות העלילה השונות, כשהוא לא עושה כך ,בשלב מסוים הוא מרגיש/חושב שהוא -האק - אינו אדם מוסרי בכך שאינו מסגיר את הכושי ג'ים . מי שקורא את הספר מהבחינה הזאת מבין עד כמה הייתה מושרשת מערכת היחסים הגזענית בין שתי החברות הללו.
ישנן זוויות אחרות שאפשר להתוודע אליהם כגון: אמונות ברוחות רפאים, מכשפות וכו' שהיו מוטמעות כה עמוק בשתי החברות כאחד .
מהערות שבספר המוער למדתי הרבה עובדות היסטוריות כגון: מאיפה המושג- לינץ' והתגלגלותו,ובאילו מדינות במרכז היבשת היחס לכושים היה "סביר "בעוד שבמדינות אחרות- הדרומיות שהמרחק גיאוגרפי לא היה כה גדול מהן , במדינות הללו באותה תקופה היחס היה אל הכושים במושגי עבדות ממש.
הרתיעה מנשים בעלות שיער גי'נג'י שלא נחשבו כנשים יפות .בורות הדעת בקרב האנשים ,האמונה הדתית שהייתה חלק בלתי נפרד מהיומיום של חיי האנשים. ועוד .
. אהבתי עד למאוד ,צחקתי עד למאוד,וספר מכונן למי שרוצה לקרוא אותו קצת אחרת.
אין ספק כי מארק טווין הינו גאון ספרותי , גם לאחר 150 שנים לערך לאחר שכתב את ספריו,הם רלוונטיים לתקופתנו,לצחוק , לבכות ,לחשוב ,במובנים רבים של התנהגויות חברות ומעמדות .
.
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת