ביקורת ספרותית על הרפתקאותיו של האקלברי פין - הספר המוער מאת מארק טוויין
ספר מעולה

---

אנחנו כל הזמן חיים בתחושה של קטנות אל מול...מול כל מיני ...כל מי שנדמה לנו שהוא חכם מאיתנו עשיר מאיתנו בעל דימיון מפותח יותר משלנו והרשימה עוד ארוכה... וזה דווקא מה שלא היה לא ברור בילד המתוק הזה האקלברי (ובעל שם מעניין שלא ראיתי עוד סופר מעיז להשתמש בו כי הוא בהחלט שמור רק לילד הספציפי הזה והא נבחר לא סתם)האק בעל חושים חדים שאינם מטעים אותו יודע בזמן למסור את כל כספו על מנת שאביו לא יוכל להניח את ידיו על הממון ולקנות מן הסתם שתייה חריפה ולהרוות את צימאונו לאלכוהול ואלוהים יודע מה ...לאחר שאביו מוציא אותו מביתו החדש ומעלים אותו מעיניי כולם ונועל אותו בבקתה איפה שהוא. בנחישות של חתול רעב (קצת שמנמן ועצל אבל עדיין רעב...) הוא מפלס את דרכו ובורח מידי אביו ובכלל מכולם. מאוד אהבתי את החברות היפה שנירקמה להאק עם ג'ים אפילו שהוא מכונה "כושי" והרבה מבקרים לא אהבו את הניחוח הגזעני אפשר להבין מניין הוא בא מכיוון שהסופר גדל לתוך תקופהב שבה הכושים היו עבדים של ה"לבנים" והושרשו בו כל מיני דעות (כמו שבנו מושרשות דעות לרוב על מיני מיעוטים ושקרן מי שיגיד שלא..) היה נידמה לי שבמקומות שלמעשה הוא מדבר על ג'ים או חושב עליו מחשבות הוא למעשה מבדח את עצמו או אולי אותנו מכיוון שבפועל רואים כמה הוא קשר קשר טוב וחברי ונאמן עם ג'ים וגם ג'ים הרגיש אותו דבר כלפיו. מעיינים של ילד מסופר על מוות ועל מוסריות בלי לשפוט לרגע בין טוב לרע אלא רק לפעול על פי צו הלב...הכי חשוב לשבת ברפסודה ולשוט בנהר (כמה שאנחנו בימינו צמאים לאהבת הטבע השקט הצניעות והפשטות של החיים וכמה שכל אלו רחוקים מאיתנוחלה שלי וכותבת על חוסר ההבנה...האקלברי שיחסית לילד רחוב חסר השכלה עני ומה לא מגלה פה את האינסטינקטים הבריאים שלו יחסית לכל האמור לעיל ופועל על סמך ריגשותיו.וכל זה נופל אפיים כאשר הדמות של טום סוייר מופיעה לה לקראת הסוף ופשוט מוציאה את המיץ הן לדמויות והן לקוראים. בתחושה הפנימית שלי היה הרבה כעס והוא רק הלך והחריף כאשר האמת נחשפת בסופו של דבר . טום ה"רומנטי" חייב שהכל יעשה על פי הספרים שהוא קורא הוא חייב להיות סוג של רובין הוד סטייל גיבור סטייל לא יודעת מה פשוט נודניק והייתי מקבלת את זה בסלחנות אם היה מדובר במשחק דימיוני של ילדים אבל ההרפתקאות שלו גבלו בהתעללות בג'ים שהרבה מהתאורים הסופיים פשוט דילגתי קצת קדימה כי נהייתה לי תחושה לא טובה בבטן ובפה (תחושה שאם הוא היה עומד לידי פיזית הוא היה מקבל סטירה) ומה שהלהיטה את הכעס היא הידיעה שטום ידע שג'ים כבר עבד משוחרר זה היה השיא מבחינתי...אז מה לא הבנתי כל כך??? את האק בכזאת חוכמה ונחישות הוא ברח מאבא שלו הוא תימרן סיפורים בין אנשים שונים שהוא פגש בדרך הוא ידע לזהות את הרמאים וחמק מידיהם וכל זה לא הספיק כדי למלא את ביטחונו. הוא עדיין חשב שבגלל שטום סוייר הוא ממעמד יותר גבוהה משלו והוא קורא ספרים והוא יותר "עשיר" אז כנראה הוא יודע הכי טוב איך לשחרר את ג'ים...ואלו הנקודות הבודדות שאני מורידה ממנו!!! נהנתי לקרוא את הספר מאוד,לא ברמה שלא יכולתי להניח בצד אבל עדיין כל רגע פנוי הוקדש להתקדמות משמעותית מומלץ בחום לכל מי ששכח מה זה להיות ילד!!!!!

» ביקורות נוספות של דיבשונית
» ביקורות נוספות על הרפתקאותיו של האקלברי פין - הספר המוער