ביקורת ספרותית על הכול מואר מאת ג'ונתן ספרן פויר
ספר לא משהו

---

המלצות הקוראים והמבקרים בסימניה הם אלה שהביאו אותי לקרוא ספר זה.הם גם אלה שהחזיקו אותי ממש מלנטוש אותו באמצע כי קוראים נוספים חוו את הקושי בהתנעה אבל בהמשך,כך הבטיחו,הכל משתפר לקראת הסוף המדהים. אז זהו,שלא.
בחור צעיר הג'ונתן הזה שהחליט להיות כמו הסופרים המפורסמים והטובים ישר על ההתחלה ובמכה אחת-אז הוא ישב וליקט סגנונות שונים מכל מיני מקומות והביא לנו סיפור מבולבל ודמיוני בנסיון לחקות את מאה שנים של בדידות,הכניס תעלולי מילים(מילים מחוברות,משפטים חוזרים על עצמם כמה עמודים וכל מני חוכמות כאלה)ביחד עם שפה משובשת וכאילו מצחיקה מפי רוסי שמנסה לכתוב אנגלית(יכול להיות שבמקור האנגלי השיבושים יותר אוטנטיים וגם יותר מצחיקים,אולי)-יחד עם סיפור על עיירה שהושמדה בשואה ,הוסיף מעין "הפתעה" ,קצת סקס-ואז כנראה נשען לאחור בסיפוק,ואמר לעצמו בטח:"זה חייב לעבוד".ואתם יודעים מה?עלי (ומסתבר שלא רק)הוא הצליח לעבוד.הצלחתי לדלות בפינצטה ממש כמה ציטוטים חביבים(על קוראי הספרים דווקא.קצת חשוד..)כגון:"זהו מסוג הספרים שאתה יכול לדבר עליהם מבלי לקרוא אותם.."וגם :"ספרים הומצאו עבור אלה שאין להם חיים,והם לא תחליף אמיתי".
כשהגעתי לסוף,גיליתי סוף סתמי מאין כמוהו,כמו כל הספר הזה.

» ביקורות נוספות של אליהו
» ביקורות נוספות על הכול מואר