“# תראו איזו כריכה יפהפייה! לא רק שברור שטליה בֶר - שאיירה ועיצבה את הכריכה – קראה את הספר, היה הצליחה באמצעות האיור לאפיין באופן נפלא את הסיפור. מן הראוי היה ששמה, המוחבא באופן דיסקרטי בפינת הכריכה האחורית, היה מופיע בגאון על הכריכה הקדמית. הספר הזה עוסק באחד הסמלים של השלטון הקומוניסטי ברוסיה: התור. הסמל הזה גלש מחוץ לברית המועצות והגדיר היטב את מה שחשבו תושבי העולם הלא קומוניסטי על תושביו: א”

“שני דברים הופכים את הקריאה למרתקת במיוחד: הדמות הראשית, דמותו של סוחאנוב מבקר האמנות הקונפורמיסט שחי את החיים הטובים ( בדיעבד, סליחה על הספויילר, לא רק מסיבות אגואיסטיות אלא גם כדי להעניק חיים טובים יותר לאשתו ולילדיו) ודמותו המשנית של לב בלקין, חבר נעוריו, האמן החתרן שלא ויתר עקרונותיו ושילם את המחיר הקשה על בחירותיו, מיצגים שתי דרכים של התמודדות במציאות של משטר מדכא. בסיום הקריאה מצליחה אולגה ג”

“בפינת הקפה בעבודה, אני תמיד אוהבת להחליף חוויות לגבי קריאת ספרים, עם המעטים שקוראים. כשספרתי לאחת הבנות, עולה מרוסיה, כי שם הספר הוא "התור" היא התחלחלה. מיד שיתפה אותי בחוויותיה, סיפרה לי כי ברוסיה בחורף, לא היה דלק למכוניות. היית אמור לעמוד בתור כדי לקנות דלק. מלבד העמידה בתור, היו קיימות רשימות המכילות את שמות האנשים הממתינים בתור. הם היו מבצעים רוטציות לעמידה בתור, על מנת שחלילה לא ימחקו מהרשימ”

“ספר משובח, על נפש האדם, יחסים בתוך משפחה, אהבה לאומנות ובייחוד לציור, ועל התנכלות המשטר הרוסי לאומנים ויוצרים ברוסיה לאורך השנים. הספר מתאר תהליך מרתק סוחף ועצוב של התפכחות וחשבון נפש של אדם בגיל העמידה שבתקופה קצרה של פחות משבוע חייו מדרדרים משיא ההצלחה אל אובדן ושגעון, תוך חשיפת כל נקודות המפנה והאירועים המשמעותיים שעבר בחייו, כזכרונות שהדחיק לחלוטין במשך השנים, על מנת לשרוד ולהתקדם בחברה. כתי”

“# תראו איזו כריכה יפהפייה! לא רק שברור שטליה בֶר - שאיירה ועיצבה את הכריכה – קראה את הספר, היה הצליחה באמצעות האיור לאפיין באופן נפלא את הסיפור. מן הראוי היה ששמה, המוחבא באופן דיסקרטי בפינת הכריכה האחורית, היה מופיע בגאון על הכריכה הקדמית. הספר הזה עוסק באחד הסמלים של השלטון הקומוניסטי ברוסיה: התור. הסמל הזה גלש מחוץ לברית המועצות והגדיר היטב את מה שחשבו תושבי העולם הלא קומוניסטי על תושביו: א”

“שני דברים הופכים את הקריאה למרתקת במיוחד: הדמות הראשית, דמותו של סוחאנוב מבקר האמנות הקונפורמיסט שחי את החיים הטובים ( בדיעבד, סליחה על הספויילר, לא רק מסיבות אגואיסטיות אלא גם כדי להעניק חיים טובים יותר לאשתו ולילדיו) ודמותו המשנית של לב בלקין, חבר נעוריו, האמן החתרן שלא ויתר עקרונותיו ושילם את המחיר הקשה על בחירותיו, מיצגים שתי דרכים של התמודדות במציאות של משטר מדכא. בסיום הקריאה מצליחה אולגה ג”

“בפינת הקפה בעבודה, אני תמיד אוהבת להחליף חוויות לגבי קריאת ספרים, עם המעטים שקוראים. כשספרתי לאחת הבנות, עולה מרוסיה, כי שם הספר הוא "התור" היא התחלחלה. מיד שיתפה אותי בחוויותיה, סיפרה לי כי ברוסיה בחורף, לא היה דלק למכוניות. היית אמור לעמוד בתור כדי לקנות דלק. מלבד העמידה בתור, היו קיימות רשימות המכילות את שמות האנשים הממתינים בתור. הם היו מבצעים רוטציות לעמידה בתור, על מנת שחלילה לא ימחקו מהרשימ”

“ספר משובח, על נפש האדם, יחסים בתוך משפחה, אהבה לאומנות ובייחוד לציור, ועל התנכלות המשטר הרוסי לאומנים ויוצרים ברוסיה לאורך השנים. הספר מתאר תהליך מרתק סוחף ועצוב של התפכחות וחשבון נפש של אדם בגיל העמידה שבתקופה קצרה של פחות משבוע חייו מדרדרים משיא ההצלחה אל אובדן ושגעון, תוך חשיפת כל נקודות המפנה והאירועים המשמעותיים שעבר בחייו, כזכרונות שהדחיק לחלוטין במשך השנים, על מנת לשרוד ולהתקדם בחברה. כתי”