כמאכולת אש - גרייהם גרין (כך כתוב שמו על גבי הספר לפחות)
בשורה התחתונה ובקיצור נמרץ: אדם מוצא עצמו מאבד אמון בהכל, אם זה באורח חייו, באל (כנראה הרבה לפני הנקודה הזו בזמן), בעבודתו, באהבה וכולי..... אך בעיקר, בעצמו. ריקנות מבחילה.
אדם שמאבד אמון קם בבוקר ומרחיק לכת למקום בו לא ימצא לעולם, הוא מניח, וכמובן טועה. ראשית טועה כי את עצמו יפגוש שם, שנית טועה כי אדם בעל שם או בני אדם שהוא חשוב להם לא יכול סתם כך להיעלם. שלישית טועה משום שעל סמך פעולותיו הסופר אגואיסטיות עלולים הנבערים והכסילים או המאמינים לחשוב כי מדובר בקדוש מסוג כלשהו וירצה או לא ירצה במקום החדש יציירו מעליו הילה של גדולה פיקטיבית (או שלא).
הגיבור לא רוצה חברת בני אדם, נמאס לו ואולם לעיתים אין לו ברירה, הוא חייב לתקשר עם אלו שנותנים לו לשהות שם ולפעמים אף להחזיר להם טובה.
אף אחד לא יודע בעצם מדוע הגיע לשם מלכתחילה והם אף לא שואלים, בהמשך מתפתחות שיחות מרהיבות לגבי אמונה, נשים, אהבה, קריירה, טיב החיים וכולי. העלילה מסתבכת ומתפתלת אבל ברוב רובה היא עלילה המעלה מחשבות לגבי האדם אל מול עצמו ואל מול החברה.
שני מולים שונים בתכלית, מה גם שכל אדם חיצוני לאדם יכול לתפוס אותו אחרת לגמרי, עבור האחד יהיה קדוש מתבודד ועבור השני זייפן ושקרן.
נשאלת השאלה: עד היכן הרכילות רודפת אחרי האדם?
שאלות נהדרות ועמוקות שואל גרין ועונה יפה ובאופנים שונים על פי הדמות העונה. ספר קצר, מרתק ורלוונטי עד היום אם כי העלילה מן הסתם מאמצע המאה הקודמת.
אז מסתבר שלא ניתן לברוח מעצמך או מהחיים שהובלת עד כה, אפילו תוכנית להגנת עדים לא תשנה את מי שאתה והבעיות אל מול העולם סביר להניח שיחזרו על עצמם כך או אחרת. מה שכן מעניין שלפחות לתקופה מסוימת גיבור הספר הרגיש מ-א-ו-ש-ר באלמוניותו. סוף סוף הוא הבין על עצמו תובנות עמוקות וחסרות פשרות אל מול קונפורמיזם זול המוצע לנו יום ביומו.
המסקנה של הספר? אותה אני משאיר לכם אם עשיתי לכם חשק לקרוא משום שבספר הזה הצלחתי לדלות לא אחת אלא מספר מסקנות אוניברסליות מרתקות גם אם לא חדשות לי, גרין ניסח אותן באופן מרהיב.
ציון שלי: 8 מתוך 10









![הזקן והים [מהדורת 2001]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/1615.jpg)




![החטא ועונשו [מהדורת הקיבוץ המאוחד - 1981]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers14/140332.jpg)


