ביקורת ספרותית על סמל ראשון - מוסטפא רבינוביץ' מאת אשר קרביץ

---

קרביץ,
עד כה לא קראתי את ספריך לעומק, כי אם קטעים שם ופה (כך אתה חושב). כן, כולם אצלי על המדף, שהרי הבאת לי אותם. אז למה לא? ככה לא. ובכל מקרה, בטח ובטח שלא כתבתי על ספר שלך.
עד ש.. המלחמה הקשה והמכאיבה הלא נגמרת הזו, ויודע אתה כמה התמודדויות הבית והמשפוחה התמודדו ומתמודדים. אז, קפץ לי ליד יאיר-מוסטפא-רבינוביץ, ההוא הסמל הראשון מימי האיתיפאדה השנייה. סיפורו של לוחם דובדבן באיו"ש, ועם הפעילות המבצעית שלו מגיעים לבטים ודילמות של מוסר, ומחשבות, ואמונות בדרך, ו..סוג של התפכחות. מוסטפא שירת ופעל באיזור ג'נין, ונציגינו מהבית מאז ועד היום משרתים ופועלים מבצעית, שם ופה ובעיקר בתוך רצועת עזה. וגם אצל יאיר-מוסטפא ידידנו, המוטיבציה לעשות את הכי טוב לצד הרהורים קיומיים ולצד מחשבות של מוסר. ולבטים, וחבר קרוב פצוע קשות, ועוד מחשבות. ואחות (רפואית) אחת שהופכת לאהבה. ו..סוג של התפכחות – כבר אמרנו.
וסיפור, כל כך של אז וכל כך מתחבר לעכשיו.
והוא כתוב יפה. בלי יותר מדי הקדמות אתה מכניס את הקורא לעניינים, ומשלב קצת הומור וקצת כאב, צביטות לב וגם קצת צחוקים שחורים, וקצת תסכול, והרבה אידיאלוגייה, וציונות, והרהורי מוסר. ומפה לשם מה שהיה הוא כמעט מה שהווה. ו.. מה יהיה?
סיפור מעולה.
אז כן, גילוי נאות, קרביץ ואני מכירים ומקרוב. אבל הנה, כי אתה יודע בדיוק מה עבר עלי, עלינו במלחמה הזו. חיילים-מילואימניקים מבית לא עשו ולא עושים הנחות לנשמה ולרגשות. ואז, בעקבות שיחה חטטנית-הנפש בינינו על מילואימניק הבית וההתמודדויות, שלפתי שוב את הסמל הראשון מהמדף, וקראתי – ומצאתי שם אותך כמה עשורים קודם, ומצאתי שם אותו. ו.. גילוי נאות, אתה יודע שלא באמת לא קראתי אותו קודם. קראתי. וכעת שוב חזרתי אליו ומצאתי בו עוד ועוד.
ואני אפילו מביאה לכאן את רשמיי ממנו. למען האמת, לא נראה לי שאתה כאן, או שאתה יודע שיש כאן – לא דיברנו על זה.
אשר-לא מגלים-יאיר-מוסטפא-קרביץ-רבינוביץ, כתבת אותך, ואתה מביא את אז ומבלי דעת מראש את עכשיו. בסיפור מימי האינתידפאדה, סיפורו של לוחם דובדבן באיו"ש, ואיתו מגיעים לבטים ודילמות של מוסר, ורגישויות, ודאגה ועצב. ומחשבות, ואמונות בדרך, ו..סוג של התפכחות.
והכול כל כך נכון גם לימים אלו – דילמות של מוסר, ולבטים, ורגישויות ודאגה ועצב, ואבל, ומחשבות וסוג של התפכחות.
והלוואי שהספר הזה יפסיק להתחבר להווה ויהפוך לסיפור עבר נחמד.

» ביקורות נוספות של מיקה
» ביקורות נוספות על סמל ראשון - מוסטפא רבינוביץ'