ביקורת ספרותית על שלום לך, עצבות - הוצאה מחודשת מאת פרנסואז סאגאן
ספר בסדר

---

לכאורה ספר קצרצר על הקרב המתמשך בצעירותנו בין הנעורים, הנהנתנות ולחיות את הרגע מול התבגרות ו״התברגנות״ אבל יש משמעות גדולה להבין את הקונטקס הרחב יותר שהספר נכתב בו.
פרנסואז סאגאן בת ה-17 בעצם כתבה את החיים שהיא עתידה לחוות. את הקרב בין שתי צורות החיים מייצגים שתי דמויות - האב הנהנתן חובב הנשים והחוויות והארוסה הנוכחית, האם החורגת לעתיד, שמייצגת את יישוב הדעת. ניכר שסאגאן עצמה ניהלה דיאלוג פנימי בנוגע לחייה ובחרה בהמשך בצד של האב.
הספר יצא בצרפת ב-54 שאמנם כבר הייתה חברה מתירנית יחסית אבל עדיין התנהלות הדמות הראשית מבחינה ״נשית״ יצרה הדים - תכסיסנית, מצפצפת על הכללים, מתנהלת כמו אביה ואף הרבה יותר. על כך יש לו חשיבות גדולה בצרפת ובאירופה אבל היום הנושא כבר נדוש ומרגיש קצת מיושן.
מבחינה ספרותית אין יותר מדי - קצר ולעניין אבל גם נשכח. לא עומד במבחן הזמן.

» ביקורות נוספות של מתנאל אזולאי
» ביקורות נוספות על שלום לך, עצבות - הוצאה מחודשת