ביקורת ספרותית על שלום לך, עצבות - הוצאה מחודשת מאת פרנסואז סאגאן
ספר מעולה

---

"יש לך תפיסה קצת פשטנית על ענייני אהבה, האהבה היא לא סדרה של רגשות בלתי תלויים זה בזה שבאים ברצף..." ...."אהבה היא דבר אחר", אמרה אן. "זה משהו שיש בו חיבה מתמדת, עדנה, ציפייה עד כלות הנפש... הרבה דברים שאין לך שום אפשרות להבין."

את הספר הזה, ששאלתי מהספרייה העירונית בלי שום זיכרון איך הוא הגיע לרשימת הספרים שלי, קראתי ביומיים. ואני אוהבת ספרים שאני לא נתקעת בהם.

ססיל היא נערה בת 17 היוצאת לואקאנס המשפחתי בקיץ עם אביה, שניהם משוחררי כל עכבות, הוללים, משוחררים מינית, חווים את ההווה כאן ועכשיו. מאוהבים באהבה אבל למעשה לא ממש יודעים מהי, במקרה של ססיל לפחות.

היציאה לחופשת הקיץ היא התפאורה המושלמת המרמזת לנו על מה שיהיה חריגה מהשגרה ומכל מה שהגיבורים הכירו עד כה. אן, היפה, הגאה, השלמה כל כך בהוויתה, נכנסת מחדש לחייו של האב ומחוללת סערה בחיי האב ובתו: היא גורמת לאב לרצות לצאת משגרתו ההוללת, אך הרבה יותר מעניין היא מה שהיא גורמת לבת, והיא גורמת לה להרבה מאוד דברים, מנעד שלם של רגשות חדשים, תובנות - וזהו למעשה סיפור על התבגרות, יותר מכל דבר אחר. אן מעמתת את ססיל עם אורח חייה, היא מהווה מושא הערצה וכעס בו זמנית לססיל: על גזילת אביה ממנה, על הבגרות והאחריות שהיא, בהוויתה, גוזרת עליה לקבל ולהתנתק מהקלילות שאפפה את התנהלותה עד כה. והיא גם מעוררת בה תשוקה עמוקה.

הכעס, ההערצה, הקנאה והתשוקה לאן הם בעיני אחת מהתסבוכות הרגשיות הכי מורכבות שנכתבו בפשטות ובקצרה באופן יפהיפה בספרות. כדי להוסיף עוד קצת לסבך הרגשות הממגנט הזה, ברקע גם עובדת היותה של אן חברה טובה של אמה של ססיל, אשר לא חיה עוד. היא למעשה מסמלת גם את מה שססיל הייתה אולי רוצה יותר מכל ואי אפשר.

הספר הזה כל הזמן הזכיר לי ספר אחר (אני ראיתי רק את הסרט למעשה): "קרא לי בשמך". גם הוא עוסק בחופשת קיץ אירופאית, בנער מתבגר אשר מגלה על עצמו ובעצמו דברים חדשים ותשוקות חדשות, ומגלה לראשונה את טעמו של כאב האהבה המתוק מר כל כך.

אהבתי את הספר הזה מאוד.

» ביקורות נוספות של עינתי
» ביקורות נוספות על שלום לך, עצבות - הוצאה מחודשת