ביקורת ספרותית על ספר הקיץ מאת טוּבֶה יַנְסוֹן (יאנסון)
ספר בסדר

---

אחרית הדבר מאת נגה כספי היתה החלק המעניין ביותר עבורי מכל הספר הזה. יאמר מיד, אין זה הדבר היחיד: גם האיורים המקסימים של הסופרת עצמה מלבבים ועומדים כיצירות אמנות בפני עצמם. אני מגיע לכתוב על הספר עצמו רק לאחר שדנתי בשני נושאים לעיל, שאינם קשורים לסיפור: לא אהבתי את הספר הזה; הוא שיעמם אותי.

אבל אולי מעין חובת גילוי נאות קטנה: אינני חובב ספרי ילדים, ספרות נוער או כל ז'אנר אחר מסוג זה. גם אינני מתלהב במיוחד מספרי ילדים האוצרים מסרים למבוגרים או ספרים למבוגרים הקורצים לגיל הילדות. עניין של העדפות: ואולי, משום כך, היה רצוי שלא אכתוב כלל את הסקירה הזאת. אבל בכל זאת:

הספר מורכב מאפיזודות קצרות בחיים המשותפים של הסבתא והבת, כאשר הדמות השלישית, האב, היא מעין נוכח-נפקד: נוכח בכל האמור לאיפשור החיים החומריים ונפקד לחלוטין בכל הקשור למילוי תפקיד כלשהו של הורה בהתפתחות הנפשית של הילדה: אפשר שזו כוונת המחברת – אפשר שהסיפור "חלוק הבית", העוסק בחלוק ישן של האב, והכמיהה של הבת אליו (אל החלוק) בעת משבר מעיד על חסרונו (של האב) בחייה. החלק הארי בסיפורים האלה היה משעמם ותפל בעיני. לצד הזכות, התרשמתי מהדמות של סבתא – ממש סבתא גזעית מהחלומות – חלום של כל נכד יהודי (ולא יהודי). גם דמות הילדה, מעצבנת וטרחנית ככל שתהיה, היתה דמות אמינה, פחות או יותר, למעט חלק מהטקסטים, שהושמו בפי הילדה. אלה מורכבים יחסית לגילה של אותה ילדה ולהתפתחותה. היא מתקשה לתפקד כיצור חברתי בקרב אלה הקרובים לה בגילה: אפשר שהעדר כמעט מוחלט של הקרובים לה בגיל הפך אותה לכזאת; האינטראקציות היחידות שלה עם ילדים או נוער (בת גילה בסיפור "ברניקי" ונער מתבגר בסיפור "השכן") מסתיימים בכשלון, אמנם לא רק באשמתה.

מקריאת הספר התרשמתי שאפשר שזה ספר המיועד למבוגרים, אבל הסגנון אינו כזה – הוא מעין שעטנז לא מוצלח של ספרות ילדים ומבוגרים. הדבר מפריע במיוחד בסיפורון "הביקור" העוסק בפגישה של הסבתא עם וורנר בן גילה פחות או יותר ודמות מעברה.
רוב הסיפורונים עוסקים בפעולות המשותפות לנכדה וסבתא. הם די מייגעים. במקרה הטוב הצלחתי לראות בזה "מדריך השרדות לסבים ולסבתות" – איך לשרוד "זמן איכות" עם נכדים טרחניים.

תיאורי הנופים והחיים שם סבירים – אבל הרבה פחות מרשימים מאלה של הסופר הסקנדינבי פטרסון. גם פטרסון בספרו "יוצאים לגנוב סוסים" עוסק בחיים בבית קיץ בסקנדינביה - במקום סבתא ובת אב ובן - אבל איכויות ספרו מאפילות בקלות על אלה של ינסון.
מבין כל אותם סיפורונים השניים שמצאו חן בעיני יחסית לאחרים הם "הסופה של סופיה" ו"באוגוסט" – האחרון חותם את אסופת הסיפורים.

זו היצירה היחידה שלה שקראתי. על המומינים שמעתי אבל אין לי מושג מיהם.

השורה התחתונה: נגד- סיפורונים משעממים וסתמיים ברובם, חלק מהדמויות לא אמינות. בעד: האיורים, הסיפורונים "הסופה של סופיה" ו"באוגוסט" ואחרית הדבר של נגה כספי. ספר בינוני.

» ביקורות נוספות של דן סתיו
» ביקורות נוספות על ספר הקיץ