ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 6 ביולי, 2022
ע"י סוריקטה
ע"י סוריקטה
אני מניחה שאם הייתי קוראת את זה בשנות העשרה שלי הייתי חושבת שזה ספר נפלא ויש סיכוי שעד היום הייתי זוכרת אותו, אבל בשביל זה נל ליישון צריכה היתה להיוולד קצת קודם או לפחות להתחיל לכתוב אותו בגיל מאד מוקדם.
נהניתי גם עכשיו, ואפילו העברתי אותו לאחותי לטובת זמני המתנה בטיסות שיש לה השבוע.
מספרת את הסיפור הזה בת איכרים ענייה בשנת 1831, בשפה דלה ובישירות בלתי מתפשרת. הוא מאד משכנע בתיאור החיים באנגליה הכפרית והענייה של המאה ה-19 ולכל אורך הספר האמנתי לנערה הזאת, למה שהיא מספרת ולזה שהיא יכולה היתה להתקיים. לא רק זה, גם אהבתי אותה ולמרות החיים הקשים שהיא מתארת זרמתי עם שמחת החיים שלה.
זה ספר מוקפד, כתוב ומתורגם היטב, אבל זה מה שיש בו, כלומר, לא משהו חדש לקחת ממנו, אבל אולי, אם מישהו ממש מתעקש, הוא ישאל את עצמו עד כמה, מתחת לנסיבות שהן ודאי שונות, נשים עניות שחיות במחוזות עניים ופריפריאליים זוכות לבחור את חייהן מתוך מגוון אפשרויות גדול יותר. בימים ההם האפשרויות היו מאד מצומצמות, אם כי, על פי עלילת הספר, גם בתוך מסלול שנגזר עליך מראש, עדיין יש בחירה. אבל לא, ממש לא חייבים להסתכל על העניין הזה, כלומר, אפשר גם סתם לקרוא, להנות ולהמשיך הלאה.
טהרני השפה, אגב, אלה שלא יכולים לקרוא את סימנטוב למשל, לא בטוח שכדאי להם לקרוא את זה אלא אם כן הם מחליטים שהם רוצים לטפל בעצמם, ולזה, זה ספר מושלם.
34 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
פואנטה℗
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
כן, לכי תדעי. נסתרות הדרכים...
קהל שבוי בתוך מונית כבר יש לו. קל. |
|
|
סוריקטה
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, Rasta
|
|
|
סוריקטה
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, זאבי קציר. טוב לדעת.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, yaelhar.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, אנקה.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, פואנטה. האמת, לא נראה לי שסימנטוב מתיימר להיות פוקנר,
בטח לא כל עוד מה שהוא עושה זה לכתוב ביקורות בסימניה. מצד שני, אולי בזמן שהוא לא כאן הוא בדיוק עובד על איזו קלאסיקה. לכי תדעי.
|
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
Rasta, קן קיזי כתב את "קן הקוקיה" לא תרגמו ספר אחר שלו אם הוא כתב.
קצת קשה לשפוט סופר רק לפי ספר אחד.
|
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
פוקנר? תפנו לקן קיזי.
ואת הספר אני מקווה לקרוא מתישהו… |
|
|
זאבי קציר
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
לדעתי זה אחד הספרים הכי טובים שקראתי של תשע נשמות
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
מסכימה איתך לגבי הספר.
וגם לגבי טהרני השפה. או טהרנים בכלל. עם הצורך הדחוף לחנך ולתקן את כולם חוץ מאשר את עצמם, כמובן. |
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
פואנטה עם כל הכבוד לכולם פוקנר הוא למיטיבי לכת, להתרגל אליו ולרעיונות שלו צריך לקרוא כמה וכמה
מספריו.
|
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
אם הזכרת את סימנטוב, יצא כנראה לחופשת קיץ מסימניה :)
נזכרתי בו אתמול כיוון שקראתי ספר יווני שסגנון המספר די דומה לסגנון הכתיבה של מיודענו.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
עם כל הכבוד לסימנטוב למשל, טיפול עצמי עושים אצל מומחה. פוקנר, למשל.
|
34 הקוראים שאהבו את הביקורת
