#
במאה ה-19 ולפניה סופרים – וקוראים – לא התעניינו בדמויות מדלת העם. למרות שרוב האוכלוסייה היתה עניה רוב הקוראים והסופרים היו, כנראה, ממעמד גבוה יותר, והתעניינו יותר בחיי אנשים כמוהם. זה לא שלא היו סופרים שכתבו על עוני ועניים – דיקנס התמחה בזה, הוגו סחט הרבה דמעות לזכות גיבורו העני טוב הלב, אבל אלה בדרך כלל ושירטטו את דמות העני בקווים גסים – מן הסתם הם עצמם לא הכירו את העוני שהם כתבו עליו.
בימינו גברה ההתעניינות בדמויות עובדות ועניות. יש לזה בודאי סיבות סוציולוגיות ופסיכולוגיות שלא זה המקום, אבל סופרים מההווה לקחו דמויות מהעבר - כמו אטווד ב"לטענת גרייס" הקנדי או אנטוני ב"סיפורה של אליס" האיסלנדי, וניסו לבנות לגיבורותיהן גוף וחיים, להסביר את מעשיהן ובעיקר את מחשבותיהן ורגשותיהן.
ליישון שנולדה ב- 1962 כותבת על מרי, נערה מהמאה ה-19, שנולדה לעוני ועבודה קשה המדברת אלינו בקול צלול בשפה שבורה, עם אוצר מלים קטן אבל עם יכולת טובה להביע את עצמה. היא מספרת את קורותיה מאז נולדה בכפר שכוח-אל, עם אב אלים המכה ונוגש בבנותיו, אם מרוחקת וקשוחה ושלוש אחיות גדולות ממנה, איתם היא צריכה להסתדר או לריב, כשהישרדות הוא שם המשחק. עבודה חקלאית מפרכת מצאת החמה עד חשיכה, ללא השכלה או חלילה משחקים, עד שהיתה בערך בת 15 וסיפורה בשלבי סיום. ליישון כתבה דמות מכמירת לב שהקוראים מתעניינים בה, מזדהים איתה ומתקוממים נגד העוול שנעשה לה.
יש צורך בסיבה טובה, לדעתי, שסופר יתרחק מעולם התוכן הטבעי שלו – אם בזמן אם במרחק – ויכתוב על דמות או זמן שהוא אינו מכיר. ליישון – כמו הסופרות שהזכרתי – בחרה את המגזר המנוצל ביותר – הנשים – כדי לספר על מה שהיה נהוג עד לא מכבר. אנחנו מתקוממים בצדק נגד תופעת העבדות (שעדיין לא חלפה מהעולם) אבל נשים רבות בעבר הלא כל כך רחוק באירופה ובאמריקה – נמסר-נמכרו-הושכרו לעבדות למעשה, רק כי היו שייכות לרוב העני של האוכלוסייה.
הספר קצר כ– 200 עמודים, כתוב היטב, מספר סיפור כואב על נערה אחת שעבודה מפרכת היתה מנת חלקה, ועל המעט שקיבלה נאלצה לשלם במטבע קשה.
רק הבוקר קראתי בעיתון על עובדות זרות – המוטרדות/מותקפות מינית על ידי מטופליהן וחוששות להתלונן שמא יאבדו את מקום עבודתן עליו עדיין לא הספיקו לשלם... אז אנחנו השבעים רחוקים, כנראה, כמה מאות מטרים מאיזו מרי כזו ומעדיפים לקרוא ספרים המתארים את עוולות המאה ה-19 כי ההווה - והקרוב - אינו מעניין כל כך.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
