ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 7 במרץ, 2019
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
במאה ה-19 ולפניה סופרים – וקוראים – לא התעניינו בדמויות מדלת העם. למרות שרוב האוכלוסייה היתה עניה רוב הקוראים והסופרים היו, כנראה, ממעמד גבוה יותר, והתעניינו יותר בחיי אנשים כמוהם. זה לא שלא היו סופרים שכתבו על עוני ועניים – דיקנס התמחה בזה, הוגו סחט הרבה דמעות לזכות גיבורו העני טוב הלב, אבל אלה בדרך כלל ושירטטו את דמות העני בקווים גסים – מן הסתם הם עצמם לא הכירו את העוני שהם כתבו עליו.
בימינו גברה ההתעניינות בדמויות עובדות ועניות. יש לזה בודאי סיבות סוציולוגיות ופסיכולוגיות שלא זה המקום, אבל סופרים מההווה לקחו דמויות מהעבר - כמו אטווד ב"לטענת גרייס" הקנדי או אנטוני ב"סיפורה של אליס" האיסלנדי, וניסו לבנות לגיבורותיהן גוף וחיים, להסביר את מעשיהן ובעיקר את מחשבותיהן ורגשותיהן.
ליישון שנולדה ב- 1962 כותבת על מרי, נערה מהמאה ה-19, שנולדה לעוני ועבודה קשה המדברת אלינו בקול צלול בשפה שבורה, עם אוצר מלים קטן אבל עם יכולת טובה להביע את עצמה. היא מספרת את קורותיה מאז נולדה בכפר שכוח-אל, עם אב אלים המכה ונוגש בבנותיו, אם מרוחקת וקשוחה ושלוש אחיות גדולות ממנה, איתם היא צריכה להסתדר או לריב, כשהישרדות הוא שם המשחק. עבודה חקלאית מפרכת מצאת החמה עד חשיכה, ללא השכלה או חלילה משחקים, עד שהיתה בערך בת 15 וסיפורה בשלבי סיום. ליישון כתבה דמות מכמירת לב שהקוראים מתעניינים בה, מזדהים איתה ומתקוממים נגד העוול שנעשה לה.
יש צורך בסיבה טובה, לדעתי, שסופר יתרחק מעולם התוכן הטבעי שלו – אם בזמן אם במרחק – ויכתוב על דמות או זמן שהוא אינו מכיר. ליישון – כמו הסופרות שהזכרתי – בחרה את המגזר המנוצל ביותר – הנשים – כדי לספר על מה שהיה נהוג עד לא מכבר. אנחנו מתקוממים בצדק נגד תופעת העבדות (שעדיין לא חלפה מהעולם) אבל נשים רבות בעבר הלא כל כך רחוק באירופה ובאמריקה – נמסר-נמכרו-הושכרו לעבדות למעשה, רק כי היו שייכות לרוב העני של האוכלוסייה.
הספר קצר כ– 200 עמודים, כתוב היטב, מספר סיפור כואב על נערה אחת שעבודה מפרכת היתה מנת חלקה, ועל המעט שקיבלה נאלצה לשלם במטבע קשה.
רק הבוקר קראתי בעיתון על עובדות זרות – המוטרדות/מותקפות מינית על ידי מטופליהן וחוששות להתלונן שמא יאבדו את מקום עבודתן עליו עדיין לא הספיקו לשלם... אז אנחנו השבעים רחוקים, כנראה, כמה מאות מטרים מאיזו מרי כזו ומעדיפים לקרוא ספרים המתארים את עוולות המאה ה-19 כי ההווה - והקרוב - אינו מעניין כל כך.
24 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, חני.
דייקת. יותר קל לקרוא על עוולות מאשר לעשות משהו לגביהן. |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
לדעתי גם בעולם המערבי יש ניצול - אבל אתה צודק. לתושביו "הלגיטימיים" יש למי לפנות. לגבי מדינות אחרות - הניצול לא עבר אליהן. הוא אף פעם לא עזב אותן. |
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
כנראה שקל יותר לקרוא על העוולות
מאשר להתמודד אתן.
תודה על סקירה יפה ומעניינת. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת מעניינת.
בעולם המערבי המצב אכן השתנה.
הניצול עבר למדינות אחרות פשוט. |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, אדמה.
נכון בהחלט. מצבם של כל בני האדם בעולם המערבי הוטב בשיעורים עצומים במאה-מאתים השנים האחרונות. אבל הפער בין הקבוצות לא הצטמצם ואדם בוחן את מצבו באופן יחסי, לא אבסולוטי. |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, כרמליטה.
מה שכתבתי על כך שעוולות עכשוויות אינם מעניינות אותנו הוא דעה, לא הכללה. וכדעה היא יכולה להיות נכונה או מוטעית, לפי השקפת עולמו של הקורא אותה. היות ואני לא פמיניסטית אני לא מתייחסת למידת המתינות או הקיצוניות של ההשקפה הזו. מצד שני לא קשה לי להעריך את מי שכן מזדהה עם פמיניזם, כמוך. וכמובן קטונתי מלקבוע מה צריך לעשות בנושאים כבדי משקל כאלה. |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, עומר.
העולם השתנה בפרטים - לא במהות, לצערי. |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, פרפר צהוב.
הייתי שמחה, כמובן, לו השרים שלנו היו פועלים באופן מקצועי למען המטרה לה נבחרו בלי קשר להשקפת עולמם (זה לא יקרה, אני יודעת) אבל במקרה הזה אני לא חושבת שזה היה משנה. זרים הנמצאים בחברה אחרת אינם מכירים את החוקים ומדרך הטבע אינם נוטים לבקש עזרה אצל הרשויות. |
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
פרפר, שר הפנים שלנו זכה לכתבה אוהדת מאוד במגזין הדה-מרקר. השר הזה השקיע מעל
מיליארד שקל במיעוטים. מה תגיד על זה?
|
|
|
אדמה
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
תודה yaelhar, על הסקירה המעניינת.
אם בוחנים את המציאות בעיניים היסטוריות מעמדן של כל הקבוצות החלשות (בעולם המערבי) הוטב לאין שיעור ב-100 שנים האחרונות. יש עדיין רעות חולות בחברה שלנו, אך המגמה הכללית היא שהן מצטמצמות. אנחנו חיים בחברה קצת יותר אכפתית ממה שנדמה לנו.
|
|
|
כרמלה
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
ספר נפלא ומומלץ בחום.
קצת קשה לי עם ההכללה שלך שעוולות עכשוויות לא מעניינות אותנו. אותי הן בהחלט מעניינות, והתעניינותי אף חורגת מגבולות העניין בלבד. זה מחזיר אותי לדיון שניהלנו פעם בעקבות ספר שסקרתי. אני תומכת בפמיניזם מתון ותגובתך היתה שפמיניזם לא מעניין אותך, כי בעיניך כל מהותו היא משחק סכום אפס. אז הנה, לפעמים משחק סכום אפס הוא מה שנדרש, כמו במקרה הזה. (בעיניי, פמיניזם -גם מתון - אינו משחק סכום אפס, אבל בנושא הגנה פיזית על האשה [ולעיתים גם הגנה נפשית] זה בהחלט מה שמתבקש). |
|
|
עומר ציוני
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
טוב שהעולם השתנה מאז. לא מספיק, אבל השתנה
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 6 שנים ו-7 חודשים)
אולי אם לא היה לנו שר פנים שהוא עבריין מורשע ובעל אג'נדה מאוד ברורה ביחס ללא-יהודים, העובדים הזרים לא היו מפחדים להגיש תלונה במשטרה נגד המעסיקים המתעמרים בהם, ולא היו נמצאים בסכנת גירוש בשל אובדן מקום העבודה הזה.
|
24 הקוראים שאהבו את הביקורת
