ביקורת ספרותית על ארץ הישימון מאת ת.ס. אליוט

---

(לא קראתי את התרגום הנ"ל, מדבר על היצירה עצמה)

אז השנה ולמען האמת לפני שבועיים, צוינו 100 שנה לרומן שהביא הלם לכולם במאה ה-20 ועד היום - יוליסס לג'ויס. הרומן הגדול של המאה ההיא וכנראה עדיין הספר האהוב עליי, הצליח להראות לנו שהחיים הפשוטים ולכאורה בנאליים, הם סיפור גדול מהחיים. כל אחד מאיתנו עובר מסע אפי ביומיום, כמו אודיסאוס וכמו בלום. עד היום כאמור, הרבה משתגעים ומרימים ידיים כי המסע גדוש צורות, אבסטרקטי וממחיש חוסר קוהרנטיות מהי. אבל השנה, מציינים גם 100 למקבילה של "יוליסס" בשירה. ט. ס. אליוט, פעיל באותה תקופה, קרא את "יוליסס" תוך כדי שכתב את מה שיהיה ל"מונה ליזה" שלו, ה"קומדיה" שלו. בקיצור, אליוט הוציא את "ארץ השממה" aka "ארץ הישימון" aka פרוטו אבי ביטר. לא באמת, אבל אני מתלוצץ באופן זול ככה כי בניגוד ליוליסס, שמראה את היופי בחיים ומציב שיא חדש בתרבות המערב, אליוט מתוסכל, פסימי, מיואש.

גם הוא לא קוהרנטי. גם הוא מקפץ ממקום למקום וספק אם זו שירה או אולי מיני מחזה או מעין מונולוג. אבל לא צריך להיות חכמולוג כדי להבין שאליוט מקונן על המערב, שהרגיש שהלך לעזאזל אחרי המלחמה האכזרית ביותר בהיסטוריה. מלחמת העולם הראשונה הותירה את אליוט ושאר עמיתיו כ"דור האבוד". הדור האבוד נותר מיואש מהאנושות שהידרדרה למצב של אבסורד בדמות אלימות ברוטלית ורצחנית, מבלי לדעת על המלחמה הבאה שתשטוף את אירופה בדם שוב. אליוט מתאר את התסכול והצער בשיר הזה. אליוט, כמו אדריכל בונה מגדל שכולו ערבוביה של סגנונות שמתלכדים לתוך מיקס של מסורות למען יצירת חדש. דנטה, בודלר, שייקספיר, הינדואיזם ועוד ועוד מולחמים לתוך "ארץ השממה" עם כל הדברים האייקונים שפה - אפריל האכזר מכולם, נישואים מתפרקים ובעיקר החשוב בעיניי - החיפוש אחר אושר בתקופה שבה נראה שהכל שומם ואפל.

אני לא יכול לומר שאני הרגשתי הזדהות או שהפואמה הזו הפכה אותי בניגוד לנגיד "יללה" של גינסברג, אבל הכתיבה של אליוט היא פשוט וירטואזיות פואטית לשמה. הוא לא מנותק ממסורת הספרות המערבית, אבל מראה אוונגרד מהו. תהיו מבולבלים אין ספק, בין היתר כי יש פה כמויות של רפרנסים שלא תמיד נבין אם לא קראנו כל אזכור פה. אבל הכתיבה של אליוט באמת סוחפת והאמת, שקצת קשה שלא לחשוב על הפואמה הזו אחרי שמסיימים לקרוא אותה, כמו שקט שאחרי הסערה ומנסים לעכל מה הלך. אני מקווה שהפואמה לא תחזור להיות רלוונטית, כי לא בא לנו עכשיו בלגן במזרח אירופה שיוביל אותנו שוב פעם לכאוס אלים. כל מה שצריך הוא -

שאנטי. שאנטי. שאנטי.

» ביקורות נוספות של tHeDUDE
» ביקורות נוספות על ארץ הישימון