ביקורת ספרותית על הבהגווד גיטה מאת איתמר תאודור

---

אני עוד לא הסתכלתי בפירושים. עוד לא התחלתי לצלול לתוך ביאורים, סרטונים, מאמרים ועדיין - אני קראתי את הטקסט, ללא פירוש והרגשתי כל כך טוב. קטונתי ביג טיים להסביר מה היה שם בטקסט הזה שבמשך אלפי שנים עוד לפני התנ"ך, הביא תשובות להרבה שואלים. במערב ובמזרח. יש שם תובנות שמביאות לך סיפוק עז. יש שם סיפור פשוט ביותר שמשמש חומר גלם לתוך דברי הקרישנה. יש משהו מקסים באל הפרסונלי אשר כולל בתוכו הכל. בין כל כך הרבה אלים. בין אם אנושיים קנאיים (יוון ורומא) או מאיים וזועם (התנ"ך והברית החדשה). אפשר להבין למה כל האינטרנט מצטט בעקבות הסרט הבא עלינו לטובה, את הטקסט המכונן הזה עם הציטוט שליווה את רוברט אופנהיימר, כשהיה אכול ייסורי גיהינום על שהביא לעולם את נשק יום הדין. "כעת הפכתי למוות (למרות שמדויק יותר לומר "זמן"), מחריב העולמות".

הבהגווד גיטא הוא טקסט ממלא, זה הרבה זמן שלא כתבתי סקירה שבה אני פשוט אומר שאהבתי. אני מקווה להגיע ליוגה בעקבות הכתוב.

» ביקורות נוספות של tHeDUDE
» ביקורות נוספות על הבהגווד גיטה