האם האל ישנו?
זו הייתה השאלה שעמדה בראשי כשהחלטתי לנסות לקרוא את אחת מן הקלאסיקות הספרותיות של המאות הראשונות, והנוצריות בפרט, "וידויים". הגעתי למסקנה?

נכון להתחיל עם מי <mark>אוגוסטינוס</mark> היה: אדם פשוט, אך חד-לשון, שעבר תהפוכות לב בנושאי האמונה. הוא התגלגל מאמונה אחת לאחרת, עד שהבין כי האמת היא האל הנוצרי, טוב, מושלם וקיים - ובגיל שלושים וארבע כתב את אחת היצירות החשובות בתאולוגיה הנוצרית.
הספר מפ

"לקרתגו אז באתי
בוער בוער בוער בוער
הו אלי תקטפני החוצה
הו אלי תקטפני
בוער" - ארץ הישימון, ת. ס. אליוט, 1922

מן השורות האלה שמצטטות את אחד הטקסטים המכוננים של הנצרות ותרבות המערב בכלל בתוך אחד הטקסטים הגדולים מהמאה ה-20 ואחד הטקסטים האהובים עליי אי פעם. ת. ס. אליוט בזמנו היה באותו מצב ש<mark>אוגוסטינוס</mark> היה מצוי בעת התקופה שהאחרון מתאר בצעירותו, כשהוא מחפש ישועה. לברוח מהשעמום ומחוסר התכלית אל עבר