כפרעליך (:

"אֵיךְ מֵאֲחוֹרֵי חִיּוּךְ הָאֲבַדּוֹן
הַמְּדֻיָּק שֶׁל קַרְנָבָל
הַחַיִּים הַבּוֹטֵחַ הַסָּתוּם
הַמּוּחָשִׁי שֶׁהָיָה לַמֵּלוֹדְיָה
כְּתִקְנָהּ שֶׁל כִּנּוֹרוֹת אֶפְשָׁרִיִּים רוֹקְדִים
הַמַּעֲלוֹת הָרְבוּעוֹת וְהַחֲטָאִים הַמַּלְבֵּנִיִּים
בְּצוּרָה מֻשְׁלֶמֶת
מְעַוִּים אֶת הַמְּדֻיָּק"

***

"נוֹעַדְנוּ זֶה לָזֶה: אָז
צַחֲקִי, הִתְרַפְּקִי בִּזְרוֹעוֹתַי
הֵן הַחַיִּים אֵינָם פִּסְקָה

וּמָוֶת חוֹשְׁבַנִי אֵינֶנּוּ סוֹגְרַיִם"

-אתה תמיד מחדש לי, הפעם הפתעת אותי לטובה.
קאמינגס לא מתעכל היטב אצל כל אחד. רמת ההתחברות לשירה שלו אינה קונבנציונאלית.
כמה טוב שהבאת. ועמוד 27, הו כמה יפה השירה בעמוד 27.

:)

רק בשבילך

אז טוב שחיפשתי.
יאללה תתרגם ...

אחד השירים היפים שלו. קשה לצאת ככה מבלי להיות קיטשי והוא עמד במשימה+מה שכתבתי לא היה שיר חחח זה ניסיון קלוקל לכתוב סקירה בסגנון השירה שלו (:

תודה שהבאת, הנה עוד אחד. (חיפשתי עליו)
אני מודה לך אלוהים על כה יום נפלא
זה: על הנפשות הירקרקות הזונקות של העצים
וחלום אמת כחול של שמיים; ועל כל דבר
שהוא טבע שהוא אינסופי שהוא כן
(אני שמַתִּי חי היום שוב,
וזהו יום הולדתה של השמש; זהו יום
ההולדת של חיים ושל אהבה ושל כנפיים: ושל ההתרחשות
העליזה עד אין קץ שהיא הארץ)
כיצד יוכל איזה טועם נוגע שומע רואה
נושם רק – מורם מהלא
של כל כלום – בן אנוש
לפקפק בבל ישוער, בך?
(כעת האוזניים של אוזניי מתעוררות ו
כעת העיניים של עיניי פקוחות)

תרגם גדעון לב