ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 4 בינואר, 2022
ע"י Pulp_Fiction
ע"י Pulp_Fiction
"אנושי הנני וכל דבר אנושי לא זר לי", כתב פובליוס טרנטיוס אפר אי שם במאה השנייה לפני הספירה. אז מה טומנת בחובה אישיותו של אדם? מדהים, עד כמה מגוונת היא יכולה להיות. יכולים לדור בה בכפיפה אחת רוע לב וחמלה אינסופית, יצריות פראית וסגפנות מסתגרת.
סיפור המעשה מתרחש בתחילת שנות ה- 2000 לאחר שהאמריקאים סילקו את משטר הטליבן מאפגניסטן. מרקוס, רופא אנגלי שהתאסלם לפני שנים רבות על מנת להינשא לאהובתו האפגנית, מארח בביתו את לארה, אישה רוסייה המחפשת אחר ידיעות אודות אחיה האבוד, חייל סובייטי שנעדר מאז שנות ה-80. ביתו של מרקוס הוא מעין מפלט עבור כל אלה הבורחים מהטירוף שמסביב, מחסה לנשמות אבודות, אך גם לטיפוסים מפוקפקים. הוא קושט בציורים מרהיבים על ידי אמן בן המאה ה-19 שהעניק אותו לאהובתו. כל חדר מוקדש לחוש אנושי אחר והמסר מועבר באמצעות איורים המבוססים על סיפורים מהקוראן. מרקוס הצליח לשמר את היצירות גם בזמן השלטון הפונדמנטליסטי, שעבורם כל ציור, אסלאמי או לא, היה מיועד להשמדה מיידית.
המסע של לארה ברחבי המדינה היה רווי קשיים. היא ניסתה להידמות למקומית על ידי עטיית בורקה, אך הדבר סיבך אותה עוד יותר והיא נאספה על ידי מרקוס אל בית החושים פצועה גופנית ונפשית. אחיה בנדיקט (שם ממש לא רוסי דרך אגב) נעלם בארץ הזו לפני שנים רבות. הסובייטים שפלשו לאפגניסטן לא נלחמו שם מול לוחמי המוג'הדין, כפי שהם נקראים, אלא למעשה נכנסו למערכה כנגד העולם כולו. יש הטוענים כי שרותי הביטחון המערביים פיתו במכוון את הרוסים לתוך התופת האפגנית, כדי לארגן להם וויטנאם משלהם, תוך שהם לא בוחלים בשום אמצעי ומסייעים בהקמת ארגונים אסלאמיים קיצוניים. כפי שזה מתבקש הגולם קם עד מהרה על יוצרו.
מבחינת האפגנים, אפילו הפלישה הסובייטית הייתה הזדמנות, אך הם לא היו מוכנים לקבל אישה משכילה ללא כיסוי ראש...החיילים הסובייטיים השבויים והעריקים קיבלו יחס זוועתי ונוראי (קשה אפילו לחזור על התיאורים) בטרם הומתו או הוחזרו נכים לצבא האדום... עד מהרה רוסים התחילו להחזיר באכזריות משלהם והסוף ידוע.
אל לארה ומרקוס מצטרף דיוויד, סוחר אבני חן אמריקני ומרגל לעת מצוא. הוא מחפש אחר בנה של אהובתו זמין – בתו של מרקוס. אולם הבן אינו שלו, אלא של גבר אחר... הגורל מביא אל מפתנו של הבית המסתורי גם את קאזה, נער בודד שחבר לארגון פשע, אשר באמצעות שטיפת מוח אסלאמית קיצונית משתמש בו ככלי נשק. הוא חולם על חיסול הכופרים האמריקאיים הכובשים. אגב מרתקת הגזענות של אפגנים. הם בזים במיוחד לחיילים שחומי עור (הקופים) והנשים במדים (חזירות) ורואים בעצם הימצאותם בין הכוחות הפולשים השפלה מיוחדת.
בחורה צעירה בשם דוניה, מוצאת גם היא את דרכה אל הבית. היא מורה שלימדה בנות ובנים בסתר, בית הספר נסגר והיא הוכרזה כמופקרת על ידי האמאם המקומי. וזה בהחלט יכול לסכן את חייה.
גורלותיהם של כל האורחים האלה וגם של דמויות נוספות נשזרים האחד בשני בדרך שיכולה להתקיים רק בארץ כאפגניסטן. אנושיות וכל מה שמשתמע מכך באה לידי ביטוי במגוון של צורות. גם אהבה מצליחה לפלס לה נתיב אל תוך המציאות המקאברית הזאת.
נאדים אסלאם נוגע במהותה של ארץ מוכת גורל, אוכלת יושביה במלוא מובן המילה. אין לה אויבים חיצוניים, אך היא האויבת הגדולה של עצמה, נופלת קורבן למעצמות זרות שמנצלות את העובדה הזו והופכות אותה למגרש המשחקים שלהן. נראה שבאפגניסטן מסרבים לקבל כל שינוי באשר הוא, פרט לשינוי לכיוון דתי קיצוני יותר...
הספר כתוב בצורה אינטליגנטית ומרתקת לרוב, חושף על הדרך הרבה מידע מדהים אודות אמנות האיסלאם המתון, היסטוריה ואמונות מענינות של העם האפגני. מה שמעט הפריע לי, זו העובדה שהוא כתוב בסגנון זרם התודעה, לעניות דעתי בצורה מעט מוגזמת, מה שקצת מבלבל ומשבש את קצב הקריאה מפעם לפעם. זה ספר ייחודי, עד עכשיו קשה לי לשייך אותו לסוגה מסוימת. הוא שונה, יש בו משהו מאוד לא מערבי וללא ספק אופי משלו.
32 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חני
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
יופי של סקירה ועונג תמיד לקרוא אותך..רשמתי לי.
אי אפשר לומר שהמוסלמים לא
טבעו את שמם וחתמו עליו בדם לאורך ההיסטוריה. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה לך, אברש
הספרדי קודר, חשבתי שכך גם הסקירה שלי עליו.
מחמיא לי שנהנית. |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
איזו סקירה נפלאה.
ואף-על-פי שנדמה לי שלא זה הספר שיצליח להסיח אל ליבי בשפתו, בכל זאת למשך זמן קצר, אותם רגעים שבהם אני קורא את דבריך, נדמה לי שזה-זה ולא אחר, הוא הספר שאני מחפש דווקא. פתולוגיה של סקירות משובחות. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
רץ, תודה רבה
אכן לא קל.
|
|
|
רץ
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מעוררת השראה - לספרות העוסקת בעולם שאנחונו מתקשים להבין.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה לך, זאבי.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
יעל, תודה לך.
זה נכון, אם כי עדיין הספר כתוב בסגנון מהנה בגדול. התוכן לעומת זאת, קצת מייאש, כי אחרי כמה זמן מבינים שגם החלקים האופטימיים מסתיימים במפח נפש..
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
בת- יה, אין כאן שיפוט.
רק עובדות ותחושת ייאוש מהארץ הזו שמלחמה בין אזרחיה נמשכת שם כבר 50 שנה. בזמן שלטון הקומוניסטי אפגניסטן ידעה פיתוח אדיר, כזה שהיא לא חוותה כמעט מעולם. נבנו בתי חולים, שכונות, כבישים... דוקא הסובייטית הסתייגו מהאמצעים הנוקשים ורדיפות של העסקנים הקומוניסטיים המקומיים. הם ניסו לעשות שינוי בחברה שכבר אז הייתה אלימה, פרימיטיווית מאוד וקיצונית לפחות בחלק מהמקומות. לפעמים היו אלה דרכים מגושמות ורדיקליות, בטח עבור ארץ שנתקעה במאה -4 לספירה למעשה מרצון. אבל הנה, עובדה היא שגם המערב בראשות אמריקה לא הצליח לשנות את רוב רובם.
תודה רבה. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
מוריה, תודה רבה.
תראי... גם זרם התודעה שלו שונה קמעה ממה שאנחנו רגילים. הוא איכשהו בכל זאת מצליח לזרום הספר רוב הזמן . מה שלי היה קשה זו העובדה שיש בו מין דטרמיניזם כזה, אפילו נקודות האור שלו מובילות לרוב להתפתחות עגומה.
|
|
|
זאבי קציר
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
מה שיעל ותודה לך על הסקירה האיכותית, כדרכך.
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
נשמע מעניין מאד (חוץ מזרם התודעה שלרוב לא חביב עלי)
|
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
פרפר צהוב, העם האפגני סבל רבות גם תחת השלטון הקומוניסטי שהיה לפני הטליבן.
חושבת שצריך להסתכל על מה שקרה בעיניים אפגניות ולא בעיניים מערביות. השלטון תחת רוסיה כפה על האפגנים להפסיק את כל נוהגי הדת שלהם. אז נכון שאני רוצה שבכל מקום בעולם יהיו לנשים זכויות, אבל בראיה היסטורית אין הבדל בין כפיה על גברים להוריד את הזקן לעטיה של רעלה על פני הנשים. אלה ואלה הן גזרות רעות. ולמה ולמען מה גברים ילחמו אחרי שאפילו להתפלל הרשו להם בתנאים מיוחדים. וזה רק על קצה המזלג. אפגניסטן היתה ונשארה ארץ של מלחמות ושחיתות. ומה שלא קרה מבפנים - קרה מבחוץ. והאדם הפשוט שסובל מחוסר יציבות קיצונית - רוצה רק שקט. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
בת-יה, הטליבן הם לא ארגון חדש שנולד אתמול.
העם האפגני סבל רבות תחת שלטונם ובכל זאת נכנע להם בקלות. אף אחד לא צריך למות עבור האפגנים שמחכים שמישהו אחר יעשה בשבילם את העבודה. |
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
נשמע מעניין מאוד. תודה.
עצוב מה שקורה בארץ הזאת, אבל חושבת שאין לאף אחד מבחוץ זכות לשפוט, אנשים שגרים בארץ ספוגת מלחמות, כשכל מה שמישהו רוצה זה רק להתקיים, ואם אפשר רצוי בשקט. |
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
מציאות עגומה בהחלט, שהיא כמו חורים שחורים על המפה של ימינו. זה מרתק ומזעזע כאחד, וקשה לעיכול. תודה, פאלפ, ביקורת נפלאה ומשכנעת, למעט החלק על זרם התודעה שאני קצת פחות נהנת ממנו.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
פרפר, תודה רבה.
בספר לא חסר עובדות ועדויות אמתיות. אתה צודק. אני חושב שישראל הצעירה לא הייתה יכולה לחלום על השקעה כזו כהכנה להקמתה. אבל לא בכדי האפגנים לא "הגנו על עצמם". העניין הוא שפרט לקומץ עירוניים, הטאליבן הוא בשר מבשרם, הם אוהבים אותו והוא לא היה לעולם מצליח אילולא לא היה שואב תמיכה מתוככי לב ליבה של החברה שלהם.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
ראובן, גם כלפי הגברים.
כל זוועה שאנחנו יכולים לייחס לטאליבן בדמיוננו , במציאות מתקיימת מוכפלת פי שתיים... לא משנה אינטרסים או לא, אבל הפשעים של טליבן גרסה 1.0 היו נוראיים, וטוב עשתה אמריקה שהפילה אותו. השאלה מה יהיה עכשיו.
תודה. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה, מורי
אכן כך, נדים אסלאם הוא פקיסטני והוא כותב שאמרו להם תמיד בבית הספר שאפגניסטן במפה נראית כעול כבד על גבה של פקיסטן(שגם היא לא גן עדן בכלל).נראה שאין לה תקווה.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
פאלפ, תודה על סקירה מעניינת כהרגלך.
ספר של עדויות אמתיות יכול להיות עוד יותר מעניין. בכל מקרה, נראה שלאפגנים אין את הרצון והנחישות להגן על עצמם. למרות התקופה הארוכה שהאמריקאים היו שם והנשק שנתנו להם, האפגנים לא השכילו לנצל את תקופת ה"חניכה" כדי לשפר את יכולות הלחימה שלהם, וברגע שהאמריקאים יצאו הם נכנעו כמעט ללא קרב. |
|
|
ראובן
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
אין ספק שהטאליבן הוא המשטר החשוך והפרימיטיבי ביותר
במיוחד כלפי נשים. |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
תודה על האזהרה. אפגניסטאן היא כנראה מדינה אבודה. אנחנו בעולם מתקדם כל כך ועדיין
קיימים חורים שחורים כאלה השואבים אליהם כל אור של תקווה.
|
32 הקוראים שאהבו את הביקורת
