ביקורת ספרותית על בית הבובות (הדפסה מחודשת) - סלמנדרה: כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים #2 מאת ק. צטניק
ספר מעולה

---

הספר הזה שבר אותי. נתקלתי לפני שבוע בביקורת פה שאמרה על ספר כלשהו שהוא "הספר האחרון שמומלץ לקחת לים". הספר הזה הוא גם כזה.
"בית הבובות" נמצא ברשימת הקריאה שלי כבר כמעט שנתיים, מאז שגיליתי שהשם של "ג'וי דיוויז'ן" נלקח מהספר הזה. ג'וי דיוויז'ן, או "פלוגת החדווה" היא פלוגת נערות פיקטיבית בימי השואה אשר שמשה לצורכי ה"שעשועים" של החיילים הגרמנים הנאצים. זה ספר מאוד כבד, שלוקח המון אנרגייה נפשית, כמו המוזיקה של הלהקה שאימצה אותו, ג'וי דיוויז'ן. הוא כל כך כבד עד שאתמול, כמה שעות אחרי שסיימתי אותו, בזמן שנסעתי לחמשוש הביתה, פשוט התחלתי לבכות בהיסטריה. לקחו לי כמה שעות לעכל את זה, אבל פשוט איבדתי זמנית כל אמון בבני אדם. הסבל וההקרבה של דניאל ופאלה, הנערות אשר הספר מתמקד בהן, שברו אותי. התיאורים של ק. צטניק של הפלוגה, של הנערות בה ושל הזוועות שעברו היו כל כך ריאליסטיים שהספקתי לשכוח שזה אולי ספר שואה, אך הוא מדבר על מחנה שמעולם לא היה ולא נברא.
לא אמשיך להלל אותו, אך אוסיף רק שאמנם הוא כבד ומטלטל במיוחד, אך הוא לגמרי קריאת חובה.

» ביקורות נוספות של may
» ביקורות נוספות על בית הבובות (הדפסה מחודשת) - סלמנדרה: כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים #2