ביקורת ספרותית על תולדות מלחמת היהודים ברומאים (מהדורת כרמל, 2009) מאת יוסף בן מתתיהו
ספר מעולה

---

בכל מה שקשור לטיטוס, אספסיאנוס, יוספ/וס עצמו, הקנאים המורדים - אין אפשרות(לפחות לדעתי) להאמין למה שנכתב, בכל השאר עוד אפשר. ואמנם אלה קשורים מאוד לנושא המרכזי של הספר, ואם זאת עדיין - הספר שווה לקריאה.

בקריאה על היהודים שלפני כמעט אלפים שנה(ואף בחלקים מהספר מעבר לכך) קל מאוד להזדהות עם היהודים של פעם ליהודים של היום, כך, כשקראתי על הפילוסופיות היהודיות - האיסים, הצדוקים והפרושים גרם לי לחשוב - לא ממש השתנה הרבה מאז. הספר עצמו הוא הקדמה אחת גדולה, גם של המתרגמים וגם של המחבר עצמו - יוסף בן מתיתיהו. הספר עובר ממלחמת החשמונאים הידועים בחג החנוכה, וניצחונם על היוונים וממשיך מספר רב של שנים. הסופר מרחיב על האנשים, על אופיים ועל כל הבעיות הפוליטיות והאישיות. מעניין לראות איך ממש העלילה - שמרגיש כאילו הגיעה ממוחו של איזה סופר ולא התרחשה במציאות - מלאה מזימות ומלחמות. בדרך קריאת הספר אפשר ממש להבין חלק מנפש האדם.

מעניין לראות על סגנון הלחימה היהודי - היהודי בזמנו היה נלחם בצורה הישרדותית. מבצר עיר, ממלא אותה באספקה, ופשוט נלחם עד מוות באויב. היהודים היו עקשנים ונשארו עקשנים ! (במובן הטוב לדעתי). עוד באותו הזמן אפשר לראות שהעם היהודי הוא עם שסובל הרבה, וכך(אם אני זוכר נכון) כותב הסופר על שכנראה מעולם לא היה עם שסבל יותר מהיהודי - זה כמובן: לפני השואה, לפני גירוש ספרד, לפני האנטישמיות האירופית, לפני הצלבנים ומסעות הצלב, לפני האימפריה המוסלמית במאות ה6-7 וכן עוד הרבה ועוד ועוד לצערי ככל הנראה יהיה קשה למצוא ולכתוב הכל ברשימה אחת(וגם אולי בלתי אפשרי מאחר ולא יודעים על הכל).

הדברים הנכתבים על האימפריה הרומאים מאוד מרשימים. תיאור צבא הרומי הוא תיאור כמעט מדויק(מלבד הטכנולוגיה) לצבאות המערב כולל ישראל, ולרוב הצבאות גם ללא המערב. רעיון החייל בעל המשמעת, הסוחב ציוד כבד ודואג לכל צרכו, המאומן היטב, בעל מוכנות גבוהה לכל מקרה. וכן האימפריה הרומית עצמה מאוד מרשימה, מאוד מרשימים הנאומים על האימפריה הזו מצד המסופרים וכיצד מפארים את האימפריה בכל העולם הנושב.

ולשאלה האם יוספוס הוא בוגד או לא: אני חושב שזה מורכב, מצד אחד הבחור ממלא נאומים על כיצד ניסה לגרום למורדים להיכנע. ובו נהיה כנים, איזה יהודי יכנע אחריי שאומרים לו להיכנע ? "חשבתי להיכנע, אבל אחרי ששמעתי אותך נואם ככה אמרתי עזוב אין סיכוי"
"הייתי בדרכי להיכנע, אבל שמעתי אותך צועק בקולי קולות להיכנע אמרתי עזוב, נלחם בהם עד שנקרע אותם"
"נכנעתי כבר ! אבל שמעתי אותך נואם על להיכנע ואין סיכוי. חזרתי לירושלים להילחם"
"חשבתי לשמור את זה להיסטוריה, אבל ראיתי את הנאום שלך והחלטתי לבנות מכנות זמן וללכת אלפים שנה אחורה. נקרע את הרומאים !"P:

קשה לראות ולהבין, מצד אחד נראה שהוא ניסה היטב לבצר את עריי הגליל ולהילחם. וכבר שראה שאין סיכוי העדיף לחיות, ואני יכול להבין את הפחד ממוות ואני יכול להבין את החולשה הזו. לכן אני לא חושב בהכרח שזו בגידה, מצד שני קשה שלא לראות את שמו החדש(טיטוס) ואת חוסר האמת בכל מה שקשור לאספסיאנוס וטיטוס(פיאור מוגזם). מצד שני הוא כתב את הספר הזה ולא נראה שהיה חייב לעשות זאת, בזכותו אפשר איכשהו להרגיש את האבות והקשר היהודי לתקופה מאוד לא פשוטה ליהודים וכן גם להפיק לקחים להמשך.

זה ספר יפה, מורכב, לפעמים משעמם אבל בסופו של דבר שווה את הזמן.

תודה רבה לבת-יה על ההמלצה בפורום.

» ביקורות נוספות של טה~דאם!
» ביקורות נוספות על תולדות מלחמת היהודים ברומאים (מהדורת כרמל, 2009)