יצחק שמיר

יצחק שמיר

סופר


1.
"אם ההיסטוריה תזכור אותי בכלל, אני מקווה שאיזכר כאיש שאוהב את ארץ-ישראל ועמד על משמרתה כל חייו, בכל דרך שהיתה לאל-ידו" - משפט זה, החותם את סיפור חייו של יצחק שמיר, הוא משפט המפתח של הספר כולו. האיש שהופיע בזירה הפוליטית ב- 1970, נבחר לראשונה לכנסת ב- 1973 ונעשה תוך פחות מעשר שנים לאחר מכן לראש ממשלת ישראל, מתגלה בזכרונותיו כמי שהתמכר בצורה מפוכחת ופרגמטית לחלומו על ארץ-ישראל כמולדת העם היהודי וכמדינתו הריבונית הבטוחה. בלי להשתעשע במליצות רמות, תוך התמקדות בפעילות שנראתה לו כחשובה ביותר וכמועילה ביותר בכל רגע, הלך יצחק שמיר לאור החלום הזה מאז עמד על דעתו ועד שפרש מהגה המדינה בקיץ 1992, בעקבות הבחירות לכנסת ה- 13. כך היה כשהצטרף בנעוריו, על רקע החינוך הלאומי-ציוני שקיבל בית הוריו, לבית"ר. כך היה כשעלה לארץ כסטודנט, הצטרף לאצ"ל והלך בעקבות אברהם שטרן ("יאיר") ללח"י - וכך היה גם בהמשך הדרך במחתרת: בבריחה ממחנה-המעצר ליד עכו, בשיקום לח"י ובהתייצבות בראשו כאחד משלושת חברי המרכז, בהגליה לאריתריאה ובבריחה הנועזת מסימבל, בהחלטה הנחרצת להימנע מכל מלחמת אחים לאחר הקמת המדינה. לוחם המחתרת שב לתרום מכישוריו לשירות הכלל כאשר התגייס במחצית שנות ה- 50 למוסד ומילא בו שורה של תפקידים בכירים. כשפרש מהמוסד, לאחר עשר שנות עבודה, התמסר למאבק למען יהודי ברית-המועצות, ובעקבות מלחמת ששת הימים מצא עצמו מגוייס לחזית חדשה - הבטחת האחיזה הישראלית בכל חלקי המולדת. הוא הצטרף לתנועת החירות, נעשה לחבר כנסת מטעמה וליו"ר הנהלת התנועה, ונבחר ב- 1977. בעקבות המהפך, ליו"ר הכנסת ה- 9. מן התחנה הזאת נקרא כעבור שלוש שנים לשמש שר החוץ, וכעבור שלוש שנים לשמש שר החוץ, וכעבור שלוש שנים נוספות היה לראש הממשלה ולמנהיג הליכוד. בתפקידיו אלה פעל למען אחדות לאומית, ניווט את הממשלה בסבלנות ובנחישות בסבך הלחצים האדירים מבית ומחוץ אל עבר תהליך שלום מבוקר, וניצח על קליטתם של גלי העלייה הגדולים מברית-המועצות ומאתיופיה. "סיכומו של דבר" מגולל את פרטי העלילה הזאת מזווית אישית מרתקת ומציג בפני הקורא דיוקן של קברניט, שלא רץ מעולם לשום תפקיד והיטה כתף לכל משימה לאומית שנחשבה בעיניו. ...

2.
3.
, . , , , באוגוסט 1946 עצרו שלטונות המנדט את מפקד הלח"י, יצחק שמיר, וגירשו אותו מהארץ לאריתראה שבאפריקה. צו הגירוש הוצא על - ידי הנציב העליון בהסתמך על סעיף 15 בתקנות ההגנה לשעת חירום, שהתיר לו לגרש כל אדם הנחשב סכנה לשלום הציבור ולביטחון בארץ. יצחק שמיר היה עצור במחנה באריתראה מספר חודשים עד בריחתו המוצלחת עם עוד ארבעה מחבריו למעצר. בתקופת מעצרו שלח לאשתו שולמית עשרים ושלושה מכתבים, המגלים פן מיוחד באישיותו: רוך, עדנה, חום ואהבת אין קץ למשפחתו. וכך הוא כותב בשער הספר: "הגיבורים האמיתיים של המכתבים הם כמובן שולמית ובני הקטן יאיר ]...[. וראוי שכך יהיה, שכן הגבורה שהראו בני משפחות הלוחמים במחתרות היתה גבורה אמיתית, וככזו היא תשמש תמיד מופת לכולנו". יצחק שמיר, יליד 1915, עלה ארצה ב1935 - כסטודנט, הצטרף לאצ"ל, והלך בעקבות אברהם שטרן )יאיר( כשהוקמה מחתרת לח"י. לאחר קום המדינה גויס ל"מוסד" ומילא בו שורה של תפקידים בכירים. בתום עשר שנות שירות פנה לחיים הפוליטיים והצטרף לתנועת החרות. ב1977 - נבחר ליושב - ראש הכנסת התשיעית ולאחר מכן כיהן כשר החוץ. היה ראש הממשלה בשנים 1984 - 1983 ובשנים .1992 - 1986 ב1992 - פרש מהחיים הפוליטיים. בשנת 2001 - חתן פרס ישראל על מפעל חייו....

4.
5.
6.
7.
8.
9.

אוטוביוגרפיה של יצחק שמיר, כתובה בעברית קולחת ומרתקת לקריאה. שמיר סוקר את חייו החל מילדותו בעיירה רוז'נוי שב"תחום המושב" ועד הפסדו בבחירות... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ