“ב-22 ביוני 1941, הפרו הגרמנים הנאצים את הסכם ריבנטרופ-מולוטוב ופתחו במבצע ברברוסה. הפולשים נכנסו לעומק "אמא רוסיה" - היא ברית המועצות. ההנהגה והמדינה לא היו מוכנים לפלישה, נראה שגם סטאלין עצמו הופתע מאוד. כך מצאו הסובייטים את עצמם ללא הגנה מספיקה (בעליל), בציוד ישן, עם פיקוד צבאי לא מוכשר (המוכשרים הוטהרו ע"י סטאלין זמן קצר לפני כן). מבצע ברברוסה, והלחימה המזרחית התנהלו בשלושה מוקדים שונים: בצפון”

“לא הכרתי את אנה ריד וכתיבתה לפני הספר הזה. הופתעתי לטובה. נכון, קראתי את הרומנים שסיפרו על העיר במלחמת העולם השנייה כמו "פרש הברונזה". נכון, ביקרתי בעיר מספר פעמים ואני אפילו מתיימר לומר שהבנתי את קסמה. עמדתי נפעם מול ארמון החורף, מול הנמל ובמקום שבו החלה המהפכה. לא סיימתי עד היום לראות את כל מה שמציע ההרמיטאז'. אני מציין את כל הנקודות הללו כי אני חושב שאנה ריד כתבה את התיעוד ההיסטורי באהבה גדו”

“הקדמה קלה לפני שאגיע לגופו של עניין: אנו מקיימים את עצמנו בתוך חברה שבעה (למדי) שבה לא יעלה על הדעת שנקנה מכונית שאין בה חלונות חשמליים או כזו שלא נוכל לנעול אותה בשלט רחוק. בחברה זו "תינוקות בבית רבן" נושאים בכיסם אמצעי תקשורת מתקדמים ביותר (למעשה מחשבים לכל דבר) ובקיום אומנות הבישול החלפנו את המסורות המשפחתיות בתוצרים של תכניות בישול טלביזיוניות, ועוד כהנה וכהנה. במצב עניינים שכזה השתנו גם המ”

“אתחיל בכך שזהו ספר מעולה, מרתק מחד וקשה לקריאה מאידך. כאשר סיימתי לקרוא אותו עלתה במוחי אמירתו של איינשטיין שהוא מכיר שתי תופעות אינסופיות, היקום והטפשות האנושית ושהוא לא לגמרי בטוח לגבי היקום. אני יצאתי מן הספר בתחושה שלולא הטפשות, הקטנוניות, צרות המוחין והרשעות, הרבה מן הסבל היה נחסך מתושביה התמימים והמסורים של לנינגרד ושרבים מהם היו יכולים לחיות עוד שנים רבות וטובות ולמות בשיבה טובה. אסוציאציה”

“ב-22 ביוני 1941, הפרו הגרמנים הנאצים את הסכם ריבנטרופ-מולוטוב ופתחו במבצע ברברוסה. הפולשים נכנסו לעומק "אמא רוסיה" - היא ברית המועצות. ההנהגה והמדינה לא היו מוכנים לפלישה, נראה שגם סטאלין עצמו הופתע מאוד. כך מצאו הסובייטים את עצמם ללא הגנה מספיקה (בעליל), בציוד ישן, עם פיקוד צבאי לא מוכשר (המוכשרים הוטהרו ע"י סטאלין זמן קצר לפני כן). מבצע ברברוסה, והלחימה המזרחית התנהלו בשלושה מוקדים שונים: בצפון”

“לא הכרתי את אנה ריד וכתיבתה לפני הספר הזה. הופתעתי לטובה. נכון, קראתי את הרומנים שסיפרו על העיר במלחמת העולם השנייה כמו "פרש הברונזה". נכון, ביקרתי בעיר מספר פעמים ואני אפילו מתיימר לומר שהבנתי את קסמה. עמדתי נפעם מול ארמון החורף, מול הנמל ובמקום שבו החלה המהפכה. לא סיימתי עד היום לראות את כל מה שמציע ההרמיטאז'. אני מציין את כל הנקודות הללו כי אני חושב שאנה ריד כתבה את התיעוד ההיסטורי באהבה גדו”

“הקדמה קלה לפני שאגיע לגופו של עניין: אנו מקיימים את עצמנו בתוך חברה שבעה (למדי) שבה לא יעלה על הדעת שנקנה מכונית שאין בה חלונות חשמליים או כזו שלא נוכל לנעול אותה בשלט רחוק. בחברה זו "תינוקות בבית רבן" נושאים בכיסם אמצעי תקשורת מתקדמים ביותר (למעשה מחשבים לכל דבר) ובקיום אומנות הבישול החלפנו את המסורות המשפחתיות בתוצרים של תכניות בישול טלביזיוניות, ועוד כהנה וכהנה. במצב עניינים שכזה השתנו גם המ”

“אתחיל בכך שזהו ספר מעולה, מרתק מחד וקשה לקריאה מאידך. כאשר סיימתי לקרוא אותו עלתה במוחי אמירתו של איינשטיין שהוא מכיר שתי תופעות אינסופיות, היקום והטפשות האנושית ושהוא לא לגמרי בטוח לגבי היקום. אני יצאתי מן הספר בתחושה שלולא הטפשות, הקטנוניות, צרות המוחין והרשעות, הרבה מן הסבל היה נחסך מתושביה התמימים והמסורים של לנינגרד ושרבים מהם היו יכולים לחיות עוד שנים רבות וטובות ולמות בשיבה טובה. אסוציאציה”