ב-22 ביוני 1941, הפרו הגרמנים הנאצים את הסכם ריבנטרופ-מולוטוב ופתחו במבצע ברברוסה. הפולשים נכנסו לעומק "אמא רוסיה" - היא ברית המועצות. ההנהגה והמדינה לא היו מוכנים לפלישה, נראה שגם סטאלין עצמו הופתע מאוד. כך מצאו הסובייטים את עצמם ללא הגנה מספיקה (בעליל), בציוד ישן, עם פיקוד צבאי לא מוכשר (המוכשרים הוטהרו ע"י סטאלין זמן קצר לפני כן). מבצע ברברוסה, והלחימה המזרחית התנהלו בשלושה מוקדים שונים: בצפון

לא הכרתי את <mark>אנה ריד</mark> וכתיבתה לפני הספר הזה. הופתעתי לטובה.
נכון, קראתי את הרומנים שסיפרו על העיר במלחמת העולם השנייה כמו "פרש הברונזה". נכון, ביקרתי בעיר מספר פעמים ואני אפילו מתיימר לומר שהבנתי את קסמה. עמדתי נפעם מול ארמון החורף, מול הנמל ובמקום שבו החלה המהפכה. לא סיימתי עד היום לראות את כל מה שמציע ההרמיטאז'.
אני מציין את כל הנקודות הללו כי אני חושב ש<mark>אנה ריד</mark> כתבה את התיעוד ההיסטורי באהבה גדו

הקדמה קלה לפני שאגיע לגופו של עניין:

אנו מקיימים את עצמנו בתוך חברה שבעה (למדי) שבה לא יעלה על הדעת שנקנה מכונית שאין בה חלונות חשמליים או כזו שלא נוכל לנעול אותה בשלט רחוק. בחברה זו "תינוקות בבית רבן" נושאים בכיסם אמצעי תקשורת מתקדמים ביותר (למעשה מחשבים לכל דבר) ובקיום אומנות הבישול החלפנו את המסורות המשפחתיות בתוצרים של תכניות בישול טלביזיוניות, ועוד כהנה וכהנה. במצב עניינים שכזה השתנו גם המ

אתחיל בכך שזהו ספר מעולה, מרתק מחד וקשה לקריאה מאידך. כאשר סיימתי לקרוא אותו עלתה במוחי אמירתו של איינשטיין שהוא מכיר שתי תופעות אינסופיות, היקום והטפשות האנושית ושהוא לא לגמרי בטוח לגבי היקום. אני יצאתי מן הספר בתחושה שלולא הטפשות, הקטנוניות, צרות המוחין והרשעות, הרבה מן הסבל היה נחסך מתושביה התמימים והמסורים של לנינגרד ושרבים מהם היו יכולים לחיות עוד שנים רבות וטובות ולמות בשיבה טובה. אסוציאציה

כיצד יכול אדם לישרוד את הרעב?
לאחר מלחמת העולם השניה, כשהניסיון האנושי ״ התעשר״ בניסויים חברתיים על רקע שונה עם גורם אחד משותף- הרעב, החלו מדענים מכל תחומי המדעים לחקור את התופעה של הרעב הקיבוצי- זאת אומרת , תופעה שחברת אדם נמצאת במצבי קץ התנאים שניכפו עליה.
לנו היהודים, היה די והותר דוגמאות לחברה יהודית במצבי קץ- כאשר הרעב נכפה עליה, תוך שהוא משרת כלי שמטרתו להשמיד את החלשים ואלה שלא יכולים לעב

ספר היסטוריה של כרך גדול - לנינגרד היא פטרבורג של היום - במצור בעיצומה של מלחמת העולם השניה והרעב הנורא של תושביו בעקבותיו. רעב שהמית את תושבי הכרך לא רק בעטיו של המצור הגרמני אלא גם ובעיקר בגלל אוזלת ידו של השלטון הסובייטי והנהגתו שבמקרים רבים חשפה אנשים למוות ודאי כשלא עשתה בזמן את הפעולות הנחוצות או שנהגה ברשלנות קטלנית.... כמו כן מתוארת בצורה מפורטת הצביעות והציניות של השלטונות להביאו ליצירת "

ספר טוב מאד לדעתי. התיאור החי של המצור על לנינגרד במלחמת העולם השניה הופך את הקורא לשותף בחוויות ההסטוריות. המצור על לנינגרד שהביא למותם של 750000 אנשים הוא אכזרי ביותר. הופך אותנו הקוראים למזדהים בטרגדיה. תיאור זה מוסיף נדבך חשוב בהכרה שלנו כי מלחמת העולם השניה היתה המלחמה האכזרית ביותר שידעה האנושות, והיא התרחשה במאה ה"נאורה" המאה ה-20 בה ההומניות עלתה לכאורה כפורחת. בספר שוב עולה הידיעה כי רודנ