אתה צודק, כמובן.
יודעת גם שיש סופרים ישראליים שנחשבים דה בסט והם כנראה דה בסט, אבל זה לא ה-דה בסט במונחים שלי.
מניחה שבאמת עדיף לשפוט כל ספר לפי איכותו.

היל- יש ויש
לטעמי יש לנו ספרות בינונית בצד טובה מאד.
הכל שאלה של טעם.
לחלוטין עניין של העדפות.
אין לי העדפה לספרות מקור בגלל פטריוטיות או משהו,
מתייחס לספר לחלוטין לפי איכותו.
יש ספרות זרה מעולה לצד בינונית ופחות ממש כמקורית.

ראובן, כפי שכתבתי מההתחלה, אני לא בקיאה מספיק בספרות הישראלית.
ממה שכן טעמתי, לא אהבתי, לא התחברתי, לא השפיע עלי. מרגישה שיש בי איזשהו בור שצריכה למלא, אבל חוששני שכבר לא אתפס.
**שכחתי להחריג ספרות בנושאים אקטואליים/פוליטיים ושירה. אבל מלכתחילה לא כיוונתי אליהם..

מורי, לא רק שאין לי בעיה עם אנשים שאינם חושבים כמוני, אני גם תמיד שואפת/חותרת לקירבה לאנשים כאלו.
השוני הוא היפה בעיניי, במיוחד באינטרקציות עם אנשים.
אני תמיד אחפש מה אני יכולה ללמוד מהאדם שמולי. מה אני יכולה לקחת הלאה לעצמי.
באשר לאדלר.. אני ממחנה פרויד.. :) סתם, גם משנתו מבריקה כמובן ולפני שאתה כותב לי שהם לא ברי השוואה, מזכירה לך שאדלר ניסה לסתור אותו וכו' וכו'.

לא מסכים עם הקביעה שספרות ישראלית היא בינונית.
לא מתייחס לספר זה שלא קראתי.
שאלת טעם, כמובן.
מירה מגן נהדרת, מאיה ערד ואיילת גונדר-גושן ברוכת כישרון.
ניר חצרוני ורפי טופז.
כמובן אפרים קישון היחיד במינו.
לעומתם באלדאצ'י המוציא ספרים בשרשרת וממחזר עצמו לדעת.

Hill, אנשים אוהבים שאחרים חושבים כמותם. שאלי את אדלר. בגלל שאנשים לא חושבים כמותם, הם מתחרפנים ואומרים איזה יופי שיש כזה מגוון דעות.

מורי, ההערה שלך על הצרפתי חייכה אותי.
כנראה אני פחות ספרותית פטריוטית ;)

עלמה, את לא אמורה לראות היגיון כשמדובר בתחושות של אנשים, במיוחד בעניינים של טעם אישי.
זה כל היופי. השוני. האפשרות לנסוך משמעות שונה כשזה מגיע לאמנות.
במקום בו את רואה מנעד רחב ומגוון, אני רואה קווי מתאר חזקים, דומים ולא מושכים. אז נכון, זה עניין מתפתח, בזמנים שונים ייתכן וניפתח לתכנים אחרים מהטעם המקובל שסיגלנו לעצמנו, אך ביסודו של דבר, כל אחד יודע מה מושך אותו ומפרה אותו.
שוב מדגישה- אני לא מדגם מייצג, מאמינה שהספרות שאני קוראת יכולה להצטייר לאחרים כמשעממת, מתיימרת, לא מציגה אמירה מובהקת וכדומה.
ו.. בגילי כבר לא קוראים בשביל אסקפיזם. יש פעילויות אחרות לא פחות מהנות ומוצלחות שיספקו את זה.

אני בדיוק היום התכוונתי להתחיל לקרוא אותו. לפי סקירתך (ושל עוד כמה באתר), נראה שאין לי יותר מדי למה לחכות... מקווה להרגיש אחרת.
ורק משפט לגבי עניין הספרות הישראלית שעלה בתגובות, מלבד רתיעה מספרות ישראלית בגלל רצון לחווית קריאה אסקפיסטית אני לא רואה שום היגיון בלשלול את כ ל הסופרים הישראליים. מדובר מנעד די רחב ומגוון...

זה מוזר לדבר על ספרות ישראלית כעל אקסטריטוריה. זו ספרות ככל ספרות. לא היה עולה על דעת צרפתי לדבר כך על ספרות צרפתית.

HILL- ברור, אני מבינה בדיוק למה את מתכוונת, אבל בלי לחץ, מדי פעם מגיע ספר ישראלי טוב באמת ואז זה מפצה על כל האחרים. בכל מקרה, קריאה היא סוג של אסקפיזם, ומובן לרצות לצאת מהמוכר לנו, למשהו אחר, לא ישראלי.

בר- לצערי ראיתי את הביקורת שכתבת רק אחרי שקראתי :(

גם אני נותרתי מאוכזבת.

כרמל, זה לא ממקום של 'להיכנס לקליקה', ואם בקליקה עסקינן - זה יותר רווח בעולם השירה,
העולם הספרותי הישראלי בדרך מסווג על פי מבקרים (אבל כן, זה רק בחוגים מסוימים).
זה במובן של להעשיר את עצמי, למצוא איזשהו חיבור לאותנטיות מסוימת שאני מניחה שהספרות הישראלית מגיעה איתה.
כאמור, גם אני כמוך, לא מצליחה להתחבר. מרגישה שפספסתי את הרכבת כי בגילי ובמהותי, הספרים/סופרים שמושכים אותי בוראים עולם ספרותי מאוד ספציפי, מפוזר, לא אחיד, שביר, קלוקל ואני יכולה עוד להמשיך בשלל תיאורים... :)
וזה מעבר לרמת כתיבה. זה לא הפרמטר היחיד עבורי.

מורי - מניחה שאתה צודק. אבל מה לעשות שהעולם התוכני/רעיוני הספרותי ישראלי, לא מדבר אלינו?

כרמל, למה הקרתנות הזו? יש לנו ספרים נהדרים בעברית. ממש נהדרים.

גם כמי שאוהבת מאוד את ספריו של נבו, מהספר הזה התאכזבתי

HILL - אני מאוד מזדהה עם מה שאת אומרת, גם אני לא חסידה של ספרות ישראלית ולרוב היא בינונית, או שאני פשוט לא מתחברת. מצד שני, לי מעולם לא היה דחוף להיכנס לקליקה או לקרוא את המובילים בתחום כי ממה שניסיתי וקראתי, זה לרוב לא מתחבר (למשל קראתי 3 ספרים של גרוסמן, ולא אהבתי אף אחד מהם, באמת נתתי הזדמנות). בערך 1 מתוך 10 יהיה ספר טוב. אשכול נבו כותב מאוד קריא, אבל יש לו ספרים טובים וכאלה שהרבה הרבה פחות. קיוויתי שזה יהיה מהטובים, אבל התבדיתי.

הפעם האחרונה שקראתי את נבו היתה בשנות העשרים המוקדמות שלי,
'משאלה אחת ימינה'. לא כבש אותי כבר אז. אבל אני לא מדגם מייצג כי הבקיאות וההערכה שלי לסופרים ישראליים/ספרות ישראלית הן די חלקיות ומוגבלות. מרגישה שצריכה להיחשף לפחות למובילים שבתחום, מצד שני, זו לא באמת הספרות ש'עושה לי את זה'.

לפי מה שראיתי, רוב הביקורות היו בינוניות, זה לא שאני חריגה בנוף.

מותר להביע דעת נגד.