ביקורת ספרותית על מים אדירים מאת אהרן אפלפלד
ספר טוב

---

את אפלפלד התחלתי לקרוא בגלל טעות בהמלצה של חבר יקר באתר, כלומר המלצה שכללה רק את שם הספר בלי הסופר. אל דאגה הכל נשכח ונסלח ואפילו בזכות הטעות המבורכת, התגברתי על חששות אפלפלד ואפשר לומר שהיתה זו תחילתה של ידידות מופלאה.
"מים אדירים" התאים לי בינגו לימים המטורפים האלה. ישככר, גיבור הסיפור, הוא יהודי שחי באזור הסמוך להרי הקרפטים בתקופה שטרם השואה, ובעצם הספר כלל לא מגיע לשואה, אבל כן יש מפגש עם אנטישמיות על מופעיה המוכרים ושכיחים בגלות. יששכר היה נשוי לנחמה אשתו האהובה עד מאוד, אך לא היו להם ילדים כלל ונחמה לפני שנים אחדות נפטרה ממחלה והותירה את יששכר לבדו, לאחר שכבר התייתם מהוריו, בעל משק חקלאי שהלך והוזנח מאז מותה, חש שכל אשר יש לו בעולם הוא הקשר החם אל שני סוסיו. הוא הולך ומשתבלל אל תוך האסם, הולך ומנתק את מגעיו עם העולם, כשרק ההודעה כי אחיו, בעל טחנת הקמח בעיירה אחרת באזור, וכל משפחתו, נרצחו. הידיעה מגיעה עם איזו ציפיה ברורה שיששכר יצא למסע נקמה.
המסע של יששכר כולל תנועות מגוונות, ואתן לכם פשוט לחוות אותן. אבל מה שהופך למן פסקול במסע הוא החיבור העמוק של יששכר אל אבותיו הקדמונים, אבות שהוא מלא הערצה והערכה כלפיהם, אבות שמוצגים כדמויות מיתיות ממש, אשר גם הסביבה - יהודית כנוכרית - מלאת הערכת אין קץ אליהם, אל אביו, סבו ואב סבו. יששכר מלא יראת קודש בדברו עליהם או בחשיבתו או חלימתו אודותם, עם זאת זו גם חוויה אשר מעצימה את קטנותו. את המרחק הרב שלו מהם, את התחושה שהתנתק מזרם חייו.
אפשר בקלות מפתה להרחיב את דמותו של יששכר לדמותו של דור ואת האבות לקשור אחורה אל מקור יניקתנו ויניקת התרבות המערבית בכלל, אניח לכם מכך, אתן לכם פשוט להנות מהספר כמות שהוא.
בימים של סערה בין יהודים לשאינם יהודים, בימים של אלימות וכאב עז, אני נעה עם תנועתו של יששכר ובתחושה שאף פתרון כנראה אינו טוב לי דיו. כואב שהמסע טרם תם.

» ביקורות נוספות של זרש קרש
» ביקורות נוספות על מים אדירים