ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 12 ביוני, 2022
ע"י זרש קרש
ע"י זרש קרש
הספרון הקטן הזה, סטייל מדריך לחיים בתשע תשעים ותשע, הוא אחת היצירות הקולעות והמטלטלות בעיני. פמה צ'ודורון לא מספרת הרבה על עצמה, אבל ממה שכן היא מתארת דמות של אישה מערבית שיום אחד בהיר בעלה הודיע לה שהוא מקיים רומן מחוץ לנישואין והוא מעוניין להתגרש. עבורה זו היתה הקרקע שנשמטה מתחת לרגליה. למרות שככל שעסקתי בספר, נדמה היה לי שבעצם בכל רגע נתון הדברים מתפרקים לנו, מעצם היותם זמניים וכלים, בעודנו משתוקקים לדבר על נצח, תמיד, באושר ועושר. צ'ודורון שוטחת את עקרונות הבודהיזם בספר, באופן זמין, מעניק כלים להתמודדות, לצמיחה, להתפתחות מתוך הציפייה הבלתי אפשרית שלנו מן החיים ומעצמנו, אל אפשרות לשאת את החיים האלה בהתמקמות שונה שתאפשר לנו פקחון רב יותר וגם חמלה רבה יותר לעצמנו ולסביבה.
קראתי כמה וכמה ספרים שעוסקים בבודהיזם, אני מקווה ללמוד ולקרוא עוד, אך בינתיים בעיני הוא בהחלט אחד המוצלחים ואני באהבה ממליצה לחובבי הז'אנר או למסתקרנים.
על הדרך כמה ציטוטים:
"אנחנו חושבים, שההגנה על עצמנו מסבל היא גילוי של נדיבות כלפי עצמנו. האמת היא שאנחנו רק מתמלאים יותר בפחד, מתקשחים ונעשים מנוכרים יותר. אנחנו חווים עצמנו כנפרדים מהשלם. ההפרדה הזאת הופכת למעין כלא בשבילנו, כלא שמגביל אותנו לתקוות האישיות ולפחדים שלנו ולדאגה רק לאנשים הקרובים ביותר לנו. באורח משונה אם בראש מעיינינו השאיפה להגן על עצמנו מאי נוחות, נסבול. ולעומת זאת, כשאיננו נסגרים, כשנניח ללב שלנו להישבר, נגלה את קרבתנו לכל היצורים."
"מהות החיים היא שהם מאתגרים. לפעמים הם מתוקים ולפעמים מרים. לפעמים הגוף שלך מתוח, ולפעמים הוא נרגע או נפתח. לפעמים יש לך כאב ראש, ולפעמים אתה מרגיש בריא במאה אחוז. מזווית הראייה של הערות, הניסיון לקשור את כל הקצוות הרופפים וסוף סוף להתארגן עם החיים פירושו מוות, כי זה כרוך בדחייה של הרבה מהחוויות הבסיסיות שלך. יש משהו תוקפני בגישה הזו לחיים, הניסיון לשטח את כל הבליטות המחוספסות וחוסר השלמות לנסיעה חלקה ונחמדה."
"להיות חי באופן מלא, להיות אנושי באופן מלא ולהתעורר לגמרי זה להיזרק כל הזמן מהקן. להיות חי באופן מלא זה להיות תמיד בשטח הפקר, לחוות כל רגע כחדש ורענן לגמרי. לחיות זה להיות מוכן למות שוב ושוב."
שיהיה לנו בהצלחה עם זה.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
Rasta
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
למדו אותנו ששלילי זה בהכרח רע. אנחנו חיים בעולם של טוב ורע כשמונחים כמו אלה לא קיימים. החיים הם מכלול של ניגודים, יש יפה ויש מכוער, יש לידה ויש מוות. מדריכי אושר, בדרך כלל, מדברים רק על הצד החיובי, ומספרים לך איך לשכוח מהחרא. זה לא פרקטי, אנחנו לא עובדים ככה. עד כמה שזכור לי גם בבודהיזם, כל הסיפור שלהם סביב סבל ואיך לא לסבול ואיך להגיע לנירוונה. מארק מנסון אמר את זה יפה, צריך לדעת על מה לשים זין בחיים האלה ועל מה לא, זה אמנות. לבחור את הקרבות שלנו, בעיקר הפנימיים. זה צעד ראשון אל חיים נסבלים יותר.
סקירה טובה זרש, אולי גם אקרא… |
|
Toto Hacklavlav
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
היו כמה פילוסופים שדברו על משברים כהכרח בעולם הזה כדי להשיג... (שלוש נקודות). נראה לי שניטשה היה הבולט שבהם אבל אני לא בטוח. הוא זכור לי כפילוסוף שלא עושה הנחות. וגם הספר הזה של צ'ודורון נראה שאינו מהול ב"הנחות לעצמי", ולכן כבר מוצא חן בעיניי.
יש באמת את אלו שמפרשים לא נכון את הבודהיזם, כלומר, מפרשים את "לא לדחות ממני" או "לא למשוך אלי" כסוג של נהיליזם מחשבתי, כלומר כ"שום דבר ששווה לחיות או למות בשבילו" ועל פניו נראה שהספר הזה מצליח לא ליפול שם. תודה על הביקורת |
17 הקוראים שאהבו את הביקורת