ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 12 באפריל, 2021
ע"י עמיחי
ע"י עמיחי
מעט רקע בתחילת הדברים:
לצד פרויקט הענק של "האנציקלופדיה העברית" הושק גם פרויקט קטן יותר אך בהחלט שאפתני, מקיף ורציני ביותר - "האנציקלופדיה המקראית".
האנציקלופדיה המקראית נכתבה בין השנים 1982-1950 ע"י טובי המומחים לחקר המקרא, הארכיאולוגיה והלשון העברית, כמעט כולם מן האוניברסיטה העברית שממנה עלתה היוזמה מלכתחילה.
הכרך השמיני והאחרון יצא כאמור ב-1982, וכבר אז עלה לפני קברניטי האנציקלופדיה הרעיון להמשיך ולעדכן אותה, ואף לפתח אותה לכיוונים חדשים, באמצעות סדרת ספרי המשך - "ספריית האנציקלופדיה המקראית".
בתחילה ראו אור בסדרה זו ספרים שהיו מבוססים על ערכים מן האנציקלופדיה, עם תוספות מרחיבות שונות ועם עדכון ביבליוגרפי.
מאז יצאו לאור כבר למעלה משלושים ספרים, והיא ממשיכה להיכתב גם בימים אלה, לאורך ימים ושנים.
הספר שסיימתי זה עתה הוא הראשון בסדרה הבת, והוא יצא לאור ב-1983.
למעשה הוא עדכון קל ומרחיב מעט של הערך "תנ"ך, פרשנות" שיצא בכרך השמיני של האנציקלופדיה.
הספר כולל תיאור מקסימלי במינימום מילים (כראוי באנציקלופדיה) של תולדות פרשנות המקרא שנכתבה ע"י יהודים, החל מחז"ל ועד סוף המאה ה-19.
שמונה מומחים השתתפו בכתיבת ספר זה, וניכרת עריכה מוקפדת ואחידה לכתיבה של כולם - בנוגע לכל פרשן ופרשן מצוין אילו מספרי התנ"ך הוא פירש, מה הייתה מטרתו, מה היה הרקע הסביבתי והאינטלקטואלי שבתוכו פעל, וכמה דוגמאות תמציתיות שנועדו להמחיש את הישגיו הפרשניים.
אני מודה שהסגנון האנציקלופדי-תמציתי הזה לא סיפק אותי במלואו.
הדברים קצרים מדי, קצת חסרי השראה והדוגמאות מועטות ומוגשות באופן יובשני.
יוצאי דופן לטובה הם הדברים שנכתבו על רש"י (ע"י משה גרינברג), אברהם אבן-עזרא (אוריאל סימון) ורמב"ן (יעקב ליכט), הפרשנים הגדולים של ימי הביניים, ובעצם מגדולי פרשני המקרא בכל הזמנים.
נהניתי במיוחד מהפרק שכתב פרופ' אוריאל סימון על פרשנותו של ר' אברהם אבן-עזרא. ההערכה שרוחש פרופ' סימון למושא כתיבתו ניכרת בכל שורה, ויכולת התיאור הקולעת שלו צלחה את ההקפדה היתרה של העורך, ונותרה עשירה ומחכימה.
נהניתי גם מהפרק על פרשנות המקרא הקראית. פרשנות זו כמעט ואיננה מוכרת לי ושמחתי להיחשף אליה מעט.
כמו כן הפרק על פרשנות המקרא הנוצרית בימי הביניים והשוואתה ליהודית היה מאיר עיניים.
בסך הכל ספר זה הוא פיספוס מסוים בעיניי.
במקום לנצל את יתרונות הבמה החדשה והמשוחררת מעול הסד האנציקלופדי ולתת דרור לכותבים להרחיב ולהגביה עוף - נשמר הטון האינפורמטיבי המנמיך טוס. למעט המקרים הבודדים שהזכרתי לעיל.
וחבל.
גם העובדה שספר זה יצא לאור שנה אחת בלבד לאחר פרסום הערך האנציקלופדי עומדת בעוכריו.
העדכון הביבליוגרפי מזערי וספק אם הוא מוצדק בכלל.
לעניות דעתי נכון היה יותר לחכות כמה שנים מאז כתיבת הערך המקורי, לאפשר לכותבים להרחיב יותר, להוסיף פרקים על פרשנים חשובים שלא נמצא להם מקום בערך האנציקלופדי המקורי (חסר לי במיוחד פרק על ר' חיים בן עטר, פרשן מקרא מעמיק ומבריק ממרוקו, בן המאה ה-18), ולאפשר לעדכון הביבליוגרפי להיות משמעותי יותר.
לסיכום - ספר טוב בתחומו, אך מוגבל.
29 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של עמיחי
» ביקורות נוספות על פרשנות המקרא היהודית - פרקי מבוא - ספריית האנציקלופדיה המקראית #1
» ביקורות נוספות על פרשנות המקרא היהודית - פרקי מבוא - ספריית האנציקלופדיה המקראית #1
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
סטרנברג, תודה על דבריך.
יש בסדרה הזו ספרים מצוינים רבים. הספרים הראשונים בסדרה הם אלה שהיו מבוססים על ערכים מהאנציקלופדיה. |
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
רץ, תודה רבה.
בניגוד לספרים הראשונים של הסדרה הבת, כמעט כל הספרים שבאו בהמשך הדרך היו מחקרים מקוריים וחשובים בפני עצמם. בכל מקרה, אני מסכים לגמרי שהמפעל כולו הוא מפעל מופת נדיר באיכותו. |
|
|
strnbrg59
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה על ההתרעה, עמיחי. אני קניתי כמה ספרים בסידרה הזאת
(חנות הספרים של המו"ל, הוא מוסד ביאליק, נמצה 500 מ' מביתי), והתאכזבתי מאותה יבשושיות שאתה מצאת. רק שלא כמוך, אני אפילו לא ידעתי שמדובר בערכים תלושים (ומורחבים במידה זאת או אחרת) מאנציקלופדיה.
|
|
|
רץ
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה לסקירה שלך - לנושא כל כך מיוחד, תפיסת האינצקלופדיה של שנות ה- 80, היא לא זאת הקיימת היום העושה שימוש בסביבה דיגטלית
המאפשרת עידכון תמידי, צריך לדעתי להביט על המפעל הגדול והעצום של הוצאת ספרי המקרא על ידי הוצאת ביאליק, מפעל נפלא בפני עצמו.
|
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
חני, תודה רבה.
יש משהו בדברייך. שניים מספרי הסדרה שיצאו בתחילת דרכה כבר זכו למהדורות חדשות ומתוקנות באופן ניכר. אז אולי גם זה. |
|
|
חני
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה עמיחי.
אולי תכתוב לאחראים בדבר, מה כבר אפשר להפסיד.
|
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
פאלפ, תודה רבה.
לא חושב שיש על מה להתפלא. זה בערך כמו לקרוא ספר של האוניברסיטה המשודרת. רק קצת יותר מקצועני וחמור-סבר. יעל, תודה רבה. בשמחה. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת שתורמת להשכלה. תודה.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
סקירה מרתקת.
מדהים שאתה קורא חומר כזה.
|
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
בת-יה, תודה רבה.
אדרבה, אשמח לשמוע את חוות דעתך המעניינת תמיד. |
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
אודי, תודה רבה.
אני מסכים עם דבריך בנוגע לאנציקלופדיה עצמה, אך שגם לסדרת ההמשך יהיה אופי כמעט זהה זו החמצה. |
|
|
בת-יה
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
קורנליוס, בהתייחס לזה שאני שייכת לציבור הרחב, קצת קשה לי עם ההגדרה של "החיתים ותרבותם"
כספר יבשושי. חושבת שזה ספר טוב שמונגש לציבור בצורה עניינית ומעניינת. זה הרי לא אמור להיות רומן קיטשי. |
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
סנטו, תודה רבה.
קורנליוס, תודה על דבריך. אין לי אלא להסכים, אך לדעתי זה פיספוס. מאוחר יותר הסדרה לבשה פנים מגוונות ועשירות יותר. |
|
|
בת-יה
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה, עמיחי. בכל עשית לי חשק לקרוא.
|
|
|
אודי
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה על הסקירה היפה עמיחי.
זוהי לא טבעה של אנציקלופדיה, להיכתב בצורה אינפורמטיבית ופדנטית? |
|
|
קורנליוס
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
לספרית האנציקלופדיה המקראית יש סגנון מאוד ספציפי
לספרים רבים בסדרה הזו יש אופי מאוד ממוקד, של ספרי עזר, ואינם "ספרי מבוא". כך גם ספרי הדקדוק (אוגריתית, שפות שמיות...)
אף ספרי המבוא, כדוגמת "החתים ותרבותם", בנוי בצורה מאוד יבשושית. הוא כן מכיל את ההיסטוריה החתית בצורה מאוד מקיפה, אך הפוקוס, בעיניי לפחות, הוא על עריכה כספר עזר אקדמאי, ופחות כספר שאמור להיות מונגש ל"ציבור הרחב". |
|
|
משה
(לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
מעניין מה שכתבת, תודה.
|
29 הקוראים שאהבו את הביקורת
