ביקורת ספרותית על סקיפיו אפריקנוס הגדול מנפוליון מאת ב.ה. (באזיל הנרי) לידל הארט
הביקורת נכתבה ביום שישי, 2 באפריל, 2021
ע"י אביב


אז גנרלים מסיימים את תפקידם, מורידים את המדים, אולי נחים קצת ואז מצטרפים למפלגות, מתווספים לרשימות, נואמים נאומים, שוכחים להוריד את המכסה מהמשקפת, משחררים התבטאויות שהיו מציבות כל צוער בבה"ד 1 לפני הדחה, מנסים את כוחם בפניני לשון עילגות שבגולני היו גורמות למרד, ויש שתופסים את הראש מול הטלוויזיה ואומרים: המפקד, מה קרה לך?
העניין הוא, שאין חדש תחת השמש. גנרלים שמצטיינים בשדה הקרב, אבל נמחצים לאלתר בעולם הפוליטיקה - זה לא דבר חדש. בכלל לא.
סר באזיל לידל-הארט, ההיסטוריון הצבאי החשוב ביותר של העת המודרנית, עומד כבר בפתיח לספרו על הפרדוקס ההיסטורי הזה: אם תשאל אדם ברחוב מיהו האסטרטג והמנהיג הצבאי הדגול ביותר בהיסטוריה, תשעה מתוך עשרה אנשים ישלפו "חניבעל", וזאת למרות שהיסטורית אנו יודעים שחניבעל הובס בסופו של דבר על ידי מצביא טוב ממנו: פובליוס קורנליוס סקיפיו מיג'ור, הידוע בכינויו סקיפיו אפריקנוס. ולמה זה? יש משהו בהיסטוריה שבכל זאת, לא אוהב גיבורים. לא עד הסוף.
אולי חלק מהסיבה טמון בכך שסקיפיו, כמו גנרלים אחרים, לא זיהה את הרגע שבו המלחמה שלו עברה לאולמות הסנאט ושינתה את פניה, ולא שינה את פניו בהתאם. כשאויביו הפוליטיים הצליחו לתמרן אותו לתוך ועדת חקירה בשאלת אי-סדרים בספרי החשבונות שלו, סקיפיו זרק את הספרים על רצפת הסנאט ודרש לדעת למה אזרחי רומא מתעניינים בחמשת-אלפים מטבעות זהב שחסרות בתקציב ולא בחמש מיליון שהוא הכניס לקופת רומא בתור שלל. ובסופו של דבר, אחרי כל פרשת המנהיגות המזהירה, האסטרטגיה הצבאית, הגישה פורצת הדרך, התעוזה האישית, אחרי כל המעשים המתוארים בספר, המנהיג הדגול מכולם עזב בטריקת דלת, ובצוואתו שנכתבה הרחק מהבית ביקש שיקברו אותו הרחק מרומא ושעל הקבר תופיע הכתובת: "מולדת כפוית טובה, גם את עצמותיי לא תקבלי."
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Pulp_Fiction (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת מעניינת על דמות ששווה לחקור יותר.
אתל (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
מרתק. לא הכרתי אותו בכלל.
גלית (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
הכל עניין של יחסי ציבור





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ