כבר כמה פעמים קרה לי שסיימתי ספר ומיד ישבתי לכתוב עליו ביקרות, בזמן שהרשמים עוד טריים והתרגשות סיום הספר נוכחת. פעמים אחרות כתבתי ביקורת אחרי זמן מה מרגע הסיום, לאחר שהיה לי זמן להרהר בספר, בדמויות, בתהליך שעברתי איתו לאורך הקריאה. ופעם אחת כבר כתבתי ביקורת זמן ארוך אחרי הקריאה, כשרק רושם קל נותר ממנו ולא מחשבות מגובשות לעומקן. הספר הזה בחציו המקרה הראשון ובחציו המקרה השלישי.
סיימתי את הספר ממש לפני יום-יומיים, אך לקראת חצי הספר כבר התגבשה היא הכרה עמומה של היכרות מוקדמת, ובשעה שסיימתי אותו כבר הבנתי שאת הספר הזה כבר קראתי בעבר בשלמותו. לא ברור לי איך קורה שספר נמחק לחלוטין ממאגר הזכרונות שלי כספר שנקרא, במיוחד שהוא לא ספר עתיק במיוחד ויצא ב-2014, אבל על פניו כשהתחלתי לקרוא בו לא זכרתי ולו בשמץ שהוא כבר עבר תחת ידי.
האם זוהי עדות לכשלון המחבר במהלך ספרותי יוצא מן הכלל? אין ספק.
למעשה המהלך הבלשי שבספר אינו גרוע במיוחד, ויש בו את מידת ההפתעה והריגוש לקראת פיצוח התעלומה, אך הכתיבה לוקה בחסר, צפויה מדי, מלאה בשברי הומור תפל ולא מרשים, או אפילו שנופל אל מידה של דעה קדומה על אופי מגדרי כזה או אחר, או על מוצא מסוים, ועבורי פרספקטיבה כזו היא לא מבדרת ואף אבד עליה הכלח.
בקיצור, כל העובדות מצביעות על כך שזה לא ספר מרשים או מיוחד, כזה ששווה להשקיע בו זמן ולהעדיף על ספרים אחרים מהז'אנר. אין ספק שפעם שלישית לא תקרה.
"לזילברמן היה משרד ל"ייעוץ ביטחוני, חקירות מיוחדות ומודיעין אינטליגנטי", כפי שניסח בכרטיס הביקור שלו. המשימה הראשונה שקיבלתי היתה לאתר נערה בת שבע-עשרה מרמת גן שברחה מהבית. הוא הציע לי סכום גבוה שלא יכולתי לסרב לו, וגם די נהניתי מהרעיון לשחק בתפקיד הבלש המתוחכם שפותר תעלומות מסובכות רק בתחבולות ובכוח המחשבה. לקח לי בדיוק שלוש שעות למצוא את הבחורה. זילברמן התפעל והתחיל להעביר לי עבודות נוספות. עזבתי בצער את חנות הספרים והתחלתי לעבוד בשבילו. "רק עד שאסיים את הלימודים," הודעתי לו. אחרי שנה חסכתי מספיק כסף ללימודים באוניברסיטה. התחלתי ללמוד ספרות ופילוסופיה, ובזמן הפנוי המשכתי לעבוד עבורו."
(ומינוס מיוחד יינתן לדמות שעוזבת עבודה בחנות ספרים)









![האדמה הטובה [מהדורת 2014]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers97/970929.jpg)







