ביקורת ספרותית על חשד לשיטיון מאת מאיה ערד
ספר טוב

---

גיורא ורותי, ישראלים לשעבר בני שבעים ללא ילדים החיים עשורים בקליפורניה. מומחה לאווירונאוטיקה, מבוסס באוניברסיטה והיא מבלה זמנה בתחזוקת הבית, קניות וחוגים אחרי שהפסיקה לעבוד לפני שנים. בית גדול, עצי פרי, על פניו חיים טובים. פינתם השקטה והאהובה.
היא מתחילה לחשוד שבעלה לוקה בשיטיון (דמנציה) מוקדם. סימנים קטנים. פה שוכח את המפתחות, שם מתבלבל במקום חדרו החדש באוניברסיטה, לא מסתדר בסוּפּר הענק. אבל אולי זה כלום, מנין לה. בכל זאת, בן שבעים. שוכחים, קורה. או שלא?
רותי והעולם לא מסתדרים. שיעורי היוגה מתחילים להעיק כשלמדריכה נכנס לראש ג'וק של שטויות רוחניות מהמזרח. היא לא מבינה את הדורות הצעירים. כשהיתה ילדה מה היה להם, ילידי הארץ ואירופה שעלו. דירה פצפונת בדמי מפתח, אוכל במשורה, צנע ומחסור והתמודדו. וכאן, בתי ענק. כל אחד חייב 'ספייס'. ילדים ידעו להתנהג ואם לא- סטירה חינוכית וזהו. ועכשיו, הילד מקטר וההורים ה'מודרניים' ממהרים לרַצות בפוצי-מוצי.
זועמת על בני העשרים פלוס שעשו הון מִסַחַר שטויות ברשת, בעוד גיורא המבריק בתחומו חי על משכורת.
בנות ה'בייבי בום' עם שגעון האנטי אייג'ינג ונוגדי חמצון, בנות הארבעים עדיין נוטפות בַּשלוּת וחטובות אבל "בחיי, הגוף שלי חירבע" (במקור).
רדופת חששות, לא בטוחה מה נכון-הוא זוכר מה קרה לפני 40 שנה אבל עדיין מפגין סימנים מחשידים, שנתה נודדת בשל פחדיה 'מה אם אמות לפניו, אין לו מושג איך מתחזקים בית'- נכנסת לחייהם נטעלי, צעירה ישראלית שיכולה להיות בתם. שנוררית חצופה, באה לקטוף תפוחים מהעץ בגינתם וממלאת שקיות בכמות מסחרית. כשהיא ובן זוגה באים לארוחה לאחר שהוזמנו ('אנחנו צמחונים' וצריך לבשל להם במיוחד) הם בולסים כחזירים. מבחינת רותי, הוא דביל מובטל חסר טאקט שדוגר על לימודים ומנסה, כאילו, למצוא עבודה.
'המציאה' של נטעלי היא מכנה אותו בלגלוג בינה לבין עצמה.
והמצב מחמיר כשבראייתה גיורא מניח לנטעלי להתעלק, להשתלט. באים ומתנהגים כטפילים, בלי תודה. טינתה של רותי מגיעה לשיא כשהם טסים לנפוש בפריז וגיורא, על דעת עצמו, נותן למופקרת (במקור) ו'למציאה' לגור חינם בביתם. מה קרה לו? התאהב? רואה בה את הבת שמעולם לא היתה לו? פשוט מנצלת אותו ואת חולשות האנוש שלו? קלפטע קטנה, הנמסיס שלה. מסובבת אותו ומבוגר נוסף בעל בקתה על האצבע הקטנה.
-כשאחותה מזמינה אותה ארצה לחתונת בנה היא זרה. דודה רותי הקשישה שלא ממש מכירה את ילדי אחותה. ישראל הישנה והטובה איננה. שלושה מגדלי ענק צצו בתל אביב. הרחובות שהכירה כנערה השתנו. דוחק וצפיפות. קיוסקים שמכרו גזוז הפכו לפיצוציות ענק. חתונות הפכו להפקה מטורפת בהון עתק, איפה ימי הרבע עוף ובורקס.
אבל ההלם האמיתי מחכה לה כשהיא חוזרת הביתה.
הזוג האוהב מזה חמישים שנה עולה על מסלול התנגשות כשהמציאות מכה בעוצמה. האם עוד אפשר לאחות את השבר, להחזיר את האמון?
ספר על אהבה, פחדים, אמון ושברו, פער דורות, הבדלי תפיסות ומנטליות. עולם שנעלם ואיננו ואחר תופס את מקומו. מאיה ערד בסגנונה המיוחד ולא חוששת מהתבטאויות בּוטות בצד ביטויים נוסטלגיים המעלים חיוך- 'מבין כמו חמור במרק פירות' ו'מביט כתרנגול בבני אדם'.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על חשד לשיטיון