ביקורת ספרותית על בעל זבוב - מהדורה חדשה מאת ויליאם גולדינג
ספר מעולה

---

כמה מאיתנו היו שורדים באי בודד? מישהו בכלל יודע להדליק אש? מה עם להקים מחסה? להשיג מזון? תור הזהב הטכנולוגי פסח על כך, והותיר אותנו ואת ילדינו, מנוונים.

חבורת ילדים מוצאת את עצמה על אי בודד, ללא מבוגרים. מציאות אוטופית כביכול שעתידה להשתבש.
המתבגרים בחבורה, התחלקו לשתי קבוצות, אלו המתמקדים בציד (חשיבה עכשווית, על הצרכים הבסיסיים המיידיים) ואלו המתמקדים בעשן (חשיבה עתידית, על האופן בו ניתן להינצל).

הספר מציף את השאלה מיהו מנהיג? מה צריכות להיות תכונות אופיו? כיצד עליו לפעול במצבים שונים כדי לסחוף את ההמון?
בעתות משבר, מהרהרים הילדים על מולידיהם המבוגרים, מייחסים להם אומניפוטנטיות שמשווה להם מין אופי אלוהי. לכן אין זה מפתיע, שהם תוהים כיצד הם ישפטו על-ידיהם ביום הדין (כאשר יחלצו).

מעניין היה לעקוב אחר השתלשלות חייהם של הילדים, לאחר שנגאלו כביכול. לעיתים נדמה שהילדים לא נחתו באי, אלא במעין עולם מעבר בוחן מוסרית (בסגנון "אבודים").

במאבק בין הפראים והשכלתניים, ניצחו הפראים והצליחו לצוד בסוף את החזיר ("פיגי").
ספר בעל פוטנציאל בימתי כביר. על אף מאמציו של גולדינג, הטופוגרפיה של האי לא הייתה ברורה, לא היה מזיק לו היה מוסיף מפה.

אם אין מבוגרים אז נתבגר, ונחלה בכל אותן רעות חולות שייחסנו להם, כי בסופו של דבר, כולנו אנושיים.

כמעט חמישה כוכבים,
מומלץ.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על בעל זבוב - מהדורה חדשה