ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 8 בדצמבר, 2020
ע"י סימנטוב
ע"י סימנטוב
יש לי חבר לפני כמה שנים היה לו תאונת דרכים. זה היה בחורף בגשם והוא נסע בעיר פתאם הגיע למעבר חציה ואחד בא על אופניים מהצד ונסע מהר והחבר שלי לא הספיק לעצור נכנס בו. הבחור נפל והחבר שלי יצא מהאוטו רצה לראות מה קורה איתו. ההוא קם צולע תפס את האופניים שלו והתחיל הולך משמה. חבר שלי בא לעצור אותו כי רצה לקחת אותו לבית חולים אבל הבחור לא הסכים שום דבר. רק רצה ללכת. החבר שלי קלט שזה מישהו שמפחד. זה היה בחור מה שקוראים פליט והוא בטח לא היה לו אישור ופחד שיסתבך עם המשטרה. חבר שלי ניסה לשכנע אותו שיקח אותו לאיזה מקום בתל אביב שיש שמה רופאים בשביל הפליטים ולא שואלים שמה שאלות אבל הבחור לא הסכים שום דבר.בסוף בא לשמה איזה חבר של הבחור הזה והלך עם החבר שלי לבית מרקחת בשביל שיקנו דברים כמו יוד וכדורים בשביל כאבים שייתן לבחור. אחרי זה הוא גם עשה טלפון למשטרה בשביל להגיד להם שהיה לו תאונה. הם רק רשמו את זה אצלם אבל לא עשו שום דבר שהוא לא היו לו פרטים על הבחור.
מתי שקראתי את הספר חשבתי על הבחור הזה. אני לא יודע מה קרה איתו. אולי הוא לא היה יכול לעבוד איזה זמן ואולי אפילו נשאר לו איזה פציעה ולא היה יכול לטפל בזה בגלל המצב שלו. שאתה חושב על זה אתה לא תופס איך זה שבן אדם גר במקום ואין לו אפשרות לעשות דברים שאצל כל אחד אחר זה נראה הכי בסיסי. גם עכשיו עם הקורונה אני חושב על כל האלה שגרים פה ושעכשיו אין להם עבודה ואפילו ששילמו ביטוח לאומי בגלל שהם אין להם שום זכויות אז הם לא מקבלים כלום. אפילו המענקים או אבטחת הכנסה הם לא מקבלים אפילו שאין להם מה לאכול ואפילו ששילמו עד עכשיו וזה בגלל שהם לא נחשבים אזרחים אפילו שגרים פה כבר הרבה זמן. יש מהם אפילו שנולדו פה.
הספר הזה נותן לך לראות אותם. זה באמריקה והאלה שבספר הם מקסיקנים אבל זה נראה בדיוק כמו שכאן. וגם הוא מראה לך את האנשים של המדינה יעני כמו אנחנו איך שאנחנו אפילו אם חושבים על עצמנו בתור מה שקוראים אנשים הומניים איך שאנחנו רק מפחדים על עצמנו ולא מזיזים את האצבע שלנו אפילו שאנשים על ידינו אין להם מה לאכול. אנחנו רק עושים עוד גדר מסביב לבית שלנו ושומרים אותם בשכונות שלהם שלא יתקרבו אלינו וכל אחד מאלה אפילו אם הוא בנאדם ישר ומה שקוראים הגון אנחנו ישר חושבים עליו דברים לא טובים.
אני לא אומר שאין אנשים מהם שהם הולכים בפשע. חלק בגלל שזה לא מפריע להם וחלק אולי בגלל שלא נשאר להם ברירה בשביל שיביאו אוכל לילדים שלהם אבל אנחנו בלי לבדוק עושים במחשבה שלנו את כולם אותו דבר וגם לא עוזרים להם. עכשיו אני ראיתי שיש קצת אנשים שדוקא מנסים קצת לעזור להם גם בתל אביב וגם בפתח תקוה אז עשיתי תרומה בשביל זה. אני מקוה שזה יעזור.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אלזה
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
סקירה נהדרת. בעצם לא סקירה אלא חוות דעת על מה שקורה כימינו, על האדישות שכולנו לוקים בה ועל האנשים הבאמת באמת שקופים למרות שהם דוקא צבעוניים
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
תודה על התזכורת הטובה. ספר מעניין למדי.
החבר שלך בחור טוב. גם אתה בחור טוב, אבל למדינה שלנו אין הרבה ברירות. אם נהיה נחמדים מדי למסתננים נהיה בסכנת הצפה. רוב מדינות אפריקה הן סיוט קיומי, כנראה, אבל הצפת מדינות מפותחות במהגרים יוצרת בעיות ענקיות חדשות. |
|
זאבי קציר
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
סימנטוב, תודה לך על הסקירה הטובה.
בפשטות אומר שזה אחד הספרים הכי טובים שקראתי בשנים האחרונות ובטח שהטוב בסוגו. ספר שגורם לך לחשוב ומהדהד לך בראש זמן רב אחרי הקריאה ואתה מגיע למסקנה הבלתי נמנעת ששום דבר לא השתנה מאז שנכתב, ואם כבר אז השתנה לרעה (עיין ערך "טראמפ"). |
17 הקוראים שאהבו את הביקורת