ביקורת ספרותית על מסך הטורטייה - חרגול # מאת ת.ק. בויל
ספר טוב

---

כמה נעים היה להאמין באמונה שלמה שפיך וליבך שווים.
כמה נעים היה להאמין שאתה באמת ובתמים יפה נפש.
וכמה מזעזע ומרעיש עולמות היה להבין פתאום באמצע החיים שבעצם אתה לא כזה להיט. שבעצם גם אתה נגוע בגזענות ובדעות
קדומות, שאתה לא כזה נשמה כמו שחשבת.
סליחה, הייתי חייבת לסגור עניינים עם דילייני, אחת הדמויות הראשיות בספר.
רקע: שכונת יוקרה קליפורנית שקטה ומטופחת. המהגרים בסביבתה ברובם מקסיקנים.
בויל עשה עבודה טובה בהארת הדילמה של נושא ההגירה (חוקית ולא חוקית). הוא מציג את מצוקות שני הצדדים: חיים בפחד מתמיד ממעצר ע"י משטרת ההגירה, עוני מחפיר, אבטלה, ניצול, בוז ושינאה - כל אלה נחלת המהגרים.
ומשכך, לא פלא שהם מהוים איום על החברה, שלמעשה מובילה אותם במחדליה לפשיעה ואלימות ובכך יורה לעצמה ברגל, ומייללת שירו בה...
מצד שני מתאר בויל בהרחבה גם את השלכות מצוקת המהגרים על הקהילה. וכך, למרות שהקורא אמור, אולי, להזדהות יותר עם המהגרים (גם כי זה פוליטיקלי קורקט, וגם כי סיפור חייהם של זוג המהגרים המקסיקנים הלא חוקיים שעומד מול סיפורו של דילייני ומשפחתו מזעזע ולא אנושי) הוא מוצא את עצמו מזדהה גם עם אלה שנפלשו, שמתמודדים עם האלימות והפשע, חוששים מהזרים שמסתובבים בקרבם.
וכך מוזנת לה מדורת הגזענות בעוד ועוד גחלים, ומי שיכבה אותה - אין.
לא במקרה מיקם בויל את עלילת הספר בשכונת יוקרה מרוחקת מהעיר ומוקפת טבע. המיקום של גן העדן הזה מדגיש את ההבדלים בין תושביו לבין המהגרים שיצרו מובלעת ש"מלכלכת" את אידיליית השפע והנוחות. ומכיוון שמדובר באוכלוסיה שכזו, נקודת המוצא של הקורא אף היא נגועה בדעה קדומה: מי אתם? אסופה של אנשים מפונקים, מרופדים, שחושבים שהכל מגיע לכם רק כי אתם מלאים בכסף.
אז המהגרים סובלים, וכתוצאה מכך החברה הקולטת אותם (או יותר נכון - המקיאה אותם מקרבה) סובלת, והשינאה בין הצדדים מפעפעת, ואין חדש תחת השמש.
ובקיצור: ספר מרתק, כתוב היטב, שנושאו דילמה קשה ולא פתורה גם במקומותינו.

» ביקורות נוספות של ציפי
» ביקורות נוספות על מסך הטורטייה - חרגול #