ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 17 בספטמבר, 2024
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
זה ספר שעוסק – תחזיקו חזק! – בעובדה המצערת שבני האדם אינם שווים. הם לא אחים. הם לא ערֵבים זה לזה. והם גם לא טובים. העובדה שבויל כתב על זה ספר, ושכל כך הרבה קוראים (חמישה בסימניה) כתבו שזה (לפחות) ספר טוב, גרמו לי להרהר בעובדה שאפשר לכתוב ספר על תופעה ידועה כאילו היא איזו תופעה איזוטרית, שגרמה לסופר תגלית: תראו מה בני האדם עושים זה לזה!
יש פה סיפור על שני זוגות, שאינם מכירים זה את זה והמפגשים שלהם מקריים והם בקושי מודעים להם. הראשון, לפי סדר ההופעה, הוא זוג אמריקאי מייצג: הוא חובב טבע, שכותב טור שבועי באיזה ביטאון לבעלי עניין. הוא מצפוני, מחוייב לענייני כדור הארץ ומשפחתו, מטפל היטב בבית הגדול, בילד של זוגתו ובכלביה. היא סוכנת נדל"ן מצטיינת, מוכרת לאנשים בתים וחלומות. הזוג השני הוא זוג מקסיקנים, מהגרים בלתי חוקיים. הוא בסוף שנות השלושים שלו, כבר היה כמה פעמים בארץ הגרינגוס. הוא מוכן לעשות כל עבודה ולהתבזות כמעט בכל ביזיון כדי להרוויח את לחמו ואם אפשר – גם קורת גג קטנה. היא בת 17, יפה ופורחת, בתחילת הריונה, חונכה להיות צייתנית ולשתוק, בטח כאשר גבר מדבר. שניהם לא יודעים מילה באנגלית ואין להם מטבע שלא הרוויחו בעבודה קשה ומסוכנת. הספר משוטט בין שתי התרבויות הנעות על מסלול התנגשות: המקסיקנים מוכרחים לשרוד. אבל הם מלכלכים את השכונה היוקרתית בה גרים האמריקאים. מורידים את ערך הנכסים. מעלים את מפלס האלימות של המארחים בעל כורחם, שדימוים הליברלי והנאור נסדק מול המציאות.
בויל הוא סופר טוב. לא רק שהוא יודע לכתוב ולתאר, הוא אמין ואינו משתמש במניפולציות הגורמות לקורא להזדהות עם "המסכנים". מצד שני הוא בהחלט מציג את המקסיקנים במלוא מסכנותם ואת הלבנים כאלה שהליברליות שלהם מודבקת לא טוב. אתגר אחד והיא מתעופפת ברוח. בויל גם הוא, כמו גיבוריו, שבוי בהומניות הליברלית ונותן עדיפות לדמויות המסכנות בסיפורו, כשבסופו של יום מתבר שהם גם הגונים ואנושיים יותר.
הסיפור שבויל מספר מוכר בכל מדינה שיש בה מהגרי עבודה ומהגרים לא חוקיים. רק שקל לנו יותר להזדהות עם מסכנים מעבר לים. בכל פעם שמישהו כותב על היחס לשחורים באמריקה – מיד יש מקהלת מגָנים בין הקוראים. וזה ברור. כל אחד מעדיף להיות ליברלי על אחרים, לגנות מעשי גזענות שפלים של אחרים.
אבל, כמו שכבר אמרו מזמן – הגמל לא יכול לראות את דבשתו.
32 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 11 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
כמו בכל דילמה אמיתית, אין בעניין הזה תשובות מוחלטות. אין פה צודקים וטועים. ברור שבני אדם יחפשו דרך לחיות טוב גם אם זה אומר לנדוד למדינות אחרות שאת שפתן ותרבותן אינם מכירים. מצד שני ברור שאנשים שייצרו את העולם שלהם לפי מה שמתאים להם, יתנגדו לחלקו עם אנשים שהם לא מכירים את שפתם ותרבותם. מה שמאוס בעיני - ופה אני מסכימה איתך - זה להעמיד פנים של קבלה, בתנאי שזה לא יהיה ברחוב שלי. למחות על גזענות נגד שחורים וחומים באמריקה, בלי לשים לב לגזענות שאנחנו מבטאים פה, ליד הבית. וכאשר מביאים אותה לתשומת ליבם של המוחים - הם יאמרו "זה דבר אחר לגמרי". אין לי דעה נחרצת באשר למהגרי עבודה. מבקשי מקלט, לדעתי, צריכים לקבל מקלט בלי שאלות, אבל להיות מגורשים מפה ברגע שהם מייבאים אלימות מהבית שעזבו, לכאן. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 11 חודשים)
סקירה יפה מאוד.
יש הרבה מסכנות בעולם. המדד מבחינתי הוא בזה ש"המסכן" שבא בדרך חוקית או לא חוקית לחפש חיים טובים יותר לא ייבא את הדרכים הרעות שנהוגות במקום ממנו ברח וינסה לכפות את אורחות חייו ודתו במקום החדש.
יש גם יופי בקבלת האחר ונתינה כמובן. אני בעד. החיים שלי זה נתינה.רק מקפיד על כלל אחד ברור: הייה הוגן והגון. אם אינך מוכן לקבל את "המסכנים" בתוך ביתך, בשכונה שבנותיך וילדיך בכלל חוזרים מבית הספר, בברכת השחייה שלך - אל תכפה את כל הטוב הזה על אחרים, שלא חפצים בכך וכל אשמתם שאיתרע מזלם לחיות בשכונה פחות טובה. |
|
|
yaelhar
(לפני 11 חודשים)
תודה רבה, אנקה.
אנשים רעבים (לא כאלה שדילגו על ארוחה או צמו יום) אוכלים הכל. גם חתולים, לצערי. שמענו גם על אנשים שאכלו אנשים )-: |
|
|
אנקה
(לפני 11 חודשים)
השאלה הנשאלת האם המהגרים המוזכרים בספר נוהגים לאכול חתולים בשעות הפנאי שלהם ;) ? כי חוץ מזה הכל בסדר.
|
|
|
אנקה
(לפני 11 חודשים)
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 חודשים)
תודה רבה, זאבי.
הספר מרשים, חד ובעל מסר ברור. |
|
|
yaelhar
(לפני 11 חודשים)
תודה רבה, חני.
הספר מעניין מאד, למרות שכל מה שבויל מספר לנו כבר ידוע. |
|
|
yaelhar
(לפני 11 חודשים)
תודה רבה, שונרא.
לפי דעתי אנחנו טובים מאד בלהצמיד כינויים לחולשות שלנו. במקרה הזה בויל גורם לגיבור הסיפור הלבן להיראות עלוב ומעמיד פנים, כאשר אמונותיו קורסות להן בזו אחר זו. וזה אף פעם לא מחזה יפה. |
|
|
yaelhar
(לפני 11 חודשים)
תודה רבה, דן.
בויל הוא סופר מצוייןוכתב סיפור מצויין. העובדה הידועה לכל שבני האדם אינם יותר טובים מהאינטרס שלהם, אינה מונעת מהספור להיות עוצמתי ולגרום לקורא לחשוב. |
|
|
זאבי קציר
(לפני 11 חודשים)
זהו אחד הספרים המרשימים ביותר שקראתי בחיי.
|
|
|
חני
(לפני 11 חודשים)
תודה יעל, מעניין או נשמע כך.
בהחלט נכון לגבי הגמל... |
|
|
המורה יעלה
(לפני 11 חודשים)
אני חושבת
שכל התופעות בעצם ידועות. בסדנאות כתיבה מסוימות מלמדים שיש רק כשבעה סוגי סיפורים בעולם (לדוג' סיפור התבגרות/טקס חניכה, סיפור בלשי, התחזקות רוחנית וגילוי האור וכיוצא באלה)
כי הסיפורים מטרתם למצוא סדר בעולם מלא בכאוס, וכך גם האומנות בכללותה. לכן זה מעיד על הצלחה אם דבר שכבר ידוע לך נתפס כחדש, זה אומר שהמחבר מכבד את הקוראים ואת השקפת עולמם ומוביל אותם מהמקום שבו *הם* נמצאים אל עבר סיפורו ולא להיפך. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 11 חודשים)
נדמה לי שקוראים לזה NIMB
not in my back yard יש לי חיבה ענקית להוצאת חרגול כי היא ההוצאה של מאיה ערד. |
|
|
דן סתיו
(לפני 11 חודשים)
YAELHAR
סקירה מעניינת מאד. מעניין אותי כיצד הסופר הפך תופעה ידועה לכאילו היא תופעה איזוטרית. אני מתאר לעצמי שתופעות מעין אלה כפי שתיארת קיימות לא רק אצל הליברלים בארצות הברית - רק החליפי את שם עם האדונים והדביקי להם מהגרים ממיעוט מתאים לגיאוגרפיה ותקבלי תוצאה דומה.
|
32 הקוראים שאהבו את הביקורת
