ביקורת ספרותית על מסך הטורטייה - חרגול # מאת ת.ק. בויל
ספר מעולה

---

הכתיבה של טי.סי בויל מצויינת, חשוב להגיד כבר עכשיו, כי ההסתייגות תגיע יותר מאוחר.
הוא שומר על עניין במשך כל העלילה, הדמויות שלו מעניינות ושומרות על הקול שלהן, הוא מקפיד לטבל את הכתיבה שלו בתיאורים לא פשוטים ונדמה שמאחורי כל משפט יש איזו רמיזה או ביקורת סמויה.

קנדידו מול דילייני, קיירה מול אמריקה, מוסר עבודה אחד מול מוסר עבודה אחר, התיאור של הבית של הדה-רוסים מול תיאור הקניון שבו קנדידו ואמריקה חיים, ההתמודדות עם הפחד מול ההתמודדות מול הההצלחה.
כל הספר הזה מלא ניגודים וביקורת.
קנדידו שמקריב את החיים והבריאות שלו בשביל דולרים ספורים, בשביל אישתו, בשביל התינוק בבטן שלה, בשביל הפנטזיה והחלום האמריקאי, בשביל הכבוד העצמי שלו הוא דמות טראגית בכל מובן שהוא.
לעומדתו דילייני, שיש בו כל סממן של בחור טוב, ששומר על הסביבה, שמתנגד לגזענות, שאוכל בריא ושומר על הבן החורג שלו, שלא מתעצבן בקלות, שחי חיים שלווים עם הטבע, שנכנע לאישתו כל פעם שהיא רק פותחת את הפה שלה, הוא בעצם הדמות המעצבנת של הסיפור הזה.
הכניעה שלו, ההסחפות אחרי הזרם, הותרנות, העובדה שהוא לא יודע באמת לעמוד על שלו, וכשההשוואה לקנדידו מתקבלת בטקסט, לא ניתן שלא לחשוב שלו הוא היה במצבו של קנדידו - חבול, מוכה, מורעב, מתוסכל, חסר כבוד, עבודה וכסף - סביר להניח שהוא היה נכנע ממזמן.

הספר הזה יכול להוביל דיונים שונים ומשונים, ובגלל זה כ"כ הוא מצא חן בעיני. יש בו נקודות רבות שניתן לדון עליהם.
אבל הנה אחת שממש מציקה לי - מה לעזאזל קרה שם בסוף?
אני מודה ומתוודה שלא הבנתי איך הסיפור נגמר.
הרי אפילו לא ניתן לקרוא לזה סוף-פתוח.
אז.. מישהו הבין?

» ביקורות נוספות של עמיר
» ביקורות נוספות על מסך הטורטייה - חרגול #