צוויג הוא אמן של דמויות. הפרטים. האנושיות. העומק. הוא בורא אותם והקורא ממש יכול לחוש אותם.
כך גם עם מנדל.
דמות מרתקת.
הסיפור עצמו קצת מנוון, אבל זה לא פוגם בהנאה.
צוויג הוא אמן של דמויות. הפרטים. האנושיות. העומק. הוא בורא אותם והקורא ממש יכול לחוש אותם.
כך גם עם מנדל.
דמות מרתקת.
הסיפור עצמו קצת מנוון, אבל זה לא פוגם בהנאה.
“אספן ספרים יהודי גליצאי, עילוי במקצועו, מהגר מגליציה לוינה. נקלע לסיטואציה אבסורדית מול שלטונות א”