#
פעם, כשקראתי ספר מתח גרוע במיוחד, שהשלים רצף של ספרי מתח לא משהו, ביקשתי מחברי פה להמליץ לי על ספרי מתח טובים. קיבלתי רשימה נאה בהחלט של ספרים, מתוכה כבר קראתי חלק. גם הספר הזה היה ברשימה בזכות הביקורת של מסמר עקרב. הספר, לפחות שלושה רבעים ממנו, הצדיק את אמוני בחברַי ובהמלצותיהם. תודה רבה, ידידי.

כשאני מדמיינת את עצמי בכלא – מקום סגור, רעש קבוע, אנשים מתוסכלים שסף האלימות שלהם נמוך במיוחד, אנשי צוות שבמקרה הטוב אדישים ובמקרה הרע רעים – אני מודה על מזלי הטוב שהרחיק אותי מהצרה הזו. אם יש משהו שמחמיר את המצוקה מהמצב הזה, הוא להיות כלוא כחף מפשע. מישהו רצה לסגור מהר תיק, אינטרסים שונים ואגו גרמו לעיוותים בחקירה, טעויות מכוונות שגרמו לחף מפשע לאבד את החופש ולחיות חיים שלא נועדו לו.

סיפור המסגרת קצת שונה מסיפורי מתח אחרים. אין פה בלש המוביל את החקירה, אלא יוצרת סרטים דוקומנטריים, שעוסקת בנושא שמעניין המון צופים היום: "פשע אמיתי". היא בוחנת מקרים של אנשים שהואשמו, לטענתם, לא בצדק וכבר יצא לה לשחרר אסירים חפים מפשע. ובכן, היא מקבלת את פניית גרייס סיבולד, אסירה הכלואה במדינה קטנה בקאריביים, שהואשמה לפני עשר שנים ברצח החבר שלה, שם. יוצרת הדוקו מתכננת עשרה פרקים, בהם הצופים יהיו שותפים לתגליות כמעט בזמן אמת.

חלקו הראשון של הספר נראה אמין – הוא מתאר עבודה של יוצר סרטים דוקומנטריים, מתאר את חלקי הסרט שיוקרנו ואת הראיונות המקדימים. כאמור אמין ואף די מעניין – אבל לגמרי לא מותח. כמו שמקובל בז'אנר לקראת הרבע האחרון של הספר העלילה מקבלת תאוצה, כמה תפניות, חלק מהתעלומה נפתר, המתח קצת עולה והקורא(ת) מקבל תמורה לזמנו. בדרך יש כמה כשלים לוגיים, וכמה כשלים בתכנון הסיפור וגם הנחת תשתית לספר הבא, שהקורא(ת) מנסה לא להתקטנן לגביהם. יש פה גם סיפור משנה שלא ברור למה נוסף כי אינו קשור ואינו תורם לסיפור המרכזי.

אבל... הפיתרון מופרך במיוחד, גם בהשוואה למופרכות המובנית בז'אנר הזה. כל החלק הראשון, האמין פחות או יותר של הספר, מתבזבז באחת כאשר אתה מבין מה עומד מאחורי הפשע הזה. בקטע הזה דונלי ברא זן מיוחד של אנשים שיתאימו לעלילה שהוא רקם. האמת היא שזה המצב בהרבה ספרי מתח: הסופר/ת משקיע/ה בטוויית סיפור מרתק ומותח ולא מצליח/ה להתיר את הסבך אותו יצר.

אז מה אני אומרת? חלקו הראשון של הספר הבטיח, את מה שסופו לא קיים. לא מצב חריג לקוראי ספרי מתח או למאמינים להבטחות של פוליטיקאים לפני הבחירות.

1/2

מיטת נשיקה (הכי טוב סימונס) במהלך שינה היא מוות קל ומהיר שלא הרבה זוכים לו. לפני כמה שנים הוקרנה בערוץ 8 סדרה סמי-דוקומנטרית בשם "אלף דרכים למות", המשחזרת באמצעות שחקנים מקרי מוות אמיתיים, ביזאריים במיוחד. למשל, אישה שנחנקה למוות מהקיא של עצמה או איש שנטרקה לעברו דלת והוו שלה הוציאה לו את העין... אחרי הסרטונים המדגימים, סרטי אימה בזעיר אנפין, הובאו ראיונות עם רופאים ואנשי מקצוע שנתנו הסבר מדעי למוות. מדובר בסרטים שמשחזרים מקרים אמיתיים לחלוטין, כשכל סרט נפתח בציון המקום והזמן בו אירע המוות. צפיתי בסדרה החולנית הזו תוך כדי מחשבות שעלו בי שמא המציצנות הזולה שמשתקפת מהסדרה ושאף אני חטאתי בה, יש בה משום זילות מותם של בני אדם. יושב לו הצופה בכיף מול הטלוויזיה, מפצח גרעינים ומציץ לדרכים האיומות בהן מצאו האנשים את מותם. רק שייזהר לא להיחנק מהגרעינים, בסוף עוד יעשו עליו סרט...

ביטוי אמביוולנטי יותר של הדברים בא לידי ביטוי בסדרה שמתוארת בספר: סדרה דוקומנטרית שמשחזרת מקרי רצח אמיתיים בהם הרוצח שנמצא אשם בבית המשפט טוען לחפותו. מצד אחד, גם כאן נמצא מציצנות אנושית וקרקס טלוויזיוני שמעמיד את חיי האדם כמשניים לעומת הדברים החשובים באמת בחיים (ועכשיו, צופים יקרים, לפני שנגלה לכם אם הנאשמת אכן ביצעה את הרצח, נעבור לפרסומות. אהה... הנה שואב האבק שייחלתי לו כל חיי!), סדרה שמאחוריה ניצבים מפיקים תאבי ממון ששיקולי רייטינג בלבד עומדים לנגד עיניהם (כן אשם, לא אשם... יאללה, תעזבו אתכם משטויות, העיקר שיש לנו מיליוני צופים), אך מצד שני גם יכולת לשנות גזרי דין ולהוציא לחופשי אנשים שהואשמו בפשעים שלא ביצעו. אז מה אפשר לומר על סדרה כזו, האם בכל זאת יוצאת הפסדה בשכרה? אין זו הדילמה המוסרית היחידה שהספר מעמיד. מה קורה, למשל, כשהתחקירנית גיבורת הרומן וגיבורת הסדרה מגלה עדויות חדשות ומפלילות המעלות בה ספקות רבים באשר לאישה שהיא הביאה לזיכויה לאחר שהואשמה ברצח, כביכול, שלא ביצעה (או שכן)? האם להמשיך בחקר האמת, תוך כדי לקיחת סיכון שהיא תמיט חורבן על הסדרה עתירת הרייטינג שלה, או להתמסר לתענוגות הרייטינג הגואה, לחשיפה התקשורתית ולהתעשרות הקלה שהיא זכתה בה, תוך כדי טיוח האמת?

אבל דילמות מוסריות זה לא עיקר העניין כאן. ספר מתח לפנינו, ובשליש האחרון שלו הוא מותח, מרתק ומפתיע. קודם לכן העלילה די מדשדשת, וזו אחת מחסרונותיה. מגרעות נוספות הן כמה חורים עלילתיים שפוגעים באמינות הרומן, סיפור משני של אב רוצח (או שלא) של הגיבורה הראשית – סיפור שתפור בצורה גסה ולא תורם דבר לעלילה הראשית, הקלות שבה הסופר (האימא של כל הספוילרים בהמשך המשפט, ובו בלבד...) הורג את הגיבורה הראשית שלו, כאילו שהייתה אחרונת דמויות המשנה. ובכל זאת הוא ראוי לארבעה כוכבים: על הדילמות שהוא מעורר, על ההצצה האותנטית אל מאחורי הקלעים של סדרת דוקו ועל המתח הסוחף בשליש האחרון שלו.

למי שרוצה טעימה מאלף דרכים למות [הצפייה מוגבלת מגיל 81, ובנוכחות (שלדֵי) הורים בלבד]
https://www.youtube.com/watch?v=ae7nPV7gCYc

האמת שקצת נמאס לי מספרי מתח, הסוגה קצת מיצתה את עצמה בעיני, ומאוד קשה לחדש בה. אלא שבן הזוג המליץ לי על הספר ואני הייתי ביומיים של מנוחה במיטה בעקבות נפילה טיפשית, והספר היה במקום.

אמנם מתחיל בפרומו שזה תמיד מיותר, וכאן יש לא רק אחד, אלא שלושה, ועוד כאלה שמדברים בהם על "הנשק" בלי לציין מה הוא בדיוק, כך שהקורא מבין שיש כאן מפתח חשוב, אבל הפרקים אחר כך מחפים.

שנת 2007. באי סנט לוסייה במזרח הקאריביים נופל נופש אמריקאי מצוק ונהרג, זה קורה במהלך נופש קבוצתי חרגל חתונה. לאחר זמן מתברר כי זו לא תאונה אלא רצח, והמשטרה המקומית עוצרת את ארוסתו של המנוח, רופאה בת 26 ושמה גרייס.

שנת 2017. סידני ראיין היא כתבת דוקו ברשת תקשורת גדולה, וכנראה עלתה על מפתח להצלחה. היא חופרת בהאשמות פליליות ישנות, ומחפשת את האשמות השווא. באופן לא מפתיע זה מביא לפיתחה ולתיבת המייל שלה מכתבים מכל בתי הכלא בארצות הברית. אחד מהמקרים עוסק בגרייס, שיושבת כבר עשר שנים בכלא בקאריביים ומרצה עונש על חטא שלטענתה לא היא ביצעה.

סידני נוסעת לסנט לוסיה, פוגשת את גרייס, ולאחר מכן את חברתה הרופאה המצליחה, את הוריה של גרייס ואת מרשל אחיה הנכה. היא משתכנעת שיש חורים בהרשעה, ואז משכנעת את הבוסים שלה לפתוח בפורמט נועז ביותר - ריאליטי פשע. התוכנית היא לצלם סדרת פרקים של החקירה, אבל בלי לדעת מראש מה יקרה. איכשהו הרשת מוכנה לצאת לתוכנית המטורפת הזאת, וסידני מתחייבת לעשרה פרקים ומתחילה לעבוד.

קצב. זה מה שצריך ספר מתח טוב, ואת זה יש כאן. העלילה עוברת במהירות, משלבת תיאורים של הפרקים יחד עם אירועים מהעבר ויחד עם דברים שנראים לא קשורים כמו גאס חולה הסרטן כרות הרגל שצופה בסדרה, החיים המשפחתיים הסודיים של סידני שאיש בעבודה שלה לא יודע עליהם ועוד. המתח של פיענוח הפשע נשלב במתח הקריירה של סידני שכן היא מחוייבת להביא רייטינג, והרייטינג הוא הקובע את מועד שידור הסדרה כמו גם את מועדי התוכניות המתחרות.

ואז מגיעים הטוויסטים, חובה שיהיו טוויסטים ופתאום סידני נמצאת בדילמה של אמת מול צדק מול רייטינג. וכאן, פתאום, בשליש האחרון של הספר דברים יוצאים משליטה. יותר מדי דאוס אקס מקינה, עם פיענוח קלוש שמעלה כל כך הרבה שאלות טכניות שהקורא אומר לעצמו "אין סיכוי, זה לא עובד ככה", וזה באמת לא עובד ככה, כי הכל המצאה. אז חבל, אבל נהניתי מאוד משני שליש הספר וגם זה משהו. ואז נלכתי לראות הנסיכה הקסומה, כי אם כבר השעיית אימון אז עד הסוף.

קראתי את הספר הזה לאחר שמאוד נהנהתי מהספר הקודם של הסופר חטופה.

הספר הזה גם מעולה שמו מתאים לו .אני עדין לא מאמינה שככה הטוא הסתיים .
לאוהבי ספר המתח מומלץ.

ספר מתח שונה ומיוחד הכתוב כסדרת דוקו דרמה המלווה מקרה אמיתי שקרה בסנט לוסיה באיים הקריביים בשנת 2007.
שם נרצח וצנח אל מותו סטודנט לרפואה, הנאשמת במקרה הינה ארוסתו, גרייס סיבולד גם היא סטודנטית לרפואה.
גרייס יושבת זה כבר 10 שנים בבית הכלא של סנט לוסיה. היא נמצאה אשמה ברצח במשפט שנוי במחלוקת.

לאורך כל השנים נשמעו קולות לכאן או לכאן גרייס חפה מפשע או שלא....

עשר שנים עברו - יוצרת הדוקו " הנערה משוגר ביץ'" סידני אשר מאחוריה מספר סדרות דוקו אשר האשמים נמצאו חפים מפשע מחוזרת אחרי כל מי שחושב שיושב על לא עוול בכפו - היא מקבלת עשרות מכתבים מגרייס עצמה ומחברתה אלי, אשר מוכיחות פעם אחר פעם כי גרייס חפה מכל פשע וכי היא הואשמה בזדון ע"י ממשלת סנט לוסיה ע"מ שהתיירות באי האקזוטי לא תפגע.

על סידני יוצרת מוערכת של תוכנית הדוקו מופעל לחץ כבד מצד ליוויתני הרייטינג היא יוצאת לחקר משלה, חקר מדוקדק היא מראיינת את גרייס, את החברים הצמודים אליה שמלווים אותה מאז ילדותם, שגם היתה בו בזמן באי, על עבר המשותף שלהם,
על מערכות היחסים , סידני מגלה כי הם מסתירים סודות.
סידני מראיינת את אחיה של גרייס, בחור פגוע נפש וגוף אשר נפצע בתאונת דרכים וחייו השתנו מבלי היכר.
סידני מתחקרת את הוריה של גרייס, מפשפשת בעברה ומגלה סודות נוספים.
סידני יוצרת קשר עם רופאה פתולוגית לבדוק ממצאים שונים.
סידני מפשפשת בארכיונים.
קברניטי הרשת לא יאהבו את מה שסידני גילתה.

פרק אחר פרק משודר, הרייטינג נוסק לשחקים וגרייס הופכת לשיחת המדינה... בו בזמן שוטר בדימוס הנמצא בשיקום
רואה את הפרקים ומשהו צף בזכרונו - הוא שולח מכתב שמשנה את כל התמונה.


ספר מתח פסיכולוגי מצויין, עלילה פתלתלה שכל פעם זורקת את הזרקור לנאשם אחר.
אבל... הסוף, למרות שהופתעתי - קצת היה לי חלש מידי, אמנם סגר את כל הקצוות אבל השאיר אותי לא מסופקת.

ספר מתח נהדר - מומלץ ביותר

ספר מתח מהנה עם המון טוויסטים והפתעות. הספר מעניין וזורם והסוף עושה חשק לעוד ספר.
עד אמצע הספר הסיפור נשמע מוכר, כמו הרבה ספרים דומים שקראתי בעבר. בחורה שמרצה עונש בכלא על רצח בן זוגה וטוענת שהיא חפה מפשע. כשחוקרים את המקרה שוב, מגלים שהחקירה הראשונה הייתה רשלנית וכנראה שהיא באמת חפה מפשע. אבל כאן מגיע ההבדל. כשהכל נראה ורוד, מתגלה פרט מפתיע שמעמיד בספק את כל התגליות החדשות ויכול להפוך את הקערה על פיה.
יופי של ספר, ממליצה בחום!
סידני היא יוצרת סדרות דוקומנטריות. דרך הסדרות היא חוקרת אנשים שהורשעו וטוענים שהם חפים מפשע. כבר מספר פעמים, במסגרת הסדרה והחקירות, היא גילתה ראיות חדשות והביאה לזיכויים של אנשים שישבו בכלא.
במשך השנים היא קיבלה מספר מכתבים מגרייס ומחברה שלה. גרייס יושבת כבר עשר שנים בכלא על רצח בן זוגה והיא טוענת שלא היא זאת שרצחה אותו. סידני מחליטה לחקור את המקרה ומגלה שהחקירה הייתה רשלנית עקב הרצון לסיים אותה כמה שיותר מהר כדי להחזיר את אתר התיירות המבוקש,שבו בוצע הרצח, לשיגרה.
סידני מפיקה את הסדרה "הנערה משוגר ביץ'" שבמהלכה היא מעלה כל פעם ראיות חדשות שתומכות בכך שגרייס אכן חפה מפשע.
בעקבות כך הסדרה הופכת להיות מאד פופולרית והרייטינג מרקיע לשחקים.
כשהסדרה מגיעה לפרקים האחרונים, סידני מקבלת מכתב שבעקבותיו היא מבינה שהמסקנה אליה הגיעה בעקבות החקירה, שגויה. עכשיו היא מבולבלת, מבוהלת ונראה כי בקרוה היא תאבד את כל התהילה שלה זכתה ואף את מקום עבודתה.
סידני ממשיכה לחקור על עברה של גרייס ובעיקר על חבריה הקרובים. לאט לאט היא עולה על משהו ואז חייה בסכנה.

אז מי באמת רצח את בן זוגה של גרייסי ולמה?
תקראו ותגלו. מודה שלא הייתי בכיוון לגבי זהות הרוצח וזוהי גדולתו של הספר.
אהבתי את הסוף המיוחד והמפתיע שמצד אחד סוגר קצוות אבל מצד שני הותיר אותי עם רצון לעוד ספר ועם המון מחשבות.

אל תאמינו

כתב: צ׳רלי דונלי
תרגום: כנרת היגינס-דוידי
הוצאת מטר 2019

״אל תאמינו״ הוא ספר המתח השני של הסופר, צ׳רלי דונלי (קדם לו הספר ״חטופה״). בניגוד לספרי ספר מתח שגרתיים, המפגישים בין חשודים, בלשים ודמויות משנה, הפעם מדובר בספר שנכתב מנקודת מבטה של במאית תוכניות דוקומנטריות, המתמחה בהתחקות פשעים שכבר פוענחו. הגיבורה, סידני ראיין, משתמשת בפלטפורמה טלוויזיונית על מנת לחקור מחדש פסקי דין חלוטים וסגורים, כאלו שכבר נדונו והוכרעו על ידי הערכאות המשפטיות . למורת רוחם של עמיתיה לתחנה, הסדרה מצליחה מאד, אסירים שהורשעו על לא עוול בכפם מוכרים כזכאים והרייטינג ממריא לשחקים.

מקרה אחד מושך במיוחד את תשומת לבה של סידני ולדעתה, הוא מחייב בדיקה מחודשת. היא מחליטה להעלות לאוויר סדרת פרקים שבועיים, שתשפוך אור חדש על הרשעתה ברצח של גרייס סיבולד, סטודנטית צעירה ומצליחה.

סידני הופכת כל אבן על מנת להתחקות אחר האמת. לוחות הזמנים הלוחצים של הסדרה והקשיים שבדרך לא מרתיעים אותה אלא להיפך. היא נחושה לדעת מה בדיוק קרה ביום הרצח ולמה.

סדרות דוקומנטריות, ובפרט סדרות שחוקרות פשעים, מעלות למודעות סיפורים אנושיים מזווית שונה וחדשה. הספר בהחלט עומד בכל הקריטריונים לכך, עד שנדמה שהוא מתעד מקרה אמיתי ולא פיקציה ספרותית. אפשר ממש להרגיש את הדופק המהיר של הבמאית האמיצה, שלא מוכנה לנוח עד שתפענח (מחדש) את הרצח. גם הבחירה בדמותה הטלוויזיונית של סידני כגיבורה הראשית של הספר מהווה חידוש מרענן ומבורך בעולם ספרי המתח.

למרות שתחילת הספר די שבלונית כדאי להמשיך בקריאה, כיוון שהספר מתקדם לקראת תפניות חדות ומפתיעות בעלילה . חוץ מזה, גם הסוף עצמו לא צפוי.

אהבתי במיוחד את דמותה של סידני, כאשת קריירה אובייקטיבית ושקולה, שנשארת צנועה, אמיתית וקולגיאלית, על אף הצלחתה המטאורית ותגליותיה.

מומלץ לאוהבי מתח וסדרות דוקו.

אין לי אלא להשוות את הספר לספרו השני של דונלי ("חטופה") שבעיניי נתפס כיצירת מופת.
במקרה שלפנינו, הספר פשוט לא מספק את הסחורה, במהלך שני שליש הראשונים העלילה די מדשדשת, אין שום מתח וההרגשה היא שממשיכים לקרוא מכח האנרציה. אומנם בחלקו האחרון, העלילה מתחילה להתקדם אך זה הרגיש מעט מדי ומאוחר מדי.

אם לסכם, מדובר בספר מתח חביב להעביר איתו את הזמן.

דירוג שלי 3.5