ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 30 במרץ, 2017
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
יהודי ממוצא רוסי יושב בתחילת המאה העשרים מוקף ספרים ליד שולחן קבוע באחד מבתי הקפה בוינה. נראה שאין ניגוד גדול יותר מהיהודי התמהוני - לבוש במעיל בלוי, מרכיב משקפיים עבות, מרוכז בספריו ולא נותן דעתו על הסובב אותו, ובין בית הקפה בוינה שמאפשר אתנחתא קלילה מיום שיגרתי. אבל זה מה שצווייג רצה להדגיש: את הפער שבין "קודש" ל"חול". את הפער שבין העולם "המודרני" לבין ההתמכרות לידע של גיבורו.
מנדל היהודי הוא הספרן האולטימטיבי. הוא בעל זיכרון פנומנלי לספרים. שנת הוצאתם, המקום בו אפשר להשיגם, מחיר של עותק חדש וגם של משומש. כל הזכרונות אצורים בראשו, הוא אינו משתמש בעזרים לזיכרון, שכרו הוא הכרה ביכולתו לתת תשובה מהירה של איפה, מתי, כמה. בעל בית הקפה לא רק איפשר לו לנהל את "העסק" מהשולחן הקבוע בבית הקפה, הוא ראה זאת לכבוד לו ולבית הקפה שלו לאכסן ידען מופלג כזה אצלו. כי באותה תקופה - כך סבר צווייג - היה כבוד לידע ולהתמחות. עד ש... עד שהעולם השתנה. ומנדל - כמוהו כצווייג - נתקל פתאום בעולם הלא מוכר ושניהם נחבלו באופן בלתי הפיך מאותה היתקלות.
צווייג האוסטרי הקוסמופוליטי, לא התייחס למוצאו היהודי כאל חובה דתית או לאומית. הוא לא היה בעד "בית לאומי" ליהודים, וסבר כי הם נועדו לחיות מפוזרים בין האחרים, להוסיף לעולם את ייחודיותם ולהיות אזרחי העולם, כמיעוט. הוא לא לקח בחשבון את השינויים שעוברים על העולם שהופך לאומי יותר, השכלה וידע אינם עוד נושא לכבוד, יכולות יוצאות דופן לא יגנו עליך מפני חורשי רעה. בעולם החדש רעיונות ליברלים כמו חירות שיוויון ואחווה - Out. העולם הופך צר אופקים, לאומני, שונא זרים, ואם אינך לנו - אתה לצרינו. פשוט ככה.
ספר פצפון. פחות משעה קריאה. חשבתי שלמרות הכל שפר גורלו של צווייג להתבגר בתקופה של רנסנס, של רעיונות נשגבים, השכלה ותקווה. וכמה כאבה, כנראה, ההתנפצות על קרקע המציאות שהשתנתה. מלחמה ועוד מלחמה, שנאה, הסתגרות, לאומנות. צווייג פתר את השבר בדרכו. עדיין הוא זכה - יותר מאיתנו ה"מציאותיים", הציניים, המשלימים עם מציאות עגומה - לחוות את ההתלהבות שבתקווה. הלוואי עלי.
49 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, בלו-בלו
הספר הוא נובלה, פרי חיפוש החומרים שכתב צווייג, שהפך לאחרונה לפופולארי. הספר מאפיין היטב את כתיבתו. |
|
|
בלו-בלו
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת מצויינת, אני אוהבת את צוויג ולא הכרתי את הספר.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
רב תודות, חגית!
|
|
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
הלוואי גם עלי...
יעל, הביקורת שלך נהדרת. (כרגיל)
חג שמח. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
חמדת - כל הכבוד על הזיכרון המצויין.
אני באמת לא קוראת ביוגרפיות. חוסר אישיות אינו מוביל, לעניות דעתי, להתאבדות. אחרת היו לנו הררי מתאבדים נערמים (-: הסיפור שאני קראתי הוא שהוא לקח כדורי שינה והיא הצטרפה אחרי שהוא מת ובלעה רעל עכברים... הבחירה ברעל עכברים - מוות אכזרי וכואב - אינה אומרת שהיתה חסרת אישיות, אלא חסרת דמיון, נראה לי. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
חן חן, יונתן בן!
תנסה - אם עדיין לא קראת - את "משחק המלכים". סיפור שעושה לי צמרמורת. |
|
|
חמדת
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
yaelhar אני זוכרת שפעם כתבת לי שאינך אוהבת לקרוא ביוגרפיות כי הן מוטות כך או אחרת . זאת הפרווליגה שלך.
לגבי השאלה מדוע אשתו התאבדה ?להנחתי כיוון והייתה חסרת אישיות בעליל. היא הייתה צעירה מצוויג ב20 שנה ו"נישקה" את האדמה שהוא דרך עליה .לא היה לה כל חוט שדרה ואישיות בעליל. דרך אגב היא שתתה את הרעל ראשונה ואח"כ צוויג הצטרף אליה במיטתם .או איזה מוות יפה ורומנטי.
|
|
|
יונתן בן
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
סיקורת מעולה,
אבל באמת שאין חדש תחת השמש...
מקרב ספריו אהבתי מאוד את "קוצר רוחו של הלב", ואני שמח שאף את אהבת אותו. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, חמדת
כמו מי שכתב את הביוגרפיה של צווייג, גם אני מרשה לעצמי לעשות ספקולציה על חייו והחלטותיו. העובדה שמעולם לא ראה עצמו יהודי ידועה, הוא אמר זאת במו פיו. לגבי הנושא מעורר השאלה למה הוא התייאש כה עד שהחליט להתאבד (ולמה אשתו הצטרפה...) זו תישאר שאלה פתוחה. לביוגרפיה יש תשובות ולי יש אחרות. |
|
|
חמדת
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
yaelhar כמי שקראה את הביוגרפיה שלו אז שתי הערות: צוויג מעולם לא ראה את עצמו משוייך בכל צורה כלשהי עם
היהדות ועם העם היהודי. אפילו כשנפגש במקרה עם הרצל הוא מתאר אותו כאחד תימהוני לאור מסעותיו להקים מדינה יהודית. סיבה שניה-מלחמת העולם זעזעה את עולמו האישי אבל לא מספיק. רק עם עליית הנאצים הוא הבין שיום אחד ישיגו אותו ולא חשוב מה היה מעמדו החברתי והתרבותי בקרב החברה הגרמנית עשרות שנים. צוויג ברח!!לאנגליה ,וגם שם לא מצא את מקומו כי זאת לא הייתה התרבות שלו ותרבותם ומנהיגיהם של אנשי החברה הגרמנית של צעירותו. אח"כ ברח לדרום אמריקה לברזיל. גם שם נשמתו לא ידעה מנוח והוא היה רוב הזמן בדיכאונות. מי ששמע שהנאצים הולכים לכבוש את ארצות קווקאז ומתקרבים לאט לאט לאזור שלו החליט להתאבד.כך ששנים רבות צוויג היה איש אומלל ומכאן שאין לך במה לקנא בו ובמחצית השניה של חייו.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
חובב ספרות תודה רבה!
ככה זה כשאתה באופנה - מישהו יוציא לאור גם את הרשימה שהכנת למכולת. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, רץ.
זה לא העולם שנע בין הרע והטוב. אלה האנשים, שמה שאפשר להגיד הוא שאין חדגוניות ברגשותיהם. לא הייתי סומכת על יכולת מניעת הקטסטרופות של המין האנושי... |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
חן חן, מירב!
מה שאת מציעה זו ברירת הזהירים. לא לחוות התעלות ולא להרגיש יגון עמוק. ללכת באמצע. אני חושבת שדווקא טוב שחווה את ההתעלות ואת הנפילה. זה כנראה קיצר את ימיו אבל הוא מת כאדם שלם. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
רב תודות חני (דולמוש)!
גם אני חושבת שהמשפט האחרון מטריד. אבל זה מה שחשבתי, לכן הוא יישאר וימשיך להטריד... לגבי פוגל - לקחתי, דפדפתי, החזרתי למדף. לפחות מרפרוף הוא אינו מושך אותי. ו(בספרים)אני מאמינה באהבה ממבט ראשון... |
|
|
חובב ספרות
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
"קוצר רוצו של הלב" שובר לב ו"לילה מופלא" מופלא. הוא זוכה כעת לפריחה אצלנו וסיפורים חדשים שלו מתפרסמים, איזה יופי!
|
|
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת מעניינת - העולם כנראה נגזר גורלו לנוע, בין הרע לטוב, כפי שהאמינו וניסחו זאת כל אחד בדרכו, הובס ולוק.
העולם הפך לציני יותר, הוא לא מאמין באוטופיות גדלות, יש לא מנגנונים טובים יותר שיוצרים איזונים שמונעים לעת עתה קטסטרופות.
|
|
|
מירב
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
הדבר שובר הלב ביותר ב"עולם של אתמול"
של צווייג הוא עומק השבר שגרמו שתי מלחמות העולם למי שחי באותו דור של תקווה, ושנראה שכבר היה עדיף לא להכיר לא את זה ולא את זה.
|
|
|
חני
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
ממליצה כמו מחשבות על פוגל בחום רב בהקשר של בתי קפה בוינה.
מוזר שעדיין לא התוודעתי אל סטפן
אחרי כל הצהלולים כאן באתר לגביו. משהו בשם שלו מרתיע אותי כנראה. סקירה יפיפיה מלאה הגיגים פילוסופים כרימון. לגבי המשפט האחרון שלך בסקירה הוא קצת מטריד בעיני כי מי שמתלהב בתוכינו הוא הילד.שאפו לסטפן. וחלקיק מאיתנו כך אני סבורה תמיד צריך להתלהב. |
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
מישאלה- שמחה שהצחקתי (:
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
בלזק מטריף אותי בספרים שלו ולכן אין לי רצון לקרוא עליו. הביוגרפיה על מרי
אנטואנט היתה שיעור היסטוריה מרהיב ביותר, על תקופה מכוננת.
|
|
|
MishaEla
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
אני מסכימה
עם ההמלצות של מחשבות, אבל "הנערה מהדואר" הוא ממש לא ספר חובה של צווייגי.
השפה שלו היא האטרקציה העיקרית בספר, כי כמו שצווייג כותב ... לא רבים כותבים. אבל הסיפור ככה-ככה, יש יתרונות ויש חסרונות די מחרפנים. למי שיש סבלנות, שיקרא, כמובן. קוצר רוחו של הלב, העולם של אתמול, משחק המלכים - ובכלל כל הקובץ הנקרא "לילה מופלא" הוא אדיר. הבנתי שגם הביו' של בלזאק נהדרת, לי אין סבלנות. מומלצים גם שעות הרות גורל, במבוכת הרגשות. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
מחשבות - המלצות מעניינות מאד.
אני לא קוראת ביוגרפיות. מתחום הסיפורת אהבתי את "קוצר רוחו של הלב" שקראתי בתרגום הישן, וגם את שלושת הרבעים הראשונים של "הנערה מהדואר". את "שירת ברנדט" אני מחפשת. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, צב השעה!
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
רב תודות, עומר!
אכן, כדאי לך לקרוא אותו. אני בטוחה שתגלה בו צדדים שלא ראיתי. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
חן חן, Pulp_Fiction
הספר בהחלט מתגמל את הקורא. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, סקאוט.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
אירית - תודה על ההזמנה הנדיבה (-:
ללא קשר לגיל את צודקת: חלק ממה שטומן בחובו האביב מתאים לי מאד (-: |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
ועוד דבר, אם כבר מדברים על סופרים בני זמנו, אני ממליץ על פרנץ ורפל. חכמה קטנה
היא להמליץ על ארבעים הימים של מוסה דאג. חכמה גדולה היא להמליץ על שירת ברנדט.
וכדי להתוודע אל תרבות בתי הקפה של וינה, חובה לקרוא את ספר המופת חיי נישואים של פוגל. |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
אם צריך לבחור כמה פנינים הכרחיות של צוויג הרי אלה העולם של אתמול, הביוגרפיה
של מרי אנטואנט (יחד עם ביקור הכרחי בקונסיירז'רי - הכלא בו סיימה חייה בפריז וחדרה השמור שם ומוצג לקהל), קוצר רוחו של הלב והנערה מהדואר.
|
|
|
צב השעה
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת נהדרת לסופר מעולה.
|
|
|
עומר ציוני
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
צוויג הוא אחד הסופרים האהובים עלי
ולכן אני מצטער שלא מצאתי את הספרון הזה. דווקא בגלל הביקורת שלך אני מאד רוצה לקרוא אותו ולהתרשם בעצמי... |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה.
צוויג היה אחד הסופרים האהובים עליי בתיכון. עשית לי חשק לקרוא עוד אחד מספריו.
|
|
|
MishaEla
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
יו סקאוט...
כשהתחלתי לקרוא את המשפט, עם ה"בוגרת" וזה, כמעט נחנקתי לרגע, שאלתי את עצמי נו, מעניין איזו קללה עסיסית היא תרביץ עכשיו במסווה של פוליטקלי-קורקט.. ואז את כותבת: איזה חמוד זה!!! קיצר חנקת. אבל מצחוק! את פשוט נהדרת, אין מילים. ההפרש בינינו הוא רק במספר, מותק. אני לא מרגישה הרבה מעל 25, רוב הזמן... חכי עוד 14-15 שנה, ותביני גם! ;) |
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
ספר נהדר, קטן קטן במימדיו, אבל גדול במהותו.
כרגיל, כתבת נהדר.
מישאלה- סלחי לי מכיוון שאת בוגרת ממני וזה לא מכובד שאני אומר דבר שכזה לאישה בוגרת ממני, אבל זה כל כך חמוד! נתת לצוויג כינוי חיבה! רואים את האהבה הרבה שלך לספריו. |
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
יעל חביבה , את צעירה מדי מכדי שהאביב עם כל מה שהוא טומן בחובו - לא יתאים לך ....בואי להתארח אצלי שבוע ותווכחי שאפשר לטפח זויות ראייה אופטימיות יותר... חה חה חה .
(-: |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, מסמר עקרב.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
חן חן, מחשבות.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
רב תודות, דן סתיו!
צווייג נולד ב 1881 כלומר עד גיל 20 נחשף ללבלוב ההשכלה שעבר אז על אירופה. אם תוסיף את העובדה שנולד למשפחה אמידה למדי, שהוא כתב שירים והתרועע עם סופרים ומשוררים - לזה בכל אופן התכוונתי. לא קראתי את "ירמיהו" (גם לא את הביוגרפיות שהוא כתב) אבל מסיפוריו שקראתי כך הוא מצטייר לי. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
רב תודות, אפרתי!
שני הספרים האחרונים ביחד לא הגיעו לגודל של ספר ממוצע אחד... מה שמחזק את האמירה לגבי הדברים הטובים הבאים באריזות קטנות. לגבי נקיונות - אני יותר טובה בללכלך מאשר בלנקות. אף אחד לא מושלם (-: |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
חן חן, כרמליטה
אני מנחשת שלא יארך הזמן... |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
MishaEla תודה רבה!
מכל מה שקראתי ממנו הכי התרשמתי מ"משחק המלכים". לא יודעת אם יש תרגום חדש לנובלה המצמררת הזו. אם כן - כדאי. אגב, עשית לי שירות כשכתבת את הכינוי שלך בלועזית. כי קודם קראתי אותו לגמרי אחרת (-: |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, אירית.
אני חושדת ש"כור ההיתוך האנושי" היה קיים רק בדמיוננו. ושהלכידות האנושית שלנו תמיד תובס על ידי שאיפת הריב והמדון המובנית באישיותנו. סליחה על הפסימיות, אולי האביב לא מתאים לי (-: |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
חן חן, לי יניני!
מסכימה איתך לגבי כשרונו, כמו גם ההנאה שנגרמת לקורא בקריאת סיפוריו שהם קולחים, קריאים ועם סוף ההולם את הסיפור... |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, דני בר!
יש מעט מאד ספרים שמוגדרים אצלי "יצירת מופת", והספר הזה אינו ביניהם. אני חושבת שצווייג סופר מוכשר מאד, שקוראיו מפענחים אותו תוך כדי קריאה. |
|
|
מסמר עקרב
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
אכן, מרתק. וכתוב כל כך יפה.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
מרתק מה שכתבת.
|
|
|
דן סתיו
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
yaelhar
הביקורת שלך יפה ומשכילה אודות הספר. אהבתי במיוחד את ההתייחסות המרתקת שלך להשתנות העיתים הן בסיפור והן במהלך חייו של צווייג. אני לא בטוח שצווייג זכה להתבגר בתקופה של רעיונות נשגבים, נהפוך הוא כפי שציינת הוא נאלץ לראות כיצד העולם הנשגב שבנה מתרסק לרסיסים. המחזה שלו ירמיהו מהווה אספקלריה נפלאה לתפיסות שלו אודות גדלות רוח האדם, גם בשעה של טרגדיה איומה.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
יעל, הקצב שלך הוא בלתי אפשרי.
את מוזמנת אלי למשך שבוע אחד של ניקיונות פסח.
תשלום בספרים. |
|
|
כרמלה
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
תודה.
העלית בי חשק לקרוא את הספר.
|
|
|
MishaEla
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
חולה על צוויגי.
עיני האח הנצחי הוא אחת ה-נובלות!
את מנדל טרם קראתי, רק התחלתי, כי הוא דיגיטלי אצלי אז אגיע אליו בקרוב. יופי שקראת ואהבת |
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
יעל, השורה האחרונה שלך בעצם אומרת את מה שכבר רובנו יודעים - שכור ההיתוך האנושי כבר מזמן התפרק לגורמים ונותרה רק מלחמת הישרדות אישית. וההתלהבות שבתקווה שייכת לדברים הגדולים שכבר נעשו...
אהבתי ! |
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
הספר הזה הוא עונג צרוף... הסקירה שלך מענגת
כמה כישרון היה בסטפן צווייג.
הספר האחרון שקראתי לפני זמן לא רב היה "קלריסה" והוא היווה עבורי תזכורת לכשרונו של סטפן צווייג |
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-6 חודשים)
היו שאמרו יצירת מופת!!
אנקדוטה מעניינת, צוויג בעצמו היה ספרן בצבא האוסטרי, ואולי מכאן שאב את ההשראה לדמות שבסיפור. ואהבתי מאוד את הסיפא שלך. |
49 הקוראים שאהבו את הביקורת
