ביקורת ספרותית על מנדל של הספרים מאת סטפן צווייג
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 20 באוגוסט, 2017
ע"י מחשבות


אמנות כתיבת ספרים בגודל מלא ואמנות כתיבת סיפורים קצרים הן אמנויות כמעט שונות ולא תמיד מי ששולט באחת, שולט בשניה. צוויג נהדר בשתיהן. בעבר כבר כתב צוויג על סוד הצמצום – כתיבה ללא שומן מיותר, ללא להג מייגע. זה ניכר בכתביו המזוקקים וזה מבורך.
66 עמודים מכיל בסך הכל הספרון שלפנינו, בגודל הקטן של תשע נשמות, אבל עולם ומלואו נפרש לפנינו, למעשה, עולם שנהרס ואינו עוד. הטרגדיה הגדולה ביותר היתה מלחמת העולם הראשונה, לא השניה. העולם שלאחר מלחמה זו לא דמה במאום לעולם שלפני המלחמה.
המספר בספור הקצר שלפנינו מבקש לברוח מהגשם. הוא נכנס לבית קפה בווינה, מוסד בו לא רק שותים קפה ואוכלים בדרך כלל עוגה. זהו מוסד בו מבלים שעות בשיחה, בקריאה, בהיכרות. לא מיד מזהה המספר את בית הקפה, באשר הדקורציה שונתה והמהות כמובן אבדה. אבל אט אט הוא נזכר, לא, לא בקפה או בעוגה. ביעקב מנדל של הספרים הוא נזכר.
אל יעקב מנדל היו מגיעים אנשים שחיפשו ספר. מנדל אמנם היה בעל רישיון רוכלות בספרים, אבל שולחנו הקבוע בקפה גלוק נשמר באדיקות. אנשים הגיעו בצר להם בעידן בו לא היה אינטרנט, אפילו הספריות הגדולות היו עבורם חידה, לא תמיד תשובה לבקשתם. כך הגיע אליו גם המספר, שהיה נזקק לספרים על מֶסְמֶר, כשרצה לחקור את תופעת המסמריזם. מנדל שלף מיד עשרות ספרים מזיכרונו, מחירם ומקום המצאם. התופעה הזו נשנתה שוב ושוב והדהימה בכל פעם מחדש את המבקשים.
אבל אז הגיעה המלחמה הגדולה, יעקב מנדל נאסר על ששלח שתי גלויות לצרפת ואנגליה, אז אויבות מרות. לא עזר לו שהוא כלל לא ידע שיש מלחמה, שהוא מתרכז רק בספרים, שאין לו עניין בשום דבר אחר, הוא בסה"כ רגז על הפסקת מנוי מצרפת ומשלוח שלא הגיע מאנגליה.
שנתיים נעלם ומשחזר, לא רק הוא לא דמה ליעקב מנדל הקודם, גם העולם לא היה שוב זהה.
סיפור נוגע ללב.
38 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רות (לפני שלושה שבועות)
ספר קטן ומרתק על אחד שכל עולמו ספרים. יהודי שכזה שמייצג את עם הספר, הרוח היהודית שבלעדיה מה לנו ולקיום שלנו. ממליצה לעבור מכאן לספר משעשע, שגם בו הספרים הופכים לחלק משמעותי מחיי הדמויות - "פרנסוס על גלגלים" מאת כריסופר מורלי.
דן סתיו (לפני שנה ו-4 חודשים)
מחשבות סקירה מרתקת ומחכימה.
מחשבות (לפני שנה ו-4 חודשים)
תודה לכולם.
חני (לפני שנה ו-4 חודשים)
לך תגיד לעולם שלא התכוונת. ושבכלל לא מעניין מלחמות.מעניין ספרים.
כתבת נפלא.
רץ (לפני שנה ו-4 חודשים)
נפלא איך סיפור קטן על אדם אחד ממחיש את השינוי שעברה האנשות, זאת גדולתו של צוויג.
מחשבות (לפני שנה ו-5 חודשים)
אכן, העולם של אתמול הוא הספר המונומנטלי שלו.
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-5 חודשים)
יש כמה ספרים של צוויג שעליי לקרוא. הוא שקע ביגון עמוק מעצם הידיעה שהעולם שהכיר לפני מלחמת העולם חרב ולא הצליח להתמודד עם המציאות החדשה. כתב על כך באובססיביות ובסופו של דבר שם קץ לחייו כי לא הצליח להשתחרר מ"העולם של אתמול" .
פואנטה℗ (לפני שנה ו-5 חודשים)
1. נוסף לרשימה.
2. כמעט שונות זה היפוך של כמעט זהות?
3. חסרה ב' בשורה השניה - לעשות הגהה!
דני בר (לפני שנה ו-5 חודשים)
סטפן צווייג- סופר כלבבי, בגלל המילים שבהן, מחשבות, תיארת את כתיבתו: "כתיבה ללא שומן מיותר, ללא להג מייגע. זה ניכר בכתביו המזוקקים וזה מבורך."
והנה אפשר לכתוב על "עולם ומלואו נפרש לפנינו" גם ב-66 עמודים!!!
אירית (לפני שנה ו-5 חודשים)
מקסים !
סקאוט (לפני שנה ו-5 חודשים)
ביקורת טובה לספר עצוב. סופו של מנדל הוא סוף כואב. איש מסכן שלא הפריע לאף אחד וכך גמלו לו.
רחלי (live) (לפני שנה ו-5 חודשים)
ביקורת מעולה מחשבות, הזמנתי אותו מהספריה
סקאוט (לפני שנה ו-5 חודשים)
ישששש, עוד לא קראתי את הביקורת, אבל אני מיד אקרא!
לי יניני (לפני שנה ו-5 חודשים)
מקסים ונוגע ללבץ מחשבות תודה.
כרמליטה (לפני שנה ו-5 חודשים)
סיפור נפלא, מאד אהוב עלי. דמותו של מנדל מעוצבת להפליא. הקטע שנצרב ביותר בזכרוני הוא השריפה שפורצת בבית הקפה וכמעט לוחכת אותו, ומנדל אינו שם לב.
מצאתי בסיפור שנכתב ב-1929 מימדים נבואיים.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ