אמיר זיו מוכשר וחכם.
הכתיבה שלו מרתקת. חיה. עסיסית. מגוונת.
הסיפורים שלו, מורכבים למרות שהם בנויים מחומרים פשוטים (כסף, אהבה, בגידה, וכו)
הדמויות שלו עשירות, עמוקות, אותנטיות, נהנות ומתייסרות במקביל.
חמצן הוא ספר טוב מאוד.
אהבתי יותר את ספרו הקודם, ארבעה אבות, אבל גם כאן מצאתי את עצמי קורא ברצף ובעניין.

צוויג הוא אמן של דמויות. הפרטים. האנושיות. העומק. הוא בורא אותם והקורא ממש יכול לחוש אותם.
כך גם עם מנדל.
דמות מרתקת.
הסיפור עצמו קצת מנוון, אבל זה לא פוגם בהנאה.

סופר מצוין. נושא מרתק. דמויות עמוקות. ובכל זאת משהו כאן לא עובד.
איכשהו, למרות כל המרכיבים המעולים האלה, זה מרגיש יותר כמאמר פוליטי מאשר רומן.

ובנוסף לכך, דומה שהסופר לא אוהב את הדמות הראשית שלו.
וזה מחלחל את הקורא.

חבל.

ועם זאת, קריאה ראויה.

מיוחד במינו.
מקסים.
לא סתם משעשע, אלא מביא את הקורא לצחוק בקול.
נוגע ללב.
מומלץ בחום.

השורה התחתונה: קשה להניח את הספר הזה מהיד.
הוא כתוב היטב.
הנושא מעניין.
הדמויות עשירות למדי (לספר מתח).

מצד שני, אין כאן מתח קלאסי. העובדה שאי אפשר להניח את הספר נובעת מעניין ולא ממתח.
ולמרות שהסוף מספק, יש לא מעט חורים בעלילה ובעיות אמינות.

התיאור הבא מגלה מעט פרטים על העלילה

ארבעה ילדים יתומים מוצאים את עצמם בקיץ אחד לבד בבית.
אמם מתה וגופתה איתם.
במהלך הסיפור הם עוברים תהליכים רבים.
בהתחלה הם מאושרים עם החופש ומנצלים אותו עד תם.
ואז הם מתפצלים.
הילדה הגדולה תופסת פיקוד. אחיה הבוגר מעמיק בניסיונותיו לבדל עצמו מהעולם. והילד הצעיר ביותר מנסה לשוב לימיו כתינוק.
מן הסתם מתוך שאיפה לחזור לימים שעוד היתה לו אמא.

זהו סיפור אפל בהרבה מובנים. אבל לא נעדר יופי ושמחת חיים של נעורים.

ספר מרתק.
לכאורה סיפור פשוט – מסעו של גבר קזחי לבית קברות מרוחק כדי לקבור את חברו הטוב. במהלך המסע אנחנו לומדים על הגבר וחייו ונחשפים לאגדות מקומיות.
אלא שהסיפור הזה מצליח לעסוק בעולם ומלואו.
זהות. זיכרון. חירות. אהבה. נאמנות. צביעות. פוליטיקה. ועוד ועוד.
הדמויות מורכבות, אנושיות, ומעוררות הזדהות.
המסר העיקרי: האדם הוא כמו נמלה קטנה בעולם הגדול. ועם זאת, עולמה הפנימי עשיר ועצום.

הערה אחת: יש בספר לא מעט עיסוק בקשר שיוצרים סוכנויות החלל עם חיים בכוכב מרוחק. לסיפור המשני הזה יש הרבה תפקידים בסיפור המרכזי. ועם זאת, לטעמי הערך המוסף של הסיפור המשני שלילי.

ספר נפלא.
לכאורה הכל עובד נגדו. זהו בעצם ספר הגות בתחפושת של רומן.
כמו כן, כפי שהמספר מעיד על עצמו, העלילה אינה מתארחת בספר זה.
ועם זאת, היופי של המלים, השפה, הרעיונות, ואפילו ההגות הפילוסופית, מרוממים את הנפש.
וגם שתי הדמויות המרכזיות בסיפור -- רופא כפר והתרנגול שלו, שובים את הלב.
האחד ממוקד בזריחת החמה והשני בשקיעתו שלו.
והשילוב ביניהם מרנין את הלב.

פונט מיושן ותרגום ארכאי ובכל זאת הרעננות מרחפת על כל עמוד בספר הזה.
אוסף של סיפורים שמתארים עולם שלא קיים עוד.
דמויות משולי החברה מתארות את הרוח האנושית ואת תעתועי הגורל.
חלק מהסיפורים האלה התגלגלו לספרים, סרטים וסדרות שנכתבו במאה השנים שחלפו מאז כתב או. הנרי את העלילות האלה.
ולכן, חלקם ישמעו מוכרים.
אבל מרביתם מיוחדים במינם, מסקרנים, מרתקים, משעשעים ומעציבים.