ביקורת ספרותית על מנדל של הספרים מאת סטפן צווייג
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 30 בנובמבר, 2018
ע"י חני



אני זוכרת לפני כמה שנים בשבעה על אבא באו המוני אנשים לחלוק לו כבוד אחרון. את רובם לא הכרתי. היו אלא אנשים שחלקו אתו זמן חיים בתחנות השונות שעבר מאז הגיע ארצה.. כמו שמועה על מותו שהתעופפה מפה לאוזן ובלי שנרגיש היה כינוס של אהבה. הרגשתי שלא הכרתי אותו מספיק. באותו רגע בהחלט נפלו כמה אסימונים. פתאום הבנתי ממש את הארעיות הזו שלנו כאן בחיים ומה זה אומר הגעגוע התמידי הזה. ולא משנה מה נצבור מבחינת חומר. הרוח תמיד תמשיך לשאת את דברינו. זו הירושה שנשאיר אחרינו, הרוח.

ובאותו הקשר הספרון הקטנטן הזה בתמציתיות של צוויג, מגלה לנו רק מה שהקורא צריך בשביל לנשום את המילים, לא יותר. כתיבה רזה אך חדה ומדויקת . צוויג מספר בעצבות מה נשאר מרב אומן דגול שמחוץ לספרים שהיו אהבתו לא ידע דבר על העולם , מה נשאר מיעקב מנדל אספן הספרים ומדוע זה חשוב לזכור. האם אהבתו לספר נעה בין טירוף לקדושה?

קרה לכם שנכנסתם לחנויות ספרים יד שנייה עמוסי המדפים שעומדים להתפקע מכל מקום ופתאום צץ ראש של מוכר מתוך ערמות ספרים. ככה אני תיארתי את מנדל שלנו. הוא היה יהודי קטן, שפוף, מזוקן אפשר לראות בו רוכל ספרים. אך היה הרבה מעבר לכך הוא היה מכשף זיכרון לספרים . אנציקלופדיה של ידע . הוא ראה את החיים דרך משקפיים של ספרים, לא סתם ספרים. ידע כל שם של מחבר, כל ספר שצא אי פעם. ידע באיזו הוצאה ובאיזה מחיר, והיכן אפשר להשיג. ידע יותר מספרנים. הייתה לו ראייה רנטגנית לקטלוג ספרים במוחו הקודח כמו אמן הרואה ביצירותיו גאונות. הוא לא שכח שום ספר שראה אף פעם. יראת כבוד לספרים אצלו הייתה כמו פולחן. הוא לא שמע על מלחמות או גבולות ודרכונים. בעולם הספרים אין שום גבול ולכן היה מחפש ספרים בכל ארץ בלי לחשוב על אויב או אוהב. ממשל כזה או אחר. עובדה שכל שועי העולם הכירו אותו כאדם בעל ערך וידע רב בתחומו. הסחבות שהיה לבוש בהן לא עניינו אף אחד כשעיניו נוצצות מתשוקה וסקרנות היו מביטות בחכמה ומגלות עולם. אפילו כסף לא עניין אותו..

מנדל ישב בגלוק קפה וינאי ושם רכל ביקום של הספרים, שם קיבל קונים, סוחרים, חלפני ספרים. לשם התנקזו כל השאלות וכל המכתבים. הסיפור הוא מה נשאר אחרי, מי זוכר גיבורים או סתם אנשים. מה קרה למנדל זה סיפור עצוב . כדי לא לעשות ספוילרים חשוב שתמשיכו לבד.....

"מחשבות" מוקדש לך וזה די ברור למה.

24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני שבועיים)
לקחת את המחשבות ממש רחוק רחוק.אוהבת את
החיוניות המעשית שמנחה אותך.
תודה עוזי.
חג אור מלא בו לך ולכל מש' סימניה.
רץ (לפני שבועיים)
יופי של ביקורת המעוררת למחשבות, החיים מהם, לדעתי הם איזון בין רוחניות לחומריות, לקום כל בוקר מחדש ולדאוג לפרנסה ורווחה לבני הבית, במה לעסוק לקרוא ספר או לבדוק שוב את ההשקעות שלנו, זה מה שבסופו של דבר יאפשר לילדנו להתחיל את חייהם בצורה סבירה.
חני (לפני שבועיים)
Plup תודה....אני תמיד מרגישה אותו דבר בחנויות ספרים. שבא לי להשאר ולא ללכת. הריח של הדפים
והמגוון העצום על המדפים פשוט עושה לי את זה.
מקווה להגיע אל מרי. אחת הנשים המרתקות בהסטוריה.
Pulp_Fiction (לפני שבועיים)
חני, ביקורת מצוינת. חנות ספרי יד שנייה בימינו הם מחזה מעורר רחמים ועצוב להבדיל מימי מנדל וצוויג.

אגב אני חושב שהביוגרפיה של מרי סטיוארט נכתבה בצורה טובה למדי והיא מאוד קריאה.
חני (לפני שבועיים)
טובי תודה על הרגישות הגדולה.
חני (לפני שבועיים)
בדולח תודה על מילותך הרגישות עד מאוד. הספר גרם לי לחשוב על אבא ובכלל
על מה אנחנו משאירים אחרינו מבחינת מורשת.
צוואה רוחנית צמד מילים יפות מאוד.
חני (לפני שבועיים)
מחשבות אתה לגמרי מזוהה אצלי עם צוויג. . לגבי הסיפור על יעקב מנדל ורמת הקיטלוג. די נזכרתי
במורשת שאתה עובד עליה.
הייתי ברובע הראשון ומשום מה פיספסתי את הקונסיירג'רי. אך הייתי ליד בנוטרדם.
את אנטואנט ביקרתי בביתה בורסאי.
מתי שהוא אניח ידי גם על אנטואנט וגם על מרי סטיוארט. שתיהן מרתקות אותי.
חני (לפני שבועיים)
פרפר צהוב תודה. את פחד עדיין לא קראתי אך יש לי פה את "עיני האח הגדול" מקווה שהוא לא פחות טוב ממנדל.
חני (לפני שבועיים)
אדמה תודות. כתוב עליו גם מתישהו. נעים לראות עוד זוויות .
חני (לפני שבועיים)
סקאוט תודה מחכה לסקירה. טמס תודה. אנטואנט מרתקת. יום אחד אקרא.
והסיפור של מנדל צובט את הלב מרוב שיפה.
Tobby (לפני שבועיים)
געגוע תמידי אלו הייסורים הכי מתוקים שאפשר להרגיש.
כתבת יפה חני, תודה לך
בדולח (לפני שבועיים)
צוואה רוחנית חני כתבת נפלא מתוך מה שעבר עליך, ומה זה בא להנחיל. ולכן להנחלה הזו קראתי "צוואה רוחנית". ואני קורא את מילותיך וכמה הן נכונות. ודעי תמיד נצטער על דברים של הספקנו, וכיום אין בנו את הכוחות להשלים. אבל אם כל הזמן נחיה תחת מחשבות מעין אלה, נפספס את מה שכן אנו עושים.

ומעניינת דרך חשיבתך לגבי מנדל'ה.

ואת ממש אשת הגות, אשר בכתבים אחרים לא גיליתי וכאן אני מגלה את עומק חשיבתך.
מחשבות (לפני שבועיים)
הביוגרפיה של מרי אנטואנט מרהיבה, אם מצליחים לדלג על שבעים העמודים הראשונים. הביוגרפיות של מרי סטיוארט ושל פושה במיוחד בלתי קריאות.
בעקבות הביוגרפיה של מרי אנטואנט ביקרתי פעמיים בקונסיירז'רי בפריז עם שתי הבנות שלי, כל אחת בטיול הבת מצווש שלה.
פרפר צהוב (לפני שבועיים)
ביקורת יפה לסיפור טוב.
קראתי אותו בספר אחר של ספרית תרמיל יחד עם הסיפור "פחד", שגם הוא מומלץ.
אדמה (לפני שבועיים)
סקירה מרגשת, לספר מקסים.
Tamas (לפני שבועיים)
מופלא בעיני זיכרון לספרים, לא רק של שם ספר ומחבר או אם היה טוב או לא, אלא ממש זכרון לתוכן ,במיוחד לאחר המון שנים שקוראים.
סקירה נוגעת ומקסימה. אהבתי את קוצר רוחו של הלב, את הביוגרפיה של אנטואנט נטשתי, כך שעשית לי חשק לקרוא ספר זה.
סקאוט (לפני שבועיים)
ספר נפלא!!!! אולי גם אני אכתוב עליו ביקורת מתישהו.
מחשבות (לפני שבועיים)
תודה.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ