ביקורת ספרותית על חייו המשונים של אלברט נובס מאת ג'ורג' מור
ספר מעולה

---

נפש האדם היא חידה מורכבת ומבלבלת. התחבטויות רבות מתלוות אל האדם בשארית חייו על האדמה. דבר שהופך אותו למורכב עוד יותר ומסקנה זו מוכיחה כי לעיתים רב הנסתר על הגלוי. לעיתים קרובות מדובר במצגת שווא.
כאשר קראתי ספר זה, ההבנה עד כמה מורכבות האדם מרקיעה שחקים הדהדה בי. על פניו, מדובר בסיפור משמים ושגרתי של מלצר החי בשלהי המאה ה-19 ומהווה חלק משמעותי מבית מלון באירלנד. סיפור פשוט לכל הדעות,אך המחסומים והאסימונים נשמטים מן היד כאשר מתבררת זהותו האמיתית של אותו מלצר קפדני אשר עבודתו היא כל עולמו הקרוי אלברט נובס. אלברט הוא בעצם אישה בתחפושת.
כבר בסיומו של הפרק הראשון מתגלה לנו אמיתות חייו של אלברט ומדוע נאלץ להתחפש לגבר בעודו אישה מבחינה ביולוגית שבגינן נאלצה לגדול אצל האומנת שלה.חייה עימה אינם חיים, השתיים חיות בדוחק, מדחי אל דחי ממש, וכאשר קורה מקרה מצער, הוא זה שטורף את כל הקלפים.
כעת יש לציין בפניכם עובדה חשובה ביותר שהיא בעצם הפור המכריע בסיפור ובסיפורים אחרים על נשים בנות המאות הקודמות- לנשים לא היו זכויות ומרביתן אף היו רכושו הבלעדי של הבעל. האישה אוטומטית נחשבה נחותה מן הגבר ולכן "הזכויות" אשר סופקו לה היו פחותי ערך משל הגבר.
לכן, מה תעשה אישה ללא שום אמצעים וללא משפחה ענפה שתוכל להעניק לה ירושה נאה? אישה שכזאת משולה לבר מינן.
זו גם התחושה אותה חשה אלברט בשנות נעוריה. הבדידות נעשתה מנת חלקה של הצעירה וכאשר אינך בעל אמצעים ולא משפחה תומכת קל מאוד ליפול כטרף לזאבים שוחרי רע. אלברט מזכירה אותם קבל עם ועדה, שחור על גבי לבן, בדמות גברים שמנסים לפתותה למעשים לא נאותים.
מחשבות אודות החיים האלה והעולם הבא תוססים בה.הרי, מה אישה במעמדה יכולה לבקש לו? לשאוף לו? האופציות אינן רבות.למעשה, ניתן לספור אותן על כף יד אחת.
אולם, דווקא מתוך מעמקי הייאוש הסוחפים, בהבזק רגעי של טוב לב, הצעה נדיבה אחת הופכת את עולמה ומחלצת אותה מהסבך אליו נקלעה. היא מתחילה לעבוד בבתי קפה ובתי מלון בתור מלצר. היא איננה עושה זאת כי היא מרגישה גבר ורוצה לחיות עם האמת שלה אלא מכורח הנסיבות. להיות גבר בימים החשוכים ההם זו עסקה בטוחה.

מאותה עת שאלברט הפכה לגבר היא החניקה את האישה שבה, כך היא טוענת, אך לעניות דעתי, היא החניקה דבר מה נוסף וקריטי אף יותר- אלברט החניקה את האדם שבתוכה. את האדם המרגיש והחושב. על מנת לשרוד הפכה את עורה לסוס עבודה. סוס עבודה חסר רגשות ותכלית אשר מבצע את המוטל עליו ביראת קודש, ללא מענות וטענות. בדיוק מעורר רושם.
כזאת היא אלברט עד שהיסודות העמידים שבנתה בתוככי נפשה נסדקים ונפרמים, עד שהיא מגלה שישנם חיים בחוץ מעבר לעבודה, מעבר לחובה....

זהו ספר רגיש ורלוונטי מאין כמוהו, שעל אף טענות קוראיו האחרים, אינו עוסק במגדריות כנושאו המרכזי של הספר. המגדר המתעתע אומנם נוכח כאן, המשחקיות בין גברת לאדון אך יש הרבה מעבר לכך. גם ביצירותיו של שייקספיר ניתן לראות משחקיות מגדרית שכזאת, למשל במחזותיו הלילה השנים עשר ומהומה רבה על לא דבר וכדומה אך כאן המעבר בין המינים הוא איננו זמני אם כי נפרש שנים על גבי שנים, לצורך השרדות גרידא...
הישרדות שיש לה תוצר לוואי כתוצאה ממעשה הקיצון שעשתה אלברט. אלברט מצויה בסערת רגשות, הבדידות אופפת אותה מכל עבר, היא אומנם נסה על נפשה ממבקשי רעתה אך מעצמה אין לה היכולת לברוח והיא מתמודדת במהלך הנובלה בשאלות על זוגיות, נישואים, עסקים. שאלות הרות גורל שנבצר ממנה להיות חלק מהן באמת. לכן, לטעמי, אין כאן סיפור קורע לב על החבאת האמת, שהייה בארון מהחשש ללעג מהסובבים, אלא סיפור קטן [אך גדול] על אישה שהפכה לגבר בגלל נסיבות חייה הקשות שכפו עליה לעטות שריון שיגן עליה מפני תלאות העולם, לעטות שריון קשקשים דוקרני בדרך להצלחה שתפלס לעצמה בכוחות עצמה אך לעטיית שריון שכזה ישנו מחיר כבד ואותו אלברט משלמת כאשר חלק מאישיותה נאבד.

אלברט היא דמות טרגית. היא דמות שסבלה רב והוא מתבטא באופן חד-משמעי בסופה של הנובלה. דמות שהרחמים נכמרים כאשר מתוודעים אל סיפורה שהוא סיפורן של נשים רבות בנות תקופתה.
נשים שלא הייתה להן מילה כנגד בעליהן, כנגד בניהן, כנגד אביהן. שעברו כחפץ מיד ליד והגברים שלטו ומיררו את חייהן ללא הפסק.
נשים שרק במעטפת שקרית יכלו לחיות את האמת שלהן. לנתק את צווארן מתוך הכולב המלופף עליו,לפרוץ ולשגשג תוך שהן מסתירות סוד גדול המאיים להתפקע ולהחריב את העולם השברירי אותו בנו בשתי ידיהן.
נשים שנמכרו על ידי בעליהן לגברים אחרים כפי שמתואר באחד מספריו של תומס הארדי.
אלברט היא פניהן של אותן נשים. בדיוק כמו האפיפיורית יוהנה [שמהמנות קיומה מוטל בספק] ז'אן דארק, מולאן ועוד רבות שמתוארות באחרית הדבר המחכימה בסוף הספר שמגלה לנו כמה רבות הנשים שניסו להאבק על חייהן, לחיותם בכבוד, גם אם במחיר התרסה או איבוד צלם מנשיותן.
שהקריבו רבות על מנת להיות חופשיות. שהיו מקנאות בחיי הנשים המודרניות לו הייתה להן הזדמנות הפז להציץ לחייהן.

כאשר אני קוראת ספרים כגון זה, האווירה הענוגה שנסכה עלי המאה ה-19, ההיקסמות מין השמלות, המוסיקה, הגינונים החינניים, מכתבי האהבה המשתפכים, קרבות הדו קרב הנחרצים עד זוב דם, שגבריות חסונה נוטפת מהם,כל-כולם מתגמדים למקרא תיאורים כאלה של חוסר אונים, התעללות, חשש ויראה מפני העתיד שאינו מבשר טוב. כל היופי הראוותני הזה והעדינות השקטה אינם שווים מאום. שווים כקליפת השום כשהאמת בוהקת כאורה של השמש.
הכול הוא למראית עין, ראוותניות מזויפת ותו לא, העמדת פנים חלקלקה אשר מתחת לפני השטח מסתירה שדים, שדי גזענות, שנאה, מיזוגניות ושובניזם שמונעים מרבים לחוות אושר אמיתי.
השמש אינה מפציעה אצל כולם. אצל אחדים העלטה היא תחליף לשמש.

» ביקורות נוספות של סקאוט
» ביקורות נוספות על חייו המשונים של אלברט נובס