ביקורת ספרותית על חייו המשונים של אלברט נובס מאת ג'ורג' מור
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 12 בנובמבר, 2014
ע"י yaelhar


לו היו מבקשים ממני לכתוב "אחרית דבר" לספר הזה, מה הייתי כותבת? סלחו לשחצנותי, הרעיון הבלתי מתקבל על הדעת נשאב מ"אחרית דבר" שכתבה לספר הזה אחת, צפי סער, שביומיום היא עיתונאית הכותבת על מיגדר. כי - כמו שכולם יודעים - להוצאת "זיקית" יש כמה סממנים מובהקים - ספרים קצרים - לא עולים על 150 עמודים בפורמט קטן, רצוי נידחים שנכתבו לפחות 75 שנים לפני זמננו, בנושאים (רצוי אך לא הכרחי...) מעוררי מחלוקת וכמובן - "אחרית דבר" בה איזה איש אשכולות אומר דברים מחכימים על הספר.

הספר הזה שיצא לאור באמצע המאה ה 19 באירלנד, עוסק בתופעה די נדירה של נשים שמסיבות כלכליות, פסיכולוגיות או סוציולוגיות בחרו לחיות ולעבוד כגברים. באירלנד הענייה והדתית אשה יכלה להתפרנס אם היתה אשת איש (בהנחה שבעלה פירנס) או אם התפרנסה ממכירת גופה על הסיכונים הכרוכים במקצוע זה - כולל הסיכון להיכנס להריון, או להגיע לאחד מ"מוסדות מגדלינה" ולרצות מאסר ארוך עם עבודת פרך תחת המסווה של כפרת עוונות וחזרה לחיק ישו. הסיפור מתאר את אלברט נובס - ממזרה שגדלה אצל אומנת ולא הכירה את הוריה, שבחרה בקיום כזה "לא אישה ולא גבר" התפרנסה כמלצר בבית מלון, וכל קיומה שמעבר לעבודה הוא חיסכון קמצני של כסף כדי שלא תגמור את חייה בבית תמחוי, וחלומות בהקיץ - קמצניים אף הם - לגבי הדרך בה תחיה בעזרת אותו חיסכון.

הסיפור מרתק. ראיתי לפני זמן מה את הסרט של גלן קלוז שנעשה בהשראת הנובלה הזו. קלוז מדהימה, מבצעת רבת השראה של תפקיד קשה. אלברט נובס העלוב שלה עורר אצלי יותר אמפתיה מאשר אלברט נובס של ג'ורג' מור. קראתי וחשבתי על אנשים בשולי החברה, שהיו מוכנים לוותר על מהותם וגם על רגעים מעטים של אושר מזדמן, עבור איזו הבטחה מעורפלת של קיום עלוב חסר שאר רוח, ומוות מכובד לא בבית תמחוי...
ומה לגבי ה"אחרית דבר"? זו שבספר, מתמקדת בהשקפת העולם של הכותבת - תפקידים מגדריים, אנשים המחליפים את מינם, וביקורת על חברה שאינה סובלנית להעדפות הפרט. ואני, לו כתבתי אותה, הייתי מתמקדת בחייו הפרטיים של אחד/ת אלברט נובס. שאלה של השקפת עולם.




26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, שין שין! אני די בטוחה שאני לא פמיניסטית, אבל מה אני יודעת...
שין שין (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
יעל, אני בטוחה שאת פמיניסטית גם אם את מתרחקת מההגדרה ובכל מקרה הביקורת מצויינת ומרגשת וגם ההערה על אחרית הדבר.
yaelhar (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, נצחיה! זו כנראה הסיבה שאני לא פמיניסטית. אני לא מאמינה ב"או הוא או אני". לדעתי זכויות האחד אינן באות על חשבון האחר, אלא בצידן.
נצחיה (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
אבל ככה זה בדיוק בפמיניזם. הגישה היא שאין דבר כזה "פרטי" או "חיים פרטיים", וכל אחת או אחד הוא חלק מייצג של הכלל.
yaelhar (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, רץ! אירלנד מרתקת באמת. אני מוצאת שיש בה דמיון מסויים אלינו - שתי אוכלוסיות שחיות בעימות מתמשך, היסטוריה של עוני וקיפוח, ודת שמכוונת את החיים. אני כמובן מודעת גם להבדלים הרבים...
רץ (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
יופי של ביקורת - אירלנד - תמיד תשאר אי מרתק של תרבות - קתוליות הכופה את עצמה על הפרט - משפחות ענקיות ועניות הניזנות על תפוחי אדמה - וכשהגיעה המחלה שפגעה בתפוח האדמה - היגיע הרעב שגרם למוות - לכן אני אישית חושב שאירלנד היא זירה של התנגשות בין הסיפור הקולקטיבי של ההיסטוריה לבין הפרט שנאבק לשרוד, כמובן שהאישה היא חלק מהדיכוי הקתולי.
yaelhar (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
שונרא תודה מקרב לב.
yaelhar (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, אפרתי! הסרט - שאינו זהה לספר - מרגש מאד. הוא הצליח לגרום לי יותר אמפתיה לגיבור מאשר הספר.
שונרא החתול (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
יעל, זו לא נדיבות, זו האמת.
אפרתי (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
הסרט מרגש ומכמיר לב.
yaelhar (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, טופי! איך אני אוהבת את המשוחדים לטובתי...
yaelhar (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, עומר ציוני! שימחת אותי. והספר הוא נובלה קטנה ושוברת לב...
yaelhar (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, זשל"ב!
yaelhar (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, דן סתיו! הגדרת היטב את ההבדלים בין "האדם במרכז" לבין "החברה במרכז". אולי האחרונים מעוררים חשש, אבל הם - בניגוד לראשונים - אחראים (לטוב ולרע) להרבה נסיונות בממשל ובאורח חיים.
yaelhar (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, שונרא החתול! נדיבה כדרכך...
טופי (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
בהחלט היה מוסיף לקוראים הבנה והנאה לו את היית כותבת אחרית דבר…
עומר ציוני (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
אני אוהב את הביקורת שלך
ונראה לי שבעקבותיה גם אחפש את הספר.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
מסכים עם שונרא, וגם עם דן סתיו.

הסיפור נשמע מרתק.
דן סתיו (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
yaelhar הפגם היחיד בביקורת הנפלאה שלך היא ההתייחסות ל"שחצנות" שלך. אין לי מה להוסיף בנקודה זו מעבר לתגובתה היפה של שונרא....יכולת התמצות שלך וברירת המוץ מהתבן הן מלאכת מחשבת.

הבדלי ההשקפות אליהן את מתייחסת באשר ל"אחרית דבר" משקפים בעיני את ההבדל התהומי בין אלה, כמוך, השמים את האדם במרכז לבין אלה המתמקדים בחברה ובתחלואיה. לעיתים אני חושש מהסוג השני....
שונרא החתול (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
את כותבת כל כך יפה ואת ראויה לכתוב אחרית דבר, פתח דבר ובכלל - את הספר כולו.
שחצנות היא ממך והלאה, אז על מה יש לסלוח?





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ