להיוולד אישה בזמן "הנכון" ,למעמד "הנכון",להורים "הנכונים" ו"במיקום הגאוגרפי הנכון בגלובוס" - כדי לממש את מקסימום הפוטנציאל בכל תחומי החיים -דבר זה אינו נתון בידה ובגורלה של אף ילדה. זה נכון לזמננו וזה היה נכון וביתר- שאת בעבר ההיסטורי בתולדות הנשים בחברה המערבית.

הספר נכתב ע"י סופר אירי -קתולי ופורסם ב-1918. בזמן ההיסטורי שבו -הממשלה הבריטית העניקה זכויות הצבעה לנשים ברחבי הממלכה המאוחדת של ב

לו היו מבקשים ממני לכתוב "אחרית דבר" לספר הזה, מה הייתי כותבת? סלחו לשחצנותי, הרעיון הבלתי מתקבל על הדעת נשאב מ"אחרית דבר" שכתבה לספר הזה אחת, צפי סער, שביומיום היא עיתונאית הכותבת על מיגדר. כי - כמו שכולם יודעים - להוצאת "זיקית" יש כמה סממנים מובהקים - ספרים קצרים - לא עולים על 150 עמודים בפורמט קטן, רצוי נידחים שנכתבו לפחות 75 שנים לפני זמננו, בנושאים (רצוי אך לא הכרחי...) מעוררי מחלוקת וכמובן -

נפש האדם היא חידה <mark>מור</mark>כבת ומבלבלת. התחבטויות רבות מתלוות אל האדם בשארית חייו על האדמה. דבר שהופך אותו ל<mark>מור</mark>כב עוד יותר ומסקנה זו מוכיחה כי לעיתים רב הנסתר על הגלוי. לעיתים קרובות מדובר במצגת שווא.
כאשר קראתי ספר זה, ההבנה עד כמה <mark>מור</mark>כבות האדם מרקיעה שחקים הדהדה בי. על פניו, מדובר בסיפור משמים ושגרתי של מלצר החי בשלהי המאה ה-19 ומהווה חלק משמעותי מבית מלון באירלנד. סיפור פשוט לכל הדעות,אך המחסומים וה

בתור בן זקונים אחרי שתי אחיות גדולות, גדלתי איך לומר, עם פחות כדור רגל ויותר "הרומן הרומנטי". במהלך חיי הייתי חברה הכי טובה של בנות רבות, ונהניתי מקרבה ואינטימיות שלא רבים מבני המין החזק זוכים לה. מודה, היו פעמים שתפקיד "החברה הכי טובה" לא היה כזה להיט, ומשפטים כמו "אני אוהבת אותך כמו אח" פצעו את נפשי המאוהבת, ולא החמיאו כפי שכוונו.
אבל לרוב, ההכרות האינטימית עם עולם "הבנות" קסם לי, ונהניתי משני

ספר שממש מתאים ל "שבוע הגאווה" שחל אתמול. ראיתי את הסרט שנעשה על פי הספר עם גלן קלוז המרשימה כאישה במאה התשע עשרה
שנאלצת להתחזות לגבר כדי לשרוד (כנערה בודדה ללא הגנת משפחה) וכדי להרוויח את לחמה באירלנד העניה ב- 1860.
היא עובדת בחריצות כמלצר בבית מלון במשך שנים רבות, בלא שמישהו יחשוד שמתחת לחליפות והחזות הגברית והמתבודדת ,
מסתתרת ... אישה ? או כפי שהיא מכנה זאת כשהיא מגיעה לתודעה המתסכלת של שני