ביקורת ספרותית על עקבות דוד המלך בעמק האלה - תגליות מפתיעות בארכיאולוגיה המקראית מאת יוסף גרפינקל
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 5 באוגוסט, 2019
ע"י adielz


ארכיאולגיה היא כמו בלשות. תחום מאוד מעורפל. אין בה שום דבר חד משמעי. ובכל זאת, באמצעות הסקת מסקנות נבונה- ניתן להגיע איתה לאמת.
אריכאולוגיה היא הכלי המרכזי שלנו בהבנת ההיסטוריה. מאין באנו, אך נהינו מי שאנחנו, ואולי נצליח לענות על השאלה- לאן נלך?
הספר הזה מנסה להתחקות אחרי עקבותיו של דוד המלך. האמנם ארכיאולוגיה אינה מדע מדוייק עד לרמת זיהוי ספציפי של אדם ספציפי, אך הניתוח (המעולה) שנעשה בספר בנוגע לתנודות הגיאו-פוליטיות לפני שלושת אלפים שנה, מצליח להראות שימי מלכות דוד אינם רק פיקציה, או מיתוס אגדי, אלא עובדה של ממש.
גם הקורא הרגיל ימצא שהספר פונה אליו, למרות השימוש הרב בניתוח ארכיאולוגי. הספר כתוב בצורה בהירה ונעימה, מסודר לפרקים ברורים, ובונה לאט-לאט הסבר לוגי משכנע לסוגיה הכל כך גדולה- האם התנ"ך קרה באמת?
דווקא מחבר הספר, שאינו דתי, מצליח לדון בעיניים מפוקחות באמינות התנ"ך וההיסטוריה של העם היהודי בצורה מרשימה.

מומלץ לכל חובב היסטוריה באשר הוא.
אגב, מומלץ גם לחובבי בלשות. משהו במחקר הארכיאולוגי מזכיר לי מאוד חקירת רצח.. מעט מאוד עדויות, אך בניית מסקנות נכונה מובילה לתוצאה הרצויה- מציאת האשם.
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
יוסי נינוה (לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
אין שום הוכחה מחקרית בספר על קיומו של דוד המלך.
מאחר ואני די בקי בנושא, וגם קראתי את ספרו של גרפינקל, ואף שמעתי את הרצאותיו, לא מצאתי ולו גרגר של זית המוכיח את קיומו של דוד המלך.
מלבד כתובת "תל דן" ששם מוזכר: ,שושלת בית דוד" והכוונה למלך אחזיהו מלך יהודה, אין שום איזכור באף ממצא ארכאולוגי לקיומו של דוד המלך.
מציאתם של גלעיני זיתים מן המאה העשירית מוכיחה רק דבר אחד: שבמאה העשירית (ימי דוד?) ישב מישהו על הגבעה, אולי רועה צאן ואכל זיתים.
חלקם הגדול ספרי ההיסטוריה בתנ"ך אינם היסטוריה אמיתית, אלא סיפור שהומצא ע"י סופרים שהמציאו לנו היסטוריה.
על פי דעת רוב החוקרים:
לא היו אבות, לא ירדנו למצריים, לא היינו שם, לא הלכנו במדבר, לא כבשנו את הארץ, וכנראה גם לא היו שופטים.
גם בפרקים בהם יש היסטוריה אמיתית משובצות אגדות רבות שאין להם אחיזה במציאות.
כדאי לקרוא שנית את הספר בעינים בוחנות ומבקרות ולהבחין מתי יש הוכחות מחקריות ומתי אין.
כמובן, מי שמביט על התנ"ך בעיניים מאמינות, לגביו הכל היה.
אך מי שכוונתו להביט בעינים מחקריות - יפקח היטב את עיניו.
פרפר צהוב (לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
תודה על הסקירה. נשמע מעניין.

אפשר לקרוא את התנ"ך כמו כל אפוס אחר של עמים אחרים (ולדלג על הקטעים המשעממים). על הדתיים לא הייתי סומך שיוכלו להביא ניתוח כזה מבחינת אובייקטיביות והגיון.
מורי (לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
מה הקשר בין דתי לתנ"ך וסיפוריו?





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ