ספר לא שגרתי שמשאיר איזו תחושת 'וואו'. עבר והווה, מציאות יפה בצד אכזרית, מדע ודמיון.
סגנון מיוחד, חסרון אחד-יש חלקים ארוכים מדי, מיותרים.על חלק עברתי מהר,בלי להתעמק.
ילדותו ונעוריו של דניאל בגוש קטיף ויתמות בגיל צעיר.נועם מגורי,חבר קרוב כאח המלמד אותו על מהות החיים. חיים ליד הים עם טיפוסים הזויים וחוויות גלישה עם שפה משלהם. שירות קשה בצנחנים בשיא האינתיפאדה, ישראל מדממת ומבכה את המתים. תיאורים נוקבים של הווי צבאי קשה- צפיפות, אימונים קשים, גיבוש וחברות, גיהינום השנאה והטרור והמלחמה בו. הליכה מפרכת לשטח עם ציוד במשקל עשרות קילוגרמים (מזכיר את 'אם יש גן עדן'), מעצרים, הקפצות ולחימה קשה בשומרון כולל מחנה הפליטים בלאטה בסמטאות צרות מול המון עויין. דניאל עובר הכשרה כצלף במטרה אחת-'להוריד' חמושים ממאות מטרים בלי רגש. אתם תתעסקו איתנו, נבלות? תחטפו, וקשה. הוא אוהב לראות את העולם דרך הכוונת. One shot, one kill
"רשאי. היכון היכון.אש.פספוס.רשאי.אש.יפה,נפל.או,או,הנה הוא מתרומם, קשוח.תן לו להתרומם.הוא עומד! רשאי.חטף.נפל.פגע?פגע,אחי,בטח פגע,יפה מאד.הנה עוד אחד פותח את הדלת, הנה.הוא שלך, רשאי.נפל.אללה אכבר,אללה אכבר,אללה אכבר".
בבוליביה-בהווה- מציאות מטורפת והזויה יותר. מסע מפרך עם חבר ישראלי המכונה 'סטייק' בשל התמחותו בשחיטה וגופת נורה-מדענית עמה יצר קשר מיוחד- בתקווה למצוא את אחותה אמילי ולהביאה לקבורה. טרם מותה סיפרה לו על פיתוח שהיתה חלק ממנו- תודעה המונית, מאגר זכרונות- האוקיאנוס. אחרי שהגיעו איכשהו לבירה לה-פאז שסועת הקרבות- גיהינום של מלחמת הכל בכל, טירוף ואנרכיה, כוחות צבא ומחסומים- מאתרים את אמילי והם נחושים למצוא את 'האוקיאנוס'.
המסע בעבר ממשיך בפינוי גוש קטיף הטראומטי. מסע לקמבודיה בה הוא שומע ממקור ראשון על התופת שעברה תחת משטר האימים הפסיכוטי של הקמר רוז'.
בהווה- הוא, סטייק ואמילי יוצאים עם הגופה במסע מטורף דרך דרום ומרכז אמריקה לארצות הברית, למצוא את איש המפתח לחידה.
"שמונים ושישה מיליארד תאי עצב במוח, כל אחד מהם קשור בכאלף קשרים סינפטיים. מחשבה היא דפוס של תאים, זיכרון הוא רשת אדירה של קשרים".
הסיום נקרא בנשימה עצורה כשהעבר וההווה מתלכדים באופן מצמרר ודמיוני.
דניאל מוכן למסעו האמיתי.
"שלוש, שתיים, אחת...."


















