ביקורת ספרותית על טריינספוטינג מאת אירווין וולש

---

תבחר חיים, תבחר עבודה, תבחר בקריירה, תבחר משפחה, תבחר מכשירי חשמל, חסכתי מכם את הקללות ושאר ניבולי הפה.
ספר מזוויע; צעירים בני המעמד הנמוך באדינבורו במחצית שנות השמונים מתמכרים לסמים, אלימות ומין ובמשך מספר חודשים אנחנו שומעים את מחשבותיהם, מעשיהם והתמכרותם.
ישנה טענה (שנכתבה על כריכת הספר) שמדובר בספר פולחן והוא הספר הטוב ביותר... קדחת, בא לי להקיא.
הדבר הטוב היחידי שיצא מהספר הוא הסרט שהוסרט בעקבותיו על ידי הבמאי דני בויל והפסקול המשובח שנילווה לו. כל הסצנות נלקחו הישר מדפי הספר (כולל סצנת השירותים המפורסמת) אבל את ההבדל עושים השחקנים: יואן מקרגור, רוברט קרלייל, ג'וני לי מילר ויואן ברמנר מגלמים בצורה משכנעת את הדמויות הספרותיות - רנט בוי, סיק בוי, ספאד, באגבי צעירים סקוטים בני 25, בעיצומו של שלטון התאצ'ריזם, מיואשים מהחיים התקועים במקום, מיואשים מההפסדים של נבחרות הכדורגל אותם הם אוהדים, מאוכזבים מההורים שלהם שמתמרנים בין עבודה עם שכר מינימום לפאב השכונתי, מאוכזבים ממעגל העוני.
את הישועה הם מוצאים בסם הלבן, לוקח אותם לאורגזמה של צבעי קשת וחדי קרן מתעופפים, ואז כמו מסנקת אויר תעשייתית שואב אותם בחזרה למכבש לחצים של קריז, לזיהומים, לאיידס, לאלימות מילולית ופיזית.
הסופר אירווין וולש כתב ספר חצי אוטוביוגרפי, מבוסס על חייו כג'נקי במחצית שנות השמונים, מצייר את אדינבורו וגלזגו כערים אפורות, מטונפות, מזוהמות, עניות, שיכורות, מסוממות, חוליגניות (ליד החוליגניות של אוהדי הכדורגל הסקוטים, האוהדים הישראלים מצטיירים כיפי בלורית וטוהר..)
הקטע המקסים היחיד בספר שנגע ללבי ואני מודע לזה שאני חושף אבל ממילא זה כבר נכתב בערך ויקיפדיה של הסרט: רנטון ובגבי נמצאים בתחנת רכבת נטושה כשהם פוגשים שתיין זקן שמתגלה כאביו המתנכר של בגבי, והוא שואל אותם אם הם צופים ברכבות trainsspotting
אם המוח שלי היה בנוי מקפיצים וגלגלי שיניים מסתובבים אז בסוף הספר הכל קרס והתפרק, איני מצליח לעשות סדר בבלאגן ולהצביע על הנקודה המדויקת בה אכתוב את דעתי על הספר ולכן פרקתי את הכל ויצא רסק אחד גדול.
לספר הזה לא אחזור בגלגול זה של חיי, בהצלחה למי שמתעקש להתאכזב.

so take that look out of here it doesn't fit you
Because it's happened doesn't mean you've been discarded
Pull up your head off the floor, come up screaming
Cry out for everything you ever might have wanted
I thought that pain and truth were things that really mattered
But you can't stay here with every single hope you had shattered

לחיי סטיוארט אדמסון, נוח על משכבך בשלום
לחיי רוברט לואיס סטיבנסון, סופר עם דמיון פורה מאד.
לחיי ויליאם וולאס והקילט הסקוטי השבטי

» ביקורות נוספות של ישי
» ביקורות נוספות על טריינספוטינג