הביקורת נכתבה ביום ראשון, 17 בינואר, 2021
ע"י ישי
ע"י ישי
"בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן וְאָמַר לוֹ:
רְאֵה מַעֲשַׂי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵן וְכָל מָה שֶׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי, תַּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי, שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
ביום חמישי ה – 12 באוגוסט 1819 הרימה עוגן ציידת הלוויתנים אסקס ויצאה מנמל הבית שלה באי ננטאקט לכיוון כף הורן והאוקיאנוס השקט בדרכה לקטול ראשתנים.
ב – 20 בנובמבר 1820 הוטבעה האסקס על ידי ראשתן ענק וכך החל מסע ההישרדות של עשרים אנשי הצוות בחזרה לציוויליזציה.
כדאי להבין את סיפורם של אנשי צוות האסקס צריך להכיר את הרקע להשתלשלות האירועים והסופר נתנאל פילבריק חושף בפני הקוראים מבלי להסתיר פרט.
אנשי ננטאקט נמנו ברובם על עדת הקוויקרים, קהילה נוצרית שדגלה בשלום ובאי אלימות אבל זה לא הפריע לה, בביקורתו הגלויה של פיבריק, לצבור ממון כאוות נפשה ולהיות חבורת רוצחים פציפיסטיים שעשתה את ממונה משפיכת דמם של לווייתנים בים הפתוח, וננטאקט הופכת להיות בירת ציידי הלוויתנים.
דומה שאזרחי ננטאקט עשו דין לעצמם ופרשו את פסוקי התנך כסוג של שליחות מאלוהים עצמו שהתיר להם לצוד ולהשמיד את אוכלוסיית הלוויתנים בעולם, ולשם מה? לעשיית שמן.. ומצד שני מי בכלל חשב על מודעות ושמירת החי והצומח בכדור הארץ ועובדה שגם מאתיים שנה מאוחר יותר, אנשים בעלי ממון צדים חיות בר באפריקה וכורתים עצים בדרום אמריקה. האם מי מכם הקוראים זוכר או יודע שעד תחילת המאה העשרים עוד הסתובבו דובים סורים חומים במורדות החרמון ושתנינים שרצו בנחלי חדרה? ומה עם אזנית הנגב? ועם פרס? והנמרים? את כולם הכחדנו בשם הקדמה והטכנולוגיה וזכותנו הטבעית עם תוקף דתי לשלוט בעולם ולמלוך בעולם החי וזה לא המקום (אולי בביקורת ספרים אחרת) לדון בצייד שכל תכליתו הוא ספורט בלבד.
לפני מספר שנים הייתי באנטרטיקה, במסגרת טיול אישי, וכפי שהגבתי באחת הביקורות שנכתבו על מובי דיק של הרמן מלוויל (וגם אליו נשוב בהמשך) הגעתי למפרץ בו נהגו ציידי הלוויתנים להביא את צידתם ובדודי ענק מנחושת היו מבשלים את שומן הלוויתנים והופכים אותם לשמן.
חוץ מחווית השחייה במים הקרים קרח ומהלילה הלבן הנצחי, אני זוכר בעיקר את אותם דודי ענק וסולד מהמחשבות שהם אלו שמשו את התעשייה שהכחידה כמעט את אוכלוסיית היונקים העצומה שחיה על פני כדור ארץ.
בתקופה שאסקס וחברותיה שטו במימי האוקיאנוסים ועסקו בטבח, היו הלוויתנים הניצודים מובאים לסיפוני האוניות ושם היו נחתכים ושומנם היה מבושל בדודים עד הפיכתו לשמן שהיה נאגר בחביות ענק.
מפגש אמוציונלי עם לוויתן ראשתן שש אלי קרב, שחש לסייע ללהקה שלו שאנשי אסקס היו עסוקים בצידתם, הוביל ריסוקה והטבעתה של האסקס.
אנשי הצוות ששרדו את האירוע נאלצו במסע שארך מעל תשעים יום, עם מנות מזון ומים קצובות ומכשירי ניווט דלים על גבי סירות רעועות למצוא את דרכם באוקיאנוס הפתוח ובתחינה שיגיעו ליבשת מאוכלסת או שיאספו במדבר האינסופי של מים על ידי ספינה תועה.
במהלך הצגת סיפור הישרדותם המזוויע של הצוות שכלל מוות וקניבליזם משולב עדויות וסיפורים של מסעות הישרדות אחרים – רואים שפילבריק עשה עבודת מחקר היסטורית ואנתרופולוגית רצינית, ומצא טיעונים מוסריים שיצדיקו את הישרדותם של אנשי צוות אסקס גם במחיר של איבוד צלם אדם ואיבוד הנפש.
כשקראתי את הספר חשבתי על מסעו לקוטב של שקלטון על גבי האונייה אנדיורס (עליו כתבתי ביקורת בעבר) שהפך למסע הישרדות קשה אבל עם תוצאה חיובית ודומה שפילבריק חשב כמוני מכיוון שהוא השווה במספר שורות את מסע ההישרדות האסקס למסעו של שקלטון אבל (ואני מצטט במילותי את פילבריק) בעוד ששקלטון יצא למסע בשביל האתגר והכבוד ולקח בחשבון שהישרדות וטרגדיה יהיו מנת חלקו, אנשי האסקס בסך הכול התפרנסו למחייתם והתרחיש בו ראשתן, שאמנם הוא יונק עצום בגודלו אבל עדין וביישן, יתקוף את ספינתם לא נלקח בחשבון..
סיפור טביעתה והישרדותה של האסקס היווה השראה להרמן מליוול שכותבו את מובי דיק וחלק מגיבורי המסע ששרדו באו לידי ביטוי בדמותו ובאופיו של אחאב, קברניט הפיקוויד ובוודאי בהתנהגותו של מובי דיק.
מאד נהניתי לקרוא את הספר; בחודשים האחרונים אני עובר תהליך של קריאת סיפורי מסעות שבאים לידי ביטוי בביקורות שכתבתי ופרסמתי באתר זה, ובצורה כזאת או אחרת הם קשורים ישירות אחד לשני, או מהווים השראה ו/או מודל להשוואה.
תהליכים פיזיולוגים שחוו שורדים בספרים אחרים שקראתי לדוגמא בספר 'עד קצה העולם' עזרו להבין יותר מה חוו שורדי וניצולי האסקס וחבל שלא הכרתי בשלב מוקדם בחיי שעת שחוויתי דבר משלי.
ואם שרדתם את הביקורת ויש לכם טעם של עוד אז מוזמנים ללחוץ על הלינק, להתרווח לאחור בכורסא ולהקשיב.
https://www.youtube.com/watch?v=Q0PtQVXKFg8
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אור קרן
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת מקסימה ומרתקת. תודה.
|
|
אור קרן
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת מקסימה ומרתקת. תודה.
|
|
ישי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
תמונה יפה נתי.
אני לא נאור ולא מגניב, ראיתי לא מעט הרג מיותר של בע"ח בחיי, ואולי בניגוד אליך אני עוסק יומית במניעתו.
מידי יום אנחנו משמידים יצורים אחרים כי זאת דרכינו: חרקים, מכרסמים, ציפורים, בע"ח ושוכני ימים מסיבות של הדברת מחלות, מניעת נזקים לפרנסה, מקור מזון וחלקנו הורגים סתם בשביל הכיף והספורט. גם שוחר טבע מספר אחד יגיב באגרסיביות כשהוא יראה כלב תוקף את בנו או בתו; כשזה נוגע ביקר לנו כל האידיאולוגיה והרעיונות הנשגבים נדחקים הצידה. כתבתי ביקורת וקוראים הגיבו ואנחנו מפתחים דיון, אתה מוזמן להצטרף ואין צורך ללגלג. |
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
נתי, לא הכל צריך להיות או שחור או לבן. יש הרבה גווני ביניים.
יש ג'יינים בהודו שמטאטאים נמלים כדי שלא לדרוך עליהם. האם בעולם המודרני אנחנו יכולים להמנע לגמרי מפגיעה בבעלי חיים? לא בטוח, אבל אפשר לנסות. אם תגור בבית עשוי בוץ, הטרמיטים כנראה לא יפריעו לך. הפגיעה בבעלי חיים צריכה להיות מינימלית, לא תמיד ניתן להתנהג כג'יין, אבל אפשר כמעט למנוע הגעת נמלים ויתושים למשל על ידי ניהול נכון של המזון בבית ושל מקורות המים העומדים באזור. בכל מקרה, יש הבדל בין בעלי החיים הגדולים שעלולים להגיע בקלות להכחדה לבין החרקים שרבים מהם לעין שיעור, ועל כך יעידו בעלי החיים הגדולים שהושמדו כאן בידי בני האדם - דודו, עופות ענקיים דמויי יען במדגסקר, ויש עוד רשימה ארוכה של בעלי חיים שאפשר למצוא בקלות בחיפוש פשוט של Species made extinct by human activities. בחלק מהמקומות התעוררו כנראה בזמן, וכך יש סיכוי לשיקום אוכלוסיית החדקן בדנובה, למשל, כאשר נאסר בה הדיג. דיג יתר הביא לכך שדייגי הדנובה מעידים על כך שכמעט לא ניתן לדוג בה דגים. אני מצדד בהקטנת הפגיעה בבעלי חיים למינימום, גם לגבי אלה שלא בסכנת הכחדה. |
|
נתי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
מאוד מרשים מה שאתם כותבים כאן.
כמה אתם נאורים ומגניבים (בעיקר בעיני עצמכם, אגב). השאלה שלי היא האם את אותו היחס אתם מאחלים גם למי שמרסס נמלים במטבחו או לא עלינו יתושים או זבובים, להיות מושמד בצורה אכזרית. האם מעולם לא הזמנתם מדביר לביתכם? האם אתם חיים בשלום עם קן טרמיטים שמכרסם את יסודות ביתכם? מה ההבדל העקרוני בין זה לזה? סתם שאלה היפוטתית.
|
|
ישי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
יעל, ברור. מדהים מה שתאוות הבצע גורמת לנו לבצע, מחיקה טוטלית של אוכלוסיות.
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
ישי - רק להבהיר
מה שכתבתי לא היה מנקודת המבט של "שמירת הטבע" אלא מה שאני תופסת כהתאכזרות/השמדה של בעלי חיים. |
|
ארסמוס
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
תודה על הביקורת המעניינת.
"עשו דין לעצמם ופירשו את פסוקי התנך" ואוסיף, גם הברית החדשה - הוא סיפורם של קבוצות דתיות לא מעטות כגון: ראסטפארי, עדי יהווה, העבריים השחורים, האמיש, היהדות המשיחית ,זרמים ביהדות ועוד. גם שחיטת חיות מסוימות כקורבן, לדוגמא, הוא רצח בשליחות אלוהים. לכל אדם יש בחירה עד רגע המוות. מעניין להבין איזו הצדקה מוסרית מצא המחבר למעשים, ומדוע זה היה חשוב לו. גיבורים, לרוב, הם אנשים רגילים שנמצאים במצבים לא רגילים, בהם הבחירות והיכולות שלהם "מתגלים" לנוכח המציאות החדשה. |
|
ישי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
האדם הלבן, רץ, למרות היותו מיעוט באוכלוסיית העולם הצליח להכחיד אוכלוסיות שלמות של בעלי חיים ולהכפיף למרותו אוכלוסיות שלמות של בני אנוש שצבע עורם, שפתם ודתם שונה משלו וזאת רק בכוח הטכנולוגיה.
|
|
ישי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
אני מסתכל בעיניים של היסטוריון והרפתקן, יוסף, ולא אנכרוניסט אבל תודה על הברכה.
|
|
ישי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
לשמחתי, חני, אנחנו לא צריכים להגיע עד לארה"ב או ניו זילנד כדאי לראות דולפינים ולוויתנים.
יותר ויותר הם נצפים בחופי ארצנו ושוב בגלל מעורבות אדם. כרישי פטיש מגיעים לטורבינות של תחנות החשמל בים תיכון בגלל המים החמים, לוויתני כריש טועים בדרכם אחרי מזון ומגיעים לחופי אילת ודולפינים מאבדים דרכם ולהקתם ומידי פעם טועים להגיע לחופי ארצנו.
|
|
ישי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
תודה על הערכה יעל (יותר כוכב, פחות כוכב - הכול הבל הבלים).
חס וחלילה שלא יתפרש כאילו אני מסנגר על אנשי הצוות אבל מודעות לשמירת טבע, דאז, לא הייתה ואנשי ננטאקט באמת ובתמים האמינו שאלוהים ציווה להם את הים ואת הדגה. ובל נשכח שחלק לא מבוטל מהמלחים בכלל לא היה מקרב בני ננטאקט אלא מלחים בני תשחורת שחיפשו דרך להתפרנס בכל מחיר (קחי לדוגמא את ישמעאל מ'מובי דיק' שאמנם לא היה בן תשחורת אבל מעמדו על האנייה היה בתחתית שרשרת המזון..)
|
|
ישי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
עמיחי תודה רבה. תוסיף גם את 'מובי דיק' לרשימת הקריאה ותקבל את המשולש הקדוש.
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
מרתק ביותר.
מקווה להגיע אל הספר הזה יום אחד. "אנדיורנס" ספר נפלא. |
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת מצויינת (וחבל שתקלה כלשהי באתר אינה מאפשרת לייק, קבל אותו בע"פ ממני)
כמו שתואר ב"מובי דיק" אותו קראתי לפני זמן-מה אכן חבורות של ציידי ליווייתנים השמידו, למעשה אוכלוסיות שלמות של היונק הימי הזה אפילו בלי ההצדקה של ציד למטרות אכילה. כשאני קוראת סיפור מסוג זה (שלא קראתי) אני לא מזדהה עם השורדים המסכנים. להיפך. לדעתי הישרדותם והגעתם למצבי קיצון זה עונש שמגיע להם ולאחרים כמוהם. |
|
חני
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
תודה על סקירה מרתקת ישיי.
לאט לאט שמירה על הכדור נכנסת לתודעה שלנו בלית ברירה כשאנו מבינים שהכל תלוי בנו מעכשיו ואלך. פעם הטבע שמר עלינו ואיזן הכל.עכשיו האיזון האקולוגי עלינו.
זוכרת פעמיים שנתקלתי בלוויתנים. בסן פרנסיסקו מורידים סירות ללב ים כדי לראות משפחות שלמות שלהם. זה היה מרתק. וגם כשנסענו בכביש 1 מעיר בשם כרמל. בכל הדרך קפץ לוויתן והרים את זנבו לשלום. וכך נסענו אתו לכל האורך כשמדי פעם מתפעמים ממנו עד שנעלם. |
|
יוֹסֵף
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת רגישה ויפה.
קראתי את הספר והרושם שלנו דומה. רק למען ההגינות צריך להיזהר מביקורת אנרכוניסטית המושתת על אמות מידה וערכים שהחלו לתת עליהם את הדעת ברצינות ולחקור לעומק את ההשפעות שלהם רק במאה ה-20, כאשר מתייחסים לאנשים ותרבויות שפעלו לפני שתיים ושלוש מאות.
|
|
רץ
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
אחלה ביקורת של מי שיודע דבר או שניים על מסעות, לגבי דת ויחס לטבע או לבני אדם - לא הפריע לתושבי אמריקה הלבנים להיות בעלי עבדים - מבחינתם הם לא היו בני אדם.
|
|
ישי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה Zek :)
|
|
ישי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
בני משפחתם וקהילתם של מלחי האסקס חולקים על דעתך דן.
לדידם, סיפור מותם והצלתם של יקיריהם חשוב יותר מהצלת האקולוגיה של העולם.
|
|
ישי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה Hill, מעריך מאד את דעתך.
|
|
ישי
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
ואו Tamas השארת אותי פעור פה..סחתיין.
לצערי הכחדנו כל דבר טוב בעולם; הרסנו את שכבת האוזון באטמוספירה, כרתנו את יערות הגשם שהם מקור החמצן העיקרי שלנו, אוכלוסיות של בע"ח נעלמו מהעולם לדוגמא הדודו, אזניית הנגב.
עם מה נשארנו? כלבת, כולירה, איידס וקורונה.. |
|
Tamas
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
אהבתי את החיבור לפסוק מקהלת. יופיו של העולם והחשיבות בשמירה על קיומו. אבל, בסופו של דבר, גם האדם וצאצאיו לקחו רחוק את " כל מה שבראתי- בשבילך בראתי..." וגרמו להשחתת העולם ולהבאת המבול. רק התיבה של נח שרדה:).
|
|
Hill
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
כתבת בצורה מרתקת.
תודה על ביקורת מעולה. |
|
דן סתיו
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
ישי
הביקורת היפה שלך מתייחסת לנושאים החשובים בהרבה בעיני משרידותה של משלחת חבלה קטלנית.
|
|
זאבי קציר
(לפני 4 שנים ו-7 חודשים)
סקירה מעניינת, תודה לך
|
20 הקוראים שאהבו את הביקורת